עידן הברזל: סיפורו של מייק טייסון

חייו של מייק טייסון נעו תמיד בין מאניה לדיפרסיה. אימת הזירה, ששלט בקטגוריית המשקל הכבד מאמצע שנות ה-80 עד תחילת ה-90, חוגג היום יום הולדת 51. על ילדותו הקשה, אופיו הקשה לפענוח, תהילתו כלוחם-על, התנהגותו הפסולה ועד לטרגדיות שמלוות את "איירון" מייק עד עצם היום הזה

לפעמים לסיפורים גדולים אין סוף טוב. סיפורו של מייק טייסון אומנם לא נגמר, אך נראה שמהמתאגרף שהיה בעבר "האיש המסוכן בעולם", נותר רק גבר עצוב  בגיל העמידה, אב שכול ועבריין מורשע, שלא מצליח למצוא את הנחמה שלו, כשההרגלים הרעים שאימץ בדרך ופצעי המלחמה של קריירת אגרוף ארוכה מידי, נותנים את אותותיהם בכל יום שעובר. לא מעט אנשים יאמרו לעצמם: "מגיע לו". אפשר גם להבין אותם.

אופיו של מייק הוא כזה שגורם לפסיכולוגים לפרוש מהמקצוע: איש אכזרי, אך חסר ביטחון ורגשני. "חלום אמריקני" שעלה מאשפתות לחיי עושר שהפך גם למוסלמי וגם למעריץ נלהב של מנהיגים קומוניסטים, תוסיפו למשוואה את תמיכתו הנלהבת בדונאלד טראמפ לנשיאות ותקבלו תמונה סוריאליסטית במיוחד . מדובר איש משעשע עם קול וחיתוך דיבור טיפה נלעגים, אך מעולם לא היה לוחם שגרם ליריבו לחשוש כשנכנסו לזירה, כפי ש-"איירון" מייק השפיע על יריבו.

מייק גרם הרבה כאב ללא מעט אנשים, בתוך הזירה זה עוד התקבל על הדעת-בכל זאת מדובר בדו קרב (אלא אם כן קוראים לך אוונדר הוליפילד), אך דווקא הסבל שהסב מחוצה לה, היה זה שהוביל למסלול חיים ההרסני. אך חשוב לזכור שסבלו של אלוף העולם הבלתי מעורער בדימוס, לא התחיל לאחר שמאמנו\ אביו המאמץ הלך לעולמו שנה לפני שהפך לאלוף העולם הצעיר בכל הזמנים, גם לא כשהואשם באונס בשנות ה-90; וגם לא כשאיבד את בתו בת ה-4. הוא נמצא עמו מאז שהגיח לאוויר העולם.

מייקל ג'רארד טייסון נולד ממש היום לפני 51 שנים ברובע ברוקלין. ילדותו של מייק עברה בשתיים מהשכונות הקשות ביותר באמריקה: באדפורד-סטוויסנט (הידועה כ-באד סטיי) ולאחר מכן-בראנוסוויל. אמו הייתה אלכוהליסטית, ששכבה עם גברים על מנת לדאוג לשלושת ילדיה למקומות מגורים, לרוב היה מדובר בבתים נטושים מלאי עכברושים.

לפחות האם הייתה נוכחת, מה שבהחלט אי אפשר להגיד על אביו של מי שהפך להיות אלוף עולם, שהשאיר את זוגתו דאז לגדל את שלושת ילדיהם ממש לפני שבן הזקונים, הגיח לאוויר העולם. מייק גדל ללא גבולות ונכנס לחיי הפשע בגיל צעיר מאוד. כשלא התעסק בגניבות קטנות ופריצות, היה מטפל בציפורים, תשוקה שהלכה עמו, באופן טיפה מפתיע במידה ומסתכלים על המעטפת החיצונית, לאורך כל חייו.

עד גיל 13 מייק הספיק להיעצר על ידי המשטרה  38 פעמים!!! באשמות כאלו ואחרות, זו גם הייתה התקופה שגילה את ההנאה שבאלימות, לאחר שנער גדול ממנו שבר את המפרקת לאחת היונים שגידל , מייק שכל חייו שימר את האהבה שלו לחיות ובעיקר לבעלות הכנף, תפס את הבחור וגרם לו לחשוב שוב לגבי המעשה האכזרי שביצע. מייק הסתבך בקטטות הולכות ונשנות, בעיקר מול נערים שצחקו על קולו הגבוה ופגם הדיבור ממנו הוא סובל,  כמו גם העובדה שסבל מעודף משקל. אמו המתוסכלת לגבי בנה הסורר, הכתה אותו נמרצות וככל הנראה הייתה היריבה היחידה, שמייק טייסון מעולם אפילו לא חשב להחזיר לה.

בסופו של דבר נשלח בבית ספר מיוחד לבני נוער סוררים, שם מצא לראשונה, תשוקה אמתית להגשמה עצמית. במסגרת התכנית השיקומית, מייק החל להתאמן באגרוף תחת הדרכתו של המתאגרף המקצועי לשעבר-בובי סטיוארט. אך כידוע יש אדם אחד שעולה בזיכרון הקולקטיבי  כמי שהפך את מייק, שהיה עוד נער כועס מהגטו, ללוחם שהוא נהפך להיות. סטיוארט זיהה את הפוטנציאל שיש בו, אך הוא ידע שמשאביו  ויכולותיו מוגבלים ויש לשים את מייק בידיים הטובות ביותר, כאלו שידעו להתמודד עמו, לכן הוא פנה למאמן האגדי- קאס ד'אמאטו.

מי שהדריך בעברו שני אלופי עולם והיה הראשון שגילה את רוקי גראצינו (לא להתבלבל עם מרציאנו), החליט לקחת את מייק תחת חסותו ולשכנו בביתו המיוחד באזור הפרברי-קטסקילז, שם חיו יתר המתאגרפים עליהם פרש את כנפיו. קאס היה אחראי על  שגרת האימונים ומי שהייתה אחראית על משק הבית ועל החינוך הנאות של הנערים, הייתה זוגתו ושותפתו-קמיל איוולד. המשמעת העצמית  הייתה ערך חשוב בבית הזה, אך נראה שמייק, שאיבד את אמו בגיל 16 ואומץ על ידי השניים כאפוטרופוסים שלו, קיבל קצת יותר קרדיט מיתר הדיירים.

קאס באמת אהב את מייק ולראשונה הייתה לנער הסורר דמות אב חיובית. אך גם המאמן הוותיק, ראה קודם כל את הפריחה של מייק בתוך הזירה ורק אחרי זה את התפתחותו כאדם. מייק פרש מהלימודים בתיכון והפגין חוסר משמעת כל פעם כשיצא מהסביבה העוטפת, אך כשהעיניים היו על המטרה, לא היה תלמיד מוצלח ממנו. קאס דא'מאטו קיבל בחור גולמי והפך אותו ללוחם אימתני. שכל השאר יבלעו רוק.

מייק טייסון ומאמנו\אביו המאמץ-קאס ד'אמטו (SKY SPORTׁ)

מקרה מייצג היה התקרית עם טדי אטלס. מי שעמד בפינת הזירה של מייק במהלך אולימפיאדת הנוער והפך למאמן מוערך בפני עצמו, נזרק בבושת פנים מהמכון  כיון שהצמיד למייק אקדח לרקה. אטלס שמע שהנער משולח הרסן, חפן את ישבנה של אחייניתו הצעירה. המקרה הזה הפך לדוגמה להרס העתידי שאופיו האניגמטי של מייק יכול ליצר. באותן אולימפיאדות נוער, עם אטלס בפינה שלו, מייק זכה שנה אחר שנה בזהב והראה עוצמת מכה שהשאירה לסתות שמוטות.

אגרופי הברזל בהם בורך, הפכו לסימן ההיכר שלו, אך מייק היה הרבה יותר מזה. קאס הכניס במייק את המהירות שהייתה נחוצה לו, את עבודת ההגנה עם סגנון ה-Peek A Boo, המכריח את המתאגרף להיות עם האגרופים כמגינים על פניו בכל זמן נתון,עד שמגיע הרגע הנכון לשחרר את הקומבינציה המפלצתית, שהפכה לספציאליאטה של מייק.

הקרב הראשון של מייק כמקצוען היה  ב-1985, כשהוא בן 18 בלבד. הקרב נגמר לאחר פחות מסיבוב אחד, בנוקאווט מהדהד של טייסון. ניצחון שפתח ברצף מדהים של 37 ניצחונות רצופים, 31 מהם בנוקאווט!!!

מייק הפך במהרה, לשם הכי מסקרן בסבב, לדמות הכי מזוהה עם התקופה אחרי הוואקום שנוצר בקטגורית המשקל הכבד, מאז שנות ה-70 העליזות. מהר מאוד הוא הפך למועמד מספר 1 לזכייה באליפות העולם, אך מי שלא היה שם לראות את מייק הופך לאלוף הצעיר ביותר היה אביו האמתי אם כי לא הביולוגי. שנה לפני שמייק טייסון קרע את טרבור ברביק לגזרים, כדי להפוך לאלוף עולם בגיל 20, קאס ד'אמטו הלך לעולמו בגיל 77. מייק הקדיש את הזכייה למאמנו המנוח, אותו אהב אהבת נפש.

בגיל 20, מייק טייסון הפך לאלוף העולם הצעיר בהיסטוריה (RT)

"הפאוור האוס" המשיך להפגין את הדומיננטיות המוחלטת שלו בסבב. עד קיץ 1987, מייק איחד את שלושת אליפויות העולם (WBC, IBF, WBAׁ) לאחר ניצחונות בהחלטת שופטים על ג'יימס סמית' ו-טוני טאקר. שנה לאחר מכן, הוא הפך באופן רשמי ל-"אלוף העולם הבלתי מעורער", לאחר נוקאווט בסיבוב הראשון שהנחיל למייקל ספינקס, שהיה גם כן בלתי מנוצח טרם אותה תבוסה מוחצת.

בהיעדרו של קאס, מי שלקח את המושכות להדריך את מייק היה קווין רוני, בן טיפוחיו של ד'אמטו, שהוביל את מייק להישגים הכבירים אליהם הגיע בשנות ה-80. אך רוני אינו המנטור שלו ובהיעדר ההשפעה של קאס, שידע לשחרר את הרסן (לעתים יותר מידי), אך גם לגרום למייק להקשיב. מי שכבר נודע כ-"איש האכזרי בעולם", החל לסגל אורך חיים פחות ופחות מקצועני.

מייק המשיך לשלוט בסבב ומהר מאוד הפך לאלוף הבלתי מעורער (martial arts)

זו נקודת זמן מצוינת לדבר על אופיו של מייק טייסון. ספק סובל ממאניה דיפרסיה (כפי שאשתו הראשונה טענה) ספק דו קוטבי, אך דבר אחד בטוח, נפשו לא הייתה שקטה מעולם. מאז שקאס הלךהחוקים היחידים להם ציית היו אלו שבזירה (לרוב)  וכשהיה ליד אמו המאמצת,  עד שגם קמיל הלכה לעולמה בשנת 2001. הקבר שלה ממוקם לצד זה של קאס ד'אמטו.

מכאן והלאה, הכאוס השתלט על חייו. זה החל בנישואים קצרים לרובין גיבנס, שחקנית שראה בטלוויזיה והתאהב בה במבט ראשון, אך כמו בן טיפש עשרה אמריקני ממוצע, מכרו למייק טייסון חלום. הזוג נישא והתגרש כעבור שנה, שכללה בגידות (ככל הנראה משני הצדדים), אלימות, ספק הפלה מזויפת ופיצוי כספי על סך 10 מיליון דולר לאשתו הראשונה, שמכחישה בתוקף שקיבלה ממייק אגורה לאחר הגירושים.

זו אולי קלישאה אבל זה לא הייתה הזוגיות הלא מתפקדת בין השניים שלקחה את מייק לתהומות נמוכים, זה היה אופיו הילדותי, חוסר היכולת שלו לשמור על משהו טוב ומעל הכל-הכסף. זה גם כפי שנראה מה שמשך את רובין- למייק, לצד התואר "אלוף העולם". והכסף שוב היה שם בשביל לסבך את מייק, גם כשחזר לחיי הרווקות.

עוד כשהיה נשוי היה נוהג לבלות במועדונים הכי נחשבים ולבזבז את כספו על נערות ליווי, חשפניות, קוקאין ואלכוהול. מי שגדל עד גיל 13 בבתים נטושים, לפתע היה בעלים של אחוזה בשווי 4 מיליון דולר (שרובין ואמה הדומיננטית בחרו) ובבעלותו עמדו מספר מכוניות יוקרה. הכסף היה גם מה שמשך אותו לעבר דון קינג, דרך שמייק יתייחס אליה בעתיד כ-משעול השטן. מקדם הקרבות הציורי ונטול המצפון הצליח  למשוך את מייק מהצוות שקאס בחר לו בקפידה, על מנת  שיהפוך למארגן הקרבות שלו וגם למנהלו האישי.

בזמן הליך הגירושים והקרב המשפטי בין ג'ון קלייטון- מארגן הקרבות שקאס סידר למייק, לדון קינג , מייק המריא לטוקיו, למה שהיה אמור להיות עוד קרב בו הוא מגן על תאריו בקלות יחסית. יריבו היה ג'יימס "באסטר" דאגלס, לוחם  בעל רקורד וסגנון משמעותית נחותים ממייק. מעטים האמינו שבאותו יום בבירת יפן, עולם האגרוף יחזה באחת הסנסציות המדהימות בהיסטוריה של הענף.

הקרב שיחסי הציבור שלו נבנו באופן בלעדי על האלוף האימתני, החל כשדאגלס מפתיע, בכך שהתייצב ללא כל פחד נראה לעין ואף הצליח לעמוד על רגליו ממש במאית השנייה, לפני שמייק רשם נוקאווט נוסף במהלך הסיבוב השמיני. האנדרדוג, סיפק למייק טייסון חווית כאב שמעולם לא עבר כשהיה בשיאו, ובמהלך הסיבוב העשירי, הלם במייק עם מספר ג'בים לפני שהנחית את המכה הסופית, שהדהימה את העולם. מייק טייסון הפסיד לראשונה בקריירה ועוד בנוקאווט. בהגנה הראשונה שלו על התואר, באסטר דאגלס הפסיד את האליפות, מול אחד-אוונדר הוליפילד.

משעול השטן-מייק בהצהרה פומפוזית לצד דון קינג (TWCׁׂ)

ההפסד הכניס את מייק לפוקוס, לפחות בתחום הספורטיבי. הוא חזר להתאמן ברצינות, לצד סגנון חייו הפרוע, שילוב שרק איש כמוהו יכול לשמור עליו, לפחות לתקופה מסוימת. מייק ניצח את יריבו מימי הסבב החובבני-הנרי טילמן בנוקאווט בסיבוב הראשון, הישג ששחזר מול אלכס סטיוארט. לאחר שחזר לכושרו, מייק קיבל הזדמנות להילחם מול דונבון "רייזור" רדוק, שהצטייר כמועמד מספר אחד לטייטל שוט, מול אוונדר הוליפילד.

לאחר ניצחון שנוי במחלוקת של מייק, כשהשופט פסק על נוקאווט טכני מעט תמוה, השניים נפגשו בשנית, ומייק שוב ניצח, הפעם לאחר הכרעת השופטים פה אחד, בתום 12 סיבובים. מכאן היה ברור שמייק הולך לקבל הזדמנות להחזיר את החגורות שאבדו לו, מול מי שעוד טרם הפך ליריבו הגדול ביותר בסבב. אך פציעה טורדנית ואורח חיים שהלך ונהיה קיצוני יותר, הוביל למה שהיה כבר ברור לכולם. מייק הפך יותר ויותר משולח רסן, הוא תקף עיתונאים ופיתח את התמכרויותיו הרבות: לסקס, אלכוהול וקוקאין.

ואז הגיע הקיץ של 1991, והכל השתנה. הכותרות זעקו: "מייק טייסון נעצר בחשד לאונס". שם הקורבן -דזירה וושינגטון, שהייתה מתמודדת בתחרות יופי, בה מייק  השתתף כשופט. ב-26.2.93, חבר המושבעים הרשיע את מייק טייסון בפשע הנורא מכל. השופט גזר עליו עונש, מקל למדי חובה לציין, של 6 שנות מאסר.

מייק תמיד הפחיד את הציבור, אך צעירים ממציאות אורבנית קשה, יכלו להזדהות עם הזעם שלו וגישת הגטו שלו, עתה נותרו מעט מאוד אנשים ששמרו חסד לאיש בעל אגרופי הברזל. בכלא מייק התאסלם וקיבל על עצמו את השם- מאליק עאבדול עזיז, למרות שבשונה ממוחמד עלי וקארים עאבדול-ג'אבר, מייק המשיך להיקרא בציבור ב-"שם העבדות" שלו.

מייק לאחר שהורשע באונס (daily mail)

חווית הכלא הייתה לא פשוטה, אך מאלפת ברמה מסוימת. מייק פיתח תובנות לגביי התנהלותו בעיקר בכל הנוגע לכסף, אך כהרגלו הקצין לצד השני, לאחר ששקע בכתביו של המהפכן\דיקטטור הקומוניסטי, מאו טסה צונג. מייק שקעקע על גופו את פרצופו של המנהיג הסיני, כמו גם את זה של צ'ה גווארה, חש שעקב היותו אפרו אמריקני ולא אחד התואם לרמת הנוחיות של האיש הלבן הממוצע, הקפיטליזם האמריקני נתן לו את הכלים להרוס את עצמו והוא כילד שלא היה לו כלום ובין רגע קיבל הכל, בלע את הפיתיון כמו דג רקק.

לאחר שריצה רק חצי מעונשו, עקב התנהגות טובה, מייק ביצע קאמבק מהיר ומרשים למדי. העוצמות כבר לא היו כמו של פעם, אך מול ההיצע הדל של לוחמים אמתיים בקטגוריה הכבדה, הצליח להשיב לעצמו את אליפות המשקל הכבד של ה-WBA, במהרה לאחר ניצחון קליל על ברוס סלדון בנוק אווט, בקרב הזכור בעיקר בעקבות מהשקרה לאחריו, לאחר שבאותו בערב; חברו הטוב של מייק- הראפר טופאק שאקור, שנכח בקרב בלאס וגאס, נרצח בנסיבות מסתוריות.

מייק השלים את הקאמבק, למרות שכבר הבין בלבו, שהוא כבר לא מי שהיה, אך דון קינג רצה שהפרה החולבת שלו תמשיך לספק תשורה. למרות זאת, כשהוחלט לתת את הטייטל שוט לאוונדר הוליפיליד, אולי הלוחם היחיד בסבב בתקופתו של מייק שהיה באמת יריב ראוי לו, הפרשנים עדיין ראו במייק כפייבוריט המובהק. אך אוונדר למד היטב את יריבו ובשלב הזה של הקריירה, לא נפל בכוחו ממייק. אוונדר סיפק קומבינציית מכות מרשימה בסיבוב ה-11, הימם את מייק והוביל את השופט לקבוע: נוקאווט טכני, יש אלוף חדש.

אך הקרב הזה נכנס כהערת שוליים לדפי ההיסטוריה של הספורט, בשונה מהקרב החוזר, שהיה הכל חוץ מקרב אגרוף. זה היה ניסיון ברור של מייק, שהתמודד עם הרעל הרגיל שעבר על חייו, לפגוע באוונדר, בכל מחיר. כשהבין שהוא לא יצליח להוציא כלום מהקרב הזה, מייק סיפק את אחד הרגעים הזכורים והמכוערים בקריירה שלו. לאחר שהמתאגרפים נצמדו אחד לשני, מייק נשך את יריבו באוזן. אוונדר התעקש שלא יפסלו את מייק, אך המעשה חזר על עצמו כמעט בין רגע ולשופטים לא נותרה ברירה.

הקרב הזכור לרעה שסימל את שירת הברבור של מייק כמתאגרף הגדול ביותר של התקופה. על זרועו ניתן לראות את דיוקנו של מאו טסה צונג (The Undefeated)

זו הייתה חייבת להיות שירת הברבור של "איירון" מייק, שני הפסדים רצופים לראשונה,  וכל מה שנשאר  מאגדת האגרוף-זה איש כועס, שכבר לא עשה רושם על אף יריב. אך מייק המשיך להילחם עד 2002, בסוג של סבב ביזוי עצמי, יכול להיות שגם להשפלה הוא התמכר. אבל הסיבה העיקרית להמשך הקריירה המדשדשת הייתה כלכלית. מייק בזבז עשרות מיליוני דולרים בשנה, יותר ממה שהוא הרוויח וזה אומר הכל. לטענתו דולרים רבים שהיו אמורים להשתלשל לכיסו, הועלמו על ידי דון קינג הנחשי. מייק תבע ובסוף השניים סגרו מחוץ לכותלי בית-המשפט, על פיצוי של 14 מיליון דולרים ששולשלו לכיסו של מייק.

אך גם זה לא הספיק, מייק נאלץ להכריז על פשיטת רגל ולחזור בעל כורחו לזירה, לסבב קרבות ראווה ברחבי ארה"ב. הוא עדיין משך אייטמים והמשיך להיות אחת הדמויות המסקרנות שיצאו מהספורט האמריקני, ההכלאה בין טרגדיה לקומדיה עשתה את שלה. מייק השתתף בסרטים (שהופעותיו הזכורות ביותר הן כמובן בסרטי "בדרך לחתונה…"), העלה הצגת יחיד בברודוואי ואף דיבב את עצמו, בסדרה מצוירת הנושאת את את שמו. מייק התחתן פעמיים נוספות והפך לאבא לשבעה ילדים, אך הטרגדיות המשיכו לרדוף את מייק, שלא זכה למנוחת לוחמים מעולם, ספק ויזכה. ב-25 למאי 2005, ,אקסודוס-בתו בת ה-4, נמצאה ללא רוח חיים, לאחר תאונה ביתית.

מייק נשבר והתאושש, ושוב נשבר. הוא ניסה הכל על מנת להשקיט את נפשו, המשיך לקרוא כתבי מאו ואף לבקר במוזיאון של המנהיג. בנוסף החל לשמור על דיאטה טבעונית, אך נפש כל כך לא שגרתית, לא יכולה לטפל בעצמה בצורה אורתודוקסית, ספק שהיא יכולה בכלל. העובדות הן כאלה: מייק הוא גלדיאטור, לוחם ברברי, הוא פשוט נולד במאה הלא נכונה. החברה, הקפיטליזם, התקשורת, הנחשים מסביבו, אך גם אלו שרצו בטובתו מעל כולם הוא עצמו-הובילו את "איירון" מייק לסיטואציה הקשה בה הוא נמצא.

אפשר ואפילו הגיוני לשנוא את מייק, אך חייבים להכיר את כל התמונה, כי כל הסיבות שהבהרנו לעיל, היו גם אלו שהפכו אותו לאלוף עולם כה דומיננטי, כתקווה של סבב שהיה צמא ללוחם אמתי, אז הם קיבלו אותו כפרצוף המוחלט של המשקל הכבד. יכול להיות שהם התחרטו על זה, אך סיפורו של מייק טייסון הוא בהחלט אחד שראוי לספר, לטוב ולרע.

מייק טייסון ימשיך להיאבק בשדיו הפנימיים, ככל הנראה עד יומו האחרון (backstagegoal)

 

אולי יענייך אותך גם

רגע לפני שאתם הולכים

אנחנו שמחים שקראת את הכתבה הזו, ומקווים שהיא עניינה אותך. אנחנו ב-JSPORT משקיעים מאמצים רבים כדי להביא לכם את התוכן האיכותי, האמין והכי מהר. אין מאחורינו טייקונים ובעלי עניין, אנחנו עובדים קשה כדי להביא לכם את התוכן הכי איכותי שיש בלי שום אינטרסים. כל שיש לנו הוא את הגולשים, אתם, שמחזיקים אותנו בתרומות שלכם. אז אם אהבתם את התכנים שלנו, נשמח אם תשקלו להצטרף אלינו ולתמוך בנו בהמשך הפעילות.
[give_form id="105984"]

מערכת jsport עושה מאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו ולהעניק להם קרדיט בולט והוגן, אולם יתכנו מקרים שבהם לא ניתן לאתר את המקור או שזהותו אינה ידועה, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות אלינו בכתובת המייל  [email protected]

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר.