עקבו אחרינו

אוריה אהרון

טרזגול

חיים במציאות מדומה

"ועם הבחירה הראשונה בדראפט האן בי איי לשנת 2017, השמשות של תל אביב בוחרים בראסל ווסטברוק!" אם הטקסט הזה נשמע

התרגשות מזוייפת/ מוקדמות המונדיאל בדרום אמריקה ואסיה מגיעים לשלבים מכריעים

אני חייב להודות שרוב משחקי המוקדמות בין אם לגביע אירופה או גביע העולם פחות מעניינים אותי. פעם משחקי הנבחרת היו

עוד שבת של כדורגל

הליגה הספרדית כמו שאר ליגות הכדורגל מתחילות לתקתק. ההתרגשות הראשונית וצירי הלידה של פתיחה העונה מתחילים להיות נחלת העבר. אם

אופס עשיתי את זה שוב/ הגייאנטס שוב פעם מאכזבים והליונס נהנים מההפקר

איך אני אוהב את הקיץ, אפשר לשכב בחוף להרגיש את החול מדגדג בין אצבעות רגלייך. לאחוז ביד אחת בירה קרה,

להזיז את השרשראות/ פטריוטס מטיילים 36-20 מול הסיינטס

ליידיס אנד גנטלמן, אני מתכבד להזמין אתכם לעוד ערב של פוטבול. והיום במגרש המרכזי בשבילנו, ניו אינגלנד פטריוטס, מול ניו

קוסם טוב לעולם לא מגלה את סודותיו/ דן מרינו חוגג 55

בואו נתחיל עם המספרים, כי במקרה של דן מרינו המספרים יכולים לתת לכם רק חלק מהתמונה. 9 פעמים בפרו-בול (האולסטאר

סרביה ממשיכה הלאה בכל הכוח, הפעם איטליה נפלה שדודה לרגלי הסרבים מ

למשחק רבע הגמר הגיעו סרביה ואיטליה, סרביה פתחה את הטורניר מעולה עד כה, גמרה בראש הבית בתיקו משולש עם רוסיה

שתיים על אחד זה לא כוחות: 84-72 לספרד על גרמניה

מי שעקב אחרי הכדורסל לאורך השנים ראה איך הפוקוס ירד מהסנטרים הרי האדם, לכיוון הרכזים, ממשחק של הטבעות למשחק של

אחד משלנו

בוא נודה בזה, אנחנו מדינה קטנה, ותרבות ספורט אין לנו. השגים ספורטיביים יש אבל גם לא יותר מדי. אולי ההסבר