בלילה שבין ראשון לשני אמור להתרחש אירוע השיא (אחרי רסלמניה) של ה-WWE לשנת 2018 – סאמרסלאם. כרגע, התמונה לא נראית מבטיחה. הקרבות לא מצליחים לרגש אותנו (למעט שניים) כפי שהם שצריכים, הסיפורים משעממים ולא מצליחים לייצר את הבאז הדרוש סביב אירוע בסדר גודל של סאמרסלאם. ועדיין, זה עוד לא אבוד. היום, אנחנו נסתכל על הדרכים הנועזות שבהן ה-WWE יכולים להציל את המסיבה הגדולה של הקיץ.
דניאל בריאן נגד המיז במשך לפחות 20 דקות:
שמונה שנים חיכינו לקרב בין דניאל בריאן והמיז. הקרב האולטימטיבי בין שני הכוכבים הגדולים של סמאקדאון, וחביבי הקהל במשך יותר משלוש שנים. ה-WWE ידועים ביכולת לבנות סטוריליינים משובחים, וכאן זה בהחלט קורה. ולאחר בנייה של יותר משמונה שנים, אחרי ששניהם הפכו לכוכבים במלוא מובן המילה, אנחנו מקבלים את הקרב שחיכינו כל כך הרבה זמן לראות – דניאל בריאן, התלמיד, מול המיז, המאסטר. לקרב כזה מגיע יחס ראוי.
יחס ראוי לקרב בסדר גודל כזה הוא שיתנו לו הסרת הגבלות. הקרב צריך לנוע בצורה מהירה, עם ה-Pace שכולנו יודעים שיש לשניים הללו. תורידו את ההגבלות, ותנו לבריאן ולמיז עשרים דקות בהן הם עושים ככל העולה על נפשם. זה יפוצץ את גג האולם! תרתי משמע! אם ה-WWE רוצים להפוך את סאמרסלאם לאירוע שלעולם לא נשכח, או לפחות שיהיה קרב ממנו שלא נשכח, בריאן והמיז הם המפתח לכך, תנו להם לעשות את מה שהם יודעים!
אלמאס ורוסב בקרב עצמאי וחסר מעצורים:
לקרב בין אנדראדה סיין אלמאס וסלינה וגה (למרות שהחזרה שלה לזירה מרגשת אותי) לבין רוסב ולאנה לא מצליח להלהיב כמעט אף אחד, אפילו לא את גדולי מעריציהם. רוסב ואלמאס הם מתאבקים מאוד כישרוניים (כפי שנאמר לא פעם ולא פעמיים), קרב זוגות בקיקאוף זה לא מה שהם ראויים אליו. אם ה-WWE רוצים להדהים אותנו, הם צריכים לתת לאלמאס ורוסב קרב אחד נגד השני, בקארד הראשי, והנשים יכולות להתערב ולהוסיף אלמנט מאוד נחמד לקרב. זה מה שיהפוך אותו לטוב יותר.
היל טרן של דין אמברוז:
החזרה של דין אמברוז הייתה מלהיבה ביום שני האחרון, אבל לא הצליחה להשמיט את לסתות המעריצים לרצפה כפי שזה היה יכול להיות. ובכל זאת, זה עדיין לא אבוד. כפי שכולנו יודעים, לאמברוז יש יכולת נהדרת כהיל, והמראה החדש והחייתי שלו בהחלט מוסיף לכך. אם ה-WWE ירצו להפוך את סת' רולינס לגיבור באמת, הם צריכים לקחת צעד נועז – היל טרן של אמברוז. אמברוז יבגוד ברולינס, ומכאן נקבל את אחד הסיפורים המרתקים של שנת 2018.
אליפות ה-WWE במיין איבנט של האירוע:
איי ג'יי סטיילס וסמואה ג'ו הם שניים מהמתאבקים הטובים ביותר שידע העסק הזה לאורך שנות קיומו. סטיילס ידוע בתור מתאבק אקרובטי ואתלט ברמות גבוהות מאוד, כמו כן הוא גם חזק בצד הטכני. סמואה ג'ו הפך למאסטר בצד הטכני, ומהלכי ההכנעה שלו ידועים בתור כאלו שמכריעים קרבות לא פעם ולא פעמיים. קרב בין שניהם, על אליפות ה-WWE, זה משהו גדול. יותר מגדול. ודבר כזה צריך לשבת במיין איבנט של סאמרסלאם.
אליפות ה-WWE לא זכתה ליחס הראוי לה מאז שהוצגה האליפות היוניברסלית. החל מקרבות משעממים ועד חרפת האליפות בכך ששמו אותה בתור הקרב הראשון של אירוע גדול. לא רק שמדובר בהעלאת היוקרה של התואר בחזרה, גם מדובר בסטיילס וג'ו, שפותחים פרק נוסף ביריבות הקייפאב הגדולה ביותר שידעו ארגונים כמו ROH ו-TNA, וכעת זה מגיע גם ל-WWE. השניים האלה יכולים לספק קרב חמישה כוכבים, תנו להם לעשות את זה במיין איבנט.
השד פין באלור:
אין דבר שימכור יותר טוב מאשר איזה קאמבק גדול. והקאמבק הגדול שאנחנו צריכים זה סך הכל שפין באלור יטרח טיפה לשים איזשהו בגד גוף או צבע פנים לפני כניסתו לקרב מול בארון קורבין. הגימיק של ה-Demon King לא הופיע החל מסוף 2017, התגעגענו. הגיע הזמן לקאמבק גדול, הגיע הזמן לשובו של פין באלור האמיתי. וגם אם הקרב לא יהיה טוב במיוחד, לפחות יהיה את מה שירים אותו למעלה.
אנדרטייקר נגד ג'ון סינה והפעם באמת:
קשה מאוד להשלים עם העובדה שג'ון סינה לא גילם דמות רעה יותר מ-15 שנים. ה-WWE צריך לקחת יוזמה ולהיות נועזים באמת – להפוך את הסמל הגדול לבושה הגדולה. ג'ון סינה יכול לעמוד בזה, הוא יעשה את זה כי הוא יודע איך לעשות את זה. ומה יכול להיות יותר טוב מסגמנט נחמד עם אליאס, כמו ברסלמניה, צליל פעמונים, אנדרטייקר מופיע וסינה מרמה את דרכו לניצחון. מה שגם יאפשר לטייקר לקבל פרישה ראויה חודש לאחר מכן באירוע בו הופיע לראשונה – סדרת הישרדות. יש יותר טוב מזה?
