לפני 6 שנים, ב2/7/2010, רבע גמר מונדיאל 2010, בדקה האחרונה של ההארכה, לואיס סוארז נגע בכוונה בידו בכדור כשהיה על קו השער ומנע שער ודאי של נבחרת גאנה. כמובן שגאנה קיבלה פנדל וסוארז הורחק, אך גאנה החמיצה את הפנדל והודחה בסופו של דבר בדו קרב פנדלים.
השאלה שלי, היא האם המעשה הזה הוא כשר ?האם יש לזנוח את הספורטיביות למען הניצחון, או שההגינות היא הדבר החשוב ביותר ורק אחר כך הניצחון ?
זהו נושא עם דעות שונות, לכאן ולכאן. הניצחון והתחרותיות הן בעצם המטרה העיקרית בספורט, אך יש לשמור על מידה מסוימת של ספורטיביות, הגינות וכבוד הדדי.
(AP Photo/Themba Hadebe)
זה גם מאוד תלוי באירוע, לדוגמה – כאשר שחקן נפצע ושוכב על הדשא, יש להוציא את הכדור החוצה. אבל, ישנן קבוצות שמנצלות את הכלל הלא כתוב הזה, ומרבות להישכב על הדשא ולבזבז זמן, מי שסובלות מהעניין הן בעיקר קבוצות צמרת ששולטות בכדור ברוב המשחק, ומפעילות לחץ כבד על היריבה. ההתחזויות נותנות ליריבה כמה דקות לנשום ועוצרות את המומנטום של הקבוצה האיכותית יותר.
מספר קבוצות כבר הצהירו שלא יוציאו כדור, בגלל בזבוזי הזמן המוגזמים של הקבוצות הפחות טובות, דוגמא מוכרת היא מכבי תל אביב שעוד בעונת 2013/14 הצהירה שלא תוציא כדור החוצה על כל "פציעה". יש שופט והוא יחליט מתי לעצור את המשחק.
הישארו מעודכנים
מקרה מאוד שנוי במחלוקת, הוא המקרה של טל בן חיים, שלא החזיר כדור לבני סכנין בחצי גמר הגביע בעונה שעברה. עלי עותמן טען ל"פציעה", הוציא את הכדור ושכב על הדשא, טל בן חיים לא החזיר את הכדור, המשיך לשחק, ומכבי תל אביב כבשה שער באותה התקפה.
על פניו, נראה מהלך לא ספורטיבי של מכבי תל אביב וטל בן חיים, הרוחות להטו וטל בן חיים ספג המון חיצי ביקורת. אבל כשמנתחים את אותו מהלך לעומק, רואים את יוסי אבוקסיס, מאמנה של סכנין, מסמן לעותמן לשכב על הדשא בכדי לבזבז זמן, טל בן חיים ראה והמשיך לשחק ואני מבין אותו. מכבי תל אביב הייתה בפיגור והחלה ללחוץ, מובן למה טל בן חיים לא האמין לעותמן והמשיך לשחק. מה גם, שיוסי אבוקסיס הוא לא בדיוק מהדמויות ההוגנות בכדורגל שלנו.
אני בדעה שצריך להפסיק עם הוצאות הכדור, וכמובן עם ההתחזויות, ולהתעסק בכדורגל. השופט יחליט מהי פציעה חמורה ומה לא.
לא רק החזרות כדור ואי החזרות כדור הן חלק מהשיח על הפייר פליי, בשנים האחרונות קרו כמה מקרים של ספורטיביות וחוסר ספורטיביות, למשל מירוסלב קלוזה, שהבקיע שער בידו במדי לאציו נגד נאפולי, שופטי המשחק אישרו את השער, אך קלוזה הודה שהשתמש בידו והשער נפסל.
מקרה יפה של הגינות ופייר פליי. עוד מקרה הוא של שחקן גרמני נוסף, ארון האנט, ששיחק אז במדי ורדר ברמן נגד נירנברג. האנט קיבל פנדל למרות שלא היה כל מגע בו ברחבה, מהר מאוד האנט הודה בפני השופט שלא היה פנדל, השופט ביטל את הפנדל, והאנט קיבל את הכבוד משחקני נירנברג ולמעשה מגרמניה כולה.
יש גם מקרים של חוסר ספורטיביות, למשל לאו מסי ודייגו מראדונה, שניהם הבקיעו שער בעזרת היד, שניהם לא הודו בכך וחגגו כאילו מדובר בשער רגיל. גם תיירי הנרי הבקיע שער אחרי שהשתלט על הכדור בידו נגד אירלנד במשחק גורלי. זהו מעשה לא ספורטיבי בעליל, אבל אני יכול להבין שחקנים שרוצים לנצח בכל מחיר.
אני חושב שעד שלא יכניסו אמצעים טכנולוגיים שיעזרו לשופטים, המקרים האלה יחזרו על עצמם, הרצון לנצח כנראה חזק יותר מהכל, שחקנים שידועים כהגונים יפעלו באופן לא ספורטיבי בלהט הרגע, ברגע שענף הכדורגל ילמד מענפים אחרים בכל מה שקשור לשיפוט, המשחק שלנו יהפוך להרבה יותר הוגן ונקי.
עד אז, כדאי שנתעסק בכדורגל ונהיה הוגנים אחד כלפי השני. בסך הכל זה ספורט וכבוד הדדי חייב להיות חלק ממנו.
