דק משחקי הזוגות אף לא תפסו את העין ונחשבו כשוליים בענף הטניס, בעיקר כי זהו ספורט יחידני. אז מה בעצם עושה את האגף הנידח הזה בספורט הלבן למיוחד? העליתי כמה נקודות על העניין
טניס הוא ספורט היחידים, כזה שמעלה אדם אחד לגדולה, לטופ, גם אם זה לתקופה קצרה. לראייה זכייתו האחרונה של פדרר, שלאחר כמה שנים קשות שכבר חשבו שהוא גמור, חזר השנה בענק וסיפק לנו גמר מדהים לצד עוד אגדה של הספורט – רפאל נדאל.
אז בדומה ליחידים גם בזוגות אתה פעם למעלה ופעם למטה. בדומה לספורט יותר קבוצתי גם אצל הזוגות יש את אלו שרצים יחד שנים רבות ויש את אלו שמחליפים זוגות כמו שאנחנו מחליפים גרביים. למה בעצם?
גאווה ישראלית
מי חשב שאי פעם נזכה לראות את דגל ישראל מתנופף לו בגאון בשמי אוסטרליה לאחר זכייה של טניסאים כחול לבן? אז ב26.1.2008 אנדיוני הדהימו את כולם שזכו בגראנד סלאם היחיד שלהם בקריירה. לצד זאת הצמד זכו בלא מעט תארים ביחד, אך לחוד? הגיעו להישגים יפים, במיוחד עם נבחרת הדיוויס שלנו, אך זהב וכסף הם לא ראו כבודדים. חזק כוחו של של הזוג מן האחד.
הפתעות
מי מאיתנו לא אוהב אנדרדוג? הספורטאים האנונימיים, שלעתים באים רק ל-15 דקות של תהילה, אך נכנסים אלינו עמוק ללב. גם השנה קיבלנו הפתעות עם הזכייה של הצמד האוסטרלי פיני קונטינן את פירס. שרשמו זכייה משותפת ראשונה בקריירה. קונטינן כבר זכה בלא מעט תארים עם שותפים אחרים, אך יחד עם הרוח הגבית של הקהל הביתי שעודד את פירס (בעיקר), הם גברו על האחים בראיין, המדורגים שלוש בעולם.
כור היתוך
באיזה ספורט עוד נראה גברים ונשים זה לצד זו? בדיוק בשביל זה יש לנו את טורניר הזוגות המעורבים! מארצות שונות, גילאים שונים וכמובן מין שונה. השנה זכינו לראות זכייה של צמד אמריקאית – קולמביאני. ומבט אל השנים הקודמות מלמד שרוב הזכיות גם פה הם של זוגות מארצות שונות ושיתוף הפעולה פורה מתמיד.
טניס תמיד היה הספורט השונה, המפתיע, זה שאיכשהו מושך אחריו מליוני אנשים. הזוגות קצת נדחקים הצידה אין ספק ולדעתי זה חבל. למרות שטניס הוא ספורט היחידים, תמיד כיף לראות מישהו לידך שעוזר לך להגיע הכי רחוק שאפשר, מישהו (או מישהי) שקופץ עליך בעת הזכייה.
