ביולי 2011 רעדה האדמה בכדורגל העולמי. דריו קונקה, שחקן ארגנטניאי כמעט אלמוני מפלומיננזה, חתם על חוזה שהפך אותו לכדורגלן עם השכר הגבוה ביותר בעולם. הקבוצה שהייתה מוכנה לשלם לו סכום של 10 מיליון דולר בעונה הייתה אלמונית גם כן, גוואנגז'ו אוורגרנדה מהליגה הסינית.
כמעט שש שנים לאחר מכן נראה שהסיפור של קונקה שייך להיסטוריה. הליגה הסינית הלכה והתעצמה, הסכומים שקבוצות מוכנות לשלם רק הולכים ונהיים גבוהים יותר והליגה מתמלאת בהדרגה בשחקנים מוכרים יותר. מקרלוס טבס והולק, דרך ערן זהבי וג'ונתן סוריאנו ועד לכוכבי נבחרת סין, כולם משחקים צד לצד זה בליגה ומרוויחים סכומי עתק.
מאיפה כל זה מגיע? מי מוכן להשקיע את הסכומים האלה? ולמה לעזאזל שמישהו יתעניין בליגה הסינית? לקראת פתיחת העונה, JSport מגישים לכם את כתבת פתיחת העונה החגיגית לקראת המחזור הראשון בליגה הסינית בסוף השבוע הקרוב.
במשך שנים הכדורגל הסיני לא זכה להצלחות גדולות. בין ההצלחות הבודדות נרשמו העפלה למונדיאל יחיד ב-2002 והפסד בגמר גביע אסיה ב-2004. אחד הכוכבים של התקופה ההיא היה סון ז'יהאי, ששיחק אז במנצ'סטר סיטי. בשנים האחרונות החל ניסיון לקדם את הענף במדינה בהוראת נשיא סין, שי ז'ינפנג. במטרה לכך הוא השקיע כסף רב בהבאת אנשי מקצוע מחו"ל והקמת 20 אלף אקדמיות בסין.
כחלק מהכסף הגדול שמושקע בכדורגל המקומי, משקיעות הקבוצות גם בהבאת שחקנים זרים. הן חולמות להתקדם במפעלים האסיאתיים ובכך לצבור עוד כסף שיאפשר להם לקדם את הכדורגל המקומי. גוואנגז'ו אוורגרנדה מצליחה לעשות את זה לא רע אחרי שזכתה פעמיים בליגת האלופות של אסיה. את העונה הנוכחית בליגת האלופות פתחו שלוש הקבוצות הסיניות ברגל ימין, כשכולן ניצחו את המשחק הראשון.
למרות שנראה שהסינים משתוללים עם הסכומים הגדולים שמושקעים בשחקני הרכש, ישנה חשיבות רבה לשחקן הסיני בליגה. מגבלת הזרים בליגה היא משמעותית: מותר לרשום חמישה שחקנים זרים ועוד זר נוסף מאסיה, כשבטופס המשחק מותר לרשום רק שלושה מתוך חמשת השחקנים הללו. יותר מזה, הליגה רוצה לתת במה גם לשחקנים הצעירים והיא מחייבת כל קבוצה לרשום בטופס המשחק לפחות שני שחקנים מקומיים בני 23 ומטה, אחד מהם חייב לפתוח בהרכב.
אחרי שציינו אותה כבר כמה פעמים, בואו נדבר על גוואנגז'ו אוורגרנדה, מי שהופכת לאט לאט להיות האלופה הנצחית של סין ורוצה לזכות בתואר נוסף העונה. אחרי מפלת המונדיאל, לואיז פליפה סקולארי התמקם נהדר בקבוצה הבכירה של המדינה והוביל אותה לשתי אליפויות, גביע, ליגת האלופות ובשבוע שעבר לזכייה בפעם השנייה בסופר קאפ הסיני. היא שמרה על רביעיית הזרים שלה, ובראשם ג'קסון מרטינז הקולומביאני וריקארדו גולארט הוותיק, לצידו של גאו לין, כוכב נבחרת סין.
מי שתנסה להתמודד איתה ראש בראש תהיה שנגחאי שנהווה. לשנהווה היו שני רגעים משמעותיים בפגרה. הראשון היה כשהחליפה את גרגוריו מנסאנו הספרדי במאמן חדש, גוס פוייט, שינסה למצוא רגע של נחת בקריירה שלו. הרגע הגדול היה ההחתמה של קרלוס טבס, שמלווה בעמימות רבה לגבי תוכן החוזה. השמועות מדברות על 41 מיליון דולר בעונה, שיא של כל הזמנים, אך טבס שומר על חשאיות מוחלטת. יחד איתו יבלטו אובפמי מרטינס ופרדי גוארין, שיפתחו עונה שנייה במועדון, והקשר השמאלי המקומי קאו יונדינג, אחד השחקנים הוותיקים של הקבוצה.
העיר שנגחאי תהיה במוקד, כי גם היריבה העירונית, שנגחאי SIPG החליטה להילחם על התואר. גם בצד הזה של העיר החליפו מאמנים, כשנפרדו מסוון-גוראן אריקסון הוותיק והחליפו אותו באנדרה וילאש-בואש הפורטוגלי. אחרי שנים ארוכות בליגת המשנה, שנגחאי SIPG מצליחה להשתלב בקלות בצמרת הטבלה ובעונה שעברה היא סיימה במקום השלישי. אל הולק, שהגיע כבר בעונה שעברה, היא מצרפת את אוסקר תמורת סכום שמוערך בכ-51 מיליון אירו. לפני כשבועיים היא מביאה גם את אלוף אירופה הטרי, ריקארדו קרבאליו, ובסך הכל נראה שמכונה מפלצתית עומדת להיאבק על התואר.
לפעמים כל מה שצריך זה יחסי ציבור טובים, ומי שתוכל להעיד על כך טוב במיוחד היא העולה הטרייה טיאנג'ין צ'ואנז'יאן. זו תהיה הופעת הבכורה בליגה הראשונה של המועדון שהוקם לפני עשור, אבל מאחוריה עומד שם אחד בולט: המאמן שלה, פאביו קנבארו. האיטלקי מונה במהלך העונה שעברה והצעיד אותו לעבר ההישג ההיסטורי. קנבארו לא מסתפק בכך והשם שלו מספיק כדי להביא לקבוצה שחקני רכש כמו אקסל ויטסל ואלשנדרה פאטו. יחד עם שם כמו ז'או שורי, שהיה שותף לחלק מההישגים של גוואנגז'ו אוורגרנדה לאחרונה, לקנבארו יש את כל הסיבות לחלום.
בבירת סין רוצים להראות שגם שם יודעים לשחק כדורגל, בייג'ין גואן היא הקבוצה שעליה מוטלת האחריות הכבדה. רנאטו אוגוסטו ובוראק יילמאז הצליחו להוביל את החבורה הזו עד למקום החמישי בעונה שעברה. כדי להשתדרג, בבייג'ין גואן החתימו לאחרונה את ג'ונתן סוריאנו, המפציץ הספרדי שכבש 172 שערים בכל המסגרות במדי רד בול זלצבורג בשש העונות האחרונות. למרות הזרים הגדולים, הכוכב האהוד של הקבוצה הוא ז'אנג שיז'ה, שגדל במועדון ושיחק בו כמעט ברצף, למעט קדנציה קצרה ולא מוצלחת בוולפסבורג.
עוד ברשימת הקבוצות הבולטות נמצאת הביי צ'יינה פורצ'ן, שסיימה בעונה שעברה במקום השביעי בליגה. במהלך העונה שעברה היא מינתה את מנואל פלגריני כמאמן שלה והצליחה להביא שני שחקני חיזוק בדמותם של ג'רביניו ואזקייל לאבצי. במהלך הפגרה היא ניצלה את ירידת הליגה של הואנגז'ו גרינטאון הקטנה כדי לקנות את ז'או יוהאו, בלם בן 23 שהפך לרכש הסיני היקר ביותר בפגרה, כ-18 מיליון אירו.
עוד מישהו ששווה להזכיר אותו זה כמובן ערן זהבי וקבוצתו גוואנגז'ו R&F. בעונה שעברה זהבי הצליח להצעיד את הקבוצה הצנועה ממאבקי התחתית אל צמרת הליגה וסיום עונה במקום השישי. המאמן הסרבי של דראגן סטויקוביץ' חולם בגדול ולכן שמר על השלד של הסגל מהעונה שעברה וצירף את ג'וניור אורסו הברזילאי, שחקן בעל ותק בליגה הסינית. לצד זהבי, בקבוצה מודים גם לז'יאנג ז'יפנג, אחד השחקנים הוותיקים בקבוצה ומי שמצליח כבר כמה שנים להיות חלק בלתי נפרד מסגל הנבחרת הסינית.
ועל מי עוד לא דיברנו? לא דיברנו על כריסטיאן באסוגוג, מכוכבי אליפות אפריקה ונבחרת קמרון, שינסה לעשות דברים גדולים עם הנאן ז'יאנייה. לא דיברנו על גרציאנו פלה ופאפיס סיסה שימשיכו לכתת רגליים בשאנדונג לוננג. לא דיברנו על ראמירס ואלכס טיישירה, שפתאום נראים אלמוניים לגמרי בסגנית האלופה ז'יאנגסו סאנינג. גם ילד הפלא לשעבר, ג'ון אובי מיקל, נשאר בחוץ עם טיאנג'ין טדה.
אז עם ערן זהבי או בלעדיו, הליגה הסינית עמוסת כוכבים וסיפורים. הכדורגל הסיני רוצה להתקדם ונראה שרמת הכדורגל רק תלך ותשתפר. לצד הכוכבים הגדולים שהגיעו בכסף גדול מאירופה, שווה לראות עד כמה השחקנים המקומיים התקדמו ויתקדמו. יכול מאוד להיות שבעוד כמה שנים נראה את השחקנים האלה מובילים את סין לפסגות חדשות בכדורגל העולמי, אבל עד שזה יקרה, קחו את הכיסאות שלכם לאחור כי המסע לעבר אליפות סין יוצא לדרך.
