נולדה אגדת שחמט נשית. ורה מנצ'יק שהייתה אלופת העולם הראשונה לנשים, ובמהלך השנים שלטה שלטון יחיד מוחלט במקצה הנשי של "משחק המלכים", לצד השתלבות מוצלחת גם בתחרויות הבינלאומיות המעורבות. חייה של ורה נקטפו בצורה טרגית, לאחר הפצצה גרמנית במהלך מלחמת העולם השנייה, הפכה את ורה לצד אחותה ואמה לקרבן מלחמה. מאז ועד היום כל הנשים שהפכו לשחמטאיות ברמה בינלאומית חייבות לה הכרת תודה גדולה
בעולם הספורטיבי התחרותי יש הפרדה בולטת בין נשים לגברים. ברוב המקרים זה נובע מההבדל הפיזיולוגי בין המינים, ולעתים מחשיבה לא מפותחת. ענף השחמט התחרותי אומנם אינו פיזי, ונשים בהחלט יכולות להשתתף בתחרויות מעורבות. אך לעתים תכופות הן בוחרות לוותר על התענוג ולקחת חלק בטורנירים שמיועדים למין היפה בלבד. יש שייחסו את הסיבה לכמות הגבוה של שחקני השח הפעילים לעומת הכמות הפחותה משמעותית של שחקניות. על פי נתונים משנת 2007, של הפדרציה האמריקנית של משחק השחמט, 9.7 % בלבד מכלל שחקני השחמט, הן נשים .
יש גם טענות רבות לגבי סגנון המשחק הגברי מול זה הנשי, ועל ההבדלים המהותיים שיגרמו לכמעט כל מאצ' אפ בין המינים יסתיים לטובת הגברים. אלופת העולם לנשים הו ייפאן, שהתחרתה גם בטורנירים מעורבים הסבירה בעבר לעיתון "הארץ" את ההבדל בסגנונות מבחינתה:
"החשיבה האסטרטגית של הגברים שונה ויש להם יותר רעיונות. השחמט הנשי יותר אמוציונלי".
הרב-אמנית הסינית אינה תומכת בודדה בקו המחשבה הזה, ונראה שהקונספציה כלפיי הצד הנשי בענף, לוקה בחסר. יש צורך בניעור רציני לגישה כלפיי נשים שמשחקות, מצד הקהל של הענף, המומחים והמאמנים כמו גם השחקניות עצמן. למרות המעמד הלא כל כך חזק של מקצה הנשים, לא מעט שחקניות בודדות עשו חיל גם מול רב-אמנים מהרמות הגבוהות ביותר. יהודית פולגאר שנחשבת עד היום לשחקנית הטובה ביותר בכל הזמנים, סירבה לשחק בטורנירים לנשים בלבד והגיעה בשיאה למקום השמיני בעולם, כשהיא מנצחת כמה מהשחקנים הטובים בעולם. יש בסופו של דבר, לא מעט דוגמאות לשחקניות שהראו יכולות נפלאות על הלוח גם כשהתמודדו מול שחקנים גברים, אך ספק שהיו זוכות להזדמנות לולא אישה אחת, שפרצה את הדרך לבאות אחריה- ורה מנצ'יק.
ורה נולדה היום לפני 111 שנה במוסקבה, לאב צ'כוסלובקי ואם בריטית. העולם שאליו גדלה היה עולם קשה, עולם שבו נשים מבוטלות כליל כלא יותר מכלי התרבות, בשלניות ומנקות. בעוד הגברים מצאו את מותם בשם אידאה כזו או אחרת או אהבת המולדת. בתוך כל הכאוס שעבר בעולם בכלל וברוסיה בפרט, פרנטישק מנצ'יק החליט ללמד את ורה ואחותה הקטנה ממנה בשנה, אולגה, את רזי משחק השח-מט.
שתי הבנות הראו עקומת למידה מרשימה, ובמיוחד ורה, שסיימה במקום השני בתחרות של מועדון השחמט של בית ספרה. אך הקן המשפחתי של משפחת מנצ'יק לא שרד את השינוי המוחלט שעברה המדינה, משליטת הצאר והצארינה המלכותיים, השלטון עבר למהפכה העממית של לנין, ורכוש פרטי החל להילקח מבעליו ולהפוך לרכוש של הכלל. אביה של ורה איבד את טחנת הקמח שלו, כמו גם את הבית הגדול בו גרה המשפחה. כתוצאה מכך, האם החליטה לחזור יחד עם בנותיה לאי הבריטי, בעוד האב שב לחבל הולדתו, בוהמיה.
ורה התקשתה להתאקלם למדינה הזרה, לשפה, למאכלים, אך את בני המעמד העליון המפונפנים היא הכירה גם הכירה. משפחת מנצ'יק התחככה עוד במוסקבה בבני המעמד הגבוה, בזכות עבודתו של האב כמנהל אחוזות של בני אצולה, וגם באנגליה ורה נתקלה באותם אנשי "דם כחול", בעלי הבגדים היפים, גינוני הנימוס והחיבה העזה למשחק השחמט. לאחר תקופת התאקלמות ורה הצטרפה למועדון שח בעיר הייסטינגס. במהלך התקופה במועדון המקומי, היא נהפכה לתלמידתו של רב האמן, ואחד השחקנים הגדולים בתולדות משחק השחמט-גאזה מארוצי.
עד שנת 1925 ורה השתתפה במספר טורנירי הייסטינגס קונגרס, של מועדונה המקומי, והחלה לקבל הכרה לאחר שסיימה פעמיים בתיקו וניצחה פעמיים נוספות את מי שנחשבה לשחקנית הבכירה דאז, אידית' פרייס. מנקודת המוצא הזו, החלה השליטה האבסולוטית של ורה מנצ'יק בשחמט הנשים. ב-1927 ורה ניצחה באליפות העולם לנשים שנערכה בלונדון, והמשיכה להגן על תארה 6 פעמים נוספות. חשוב לציין שבמהלך 17 שנות שליטתה בתחום הנשי של "משחק המלכים", בשונה ממקצה הגברים, האלופה נאלצה לשחק את אותו מספר המשחקים כמו כל אחת מהטוענות לכתר, ללא הקלות או זכויות יתר.
ורה חיפשה להמשיך ולשפר את יכולתה, והוסיפה להשתתף בטורנירי גברים בינלאומיים. הישגי השיא שלה בטורנירים המעורבים היו המקום השלישי בטורניר במאריבור ב-1934, מעל שחקנים מוערכים כמו מילאן ודימאר המקומי ורודולף ספילמן האוסטרי. ב-1929 בטורניר קבוצתי בעיר הנמל האנגלית רמסגייט, היא סיימה בלתי מנוצחת. בטורניר בו השתתפה באותה שנה בקרלסבאד, גרמניה, ורה אותגרה על ידי אלברט בקר, שזלזל באפשרות ששחקנית שח תוכל להתמודד מול שחקנים גברים. בקר שבשנת 1953 זכה בדרגת אמן שחמט, אמר בשחצנות ל-ורה שכל שחקן שאותו תצליח לנצח במסגרת טורניר, יצטרף למועדון השחמט שלה. וכך יצא שאלברט בקר הפך לחבר הראשון ב-"מועדון מנצ'יק" לצד לא מעט אמני שח בינלאומיים נוספים.
בשנת 1937 ורה נישאה לרופוס הנרי סטרפילד סטיבנסון, עורך מגזין שחמט שמבוגר ממנה בכמעט שלושה עשורים. הכל היה נראה חיובי בחייה של ורה מנצ'יק, אך אז הגיעה מלחמת העולם השנייה, והפצצות הממלכה הבריטית בידי המטוסים הגרמניים. באחת ההפצצות נקלעו ורה, אמה ואחותה אולגה, שהפכה גם כן לשחקנית מוערכת במקצה הנשי, לתופת האש, וכתוצאה מכך הלכו לעולמן ב-27 ביוני 1944. זה היה סופה של המלכה האם של "משחק המלכים", ששלטה במקצה הנשי שלטון יחיד מוחלט.
כיום הגביע המוענק לנבחרת הנשים הזוכה באולימפיאדת השחמט קרוי על שמה של ורה מנצ'יק שפרצה את הדרך למאות נשים שהפכו לשחקניות שח בינלאומיות. בשנת 1978 נונה גפרידנשווילי הפכה לרב-אמנית (grandmaster) הנשית הראשונה ואליה הצטרפו 32 נשים נוספות, לצד 102 נשים נוספות בדרגת אמן (master). אליפות העולם לנשים הפך במהלך השנים לתחרות שהשחקניות הגדולות נוטות לוותר עליו, במטרה להשתתף בטורנירים המעורבים. אומנם עוד לא זכינו לראות אלופת עולם במקצה המעורב, ויש בעיות שיש לפתור במקצה הנשי, אך כל האפשרויות הפתוחות בשביל שחמטאיות מקצועניות, הגיעו הרבה בזכות ורה מנצ'יק.
