מאז המונדיאל הראשון ב-1930 ועד יום ראשון הקרוב ראינו לא מעט אקשן בטורניר העולמי לכדורגל. תוצאות בלתי נשכחות, רגעים אלמותיים ומה לא. אבל מהם חמשת הגמרים הגדולים ביותר? פה ישנה דילמה לא קטנה.
כמעט ונכנסו לרשימה:
10. צרפת 1938:
אלופת העולם, איטליה, התמודדה בגמר ההוא מול יריבה מעולה, הונגריה, וניצחה את המשחק 4:2. בכך הם היו הנבחרת הראשונה, והיחידה עד כה שהצליחו לזכות פעמיים ברצף במונדיאל! רבות דובר על הגמר הזה ששוחק סמוך מאוד לפרוץ מלחמת העולם השניה כשריח רע של פאשיזם נודף מהנבחרת הזוכה אבל את האיטלקים כל הרעש מסביב לא עניין, להם היה גביע שני ברציפות.
9. ארה"ב 1994:
הישארו מעודכנים
אחד הגמרים המשממימים ביותר נכנס לרשימה רק בגלל הדרמה בסיום. ברזיל ואיטליה סיפקו 120 דקות של אנטי-כדורגל רק כדי לקבוע מהנקודה הלבנה מי תהיה פחות גרועה. בסופו של דבר האיש והצמה רוברטו באג'יו החמיץ את הפנדל הגורלי ששלח את איטליה למרר בבכי ואת ברזיל לצהול. אישית, עם כדורגל כזה לא הייתה שמח כל כך כפי שהברזילאים חגגו אבל היי, זה גם נחשב בספירה ואף אחד לא ייקח להם את זה.
8. גרמניה 2006:
עוד גמר יחסית חלש מגיע בכלל למצב שהוא מוזכר נטו בגל הסיפור מסביב. 3 גיבורים היו לגמר הזה, מרקו מטאראצי, זינאדין זידאן והאיש שביניהם, הוראסיו אליסונדו. זידאן כבר הודיע שאחרי הטורניר הוא פורש, וגם התחיל את הגמר בצורה נפלאה אחרי שכבש בפנדל את שער היתרון. מטאראצי השווה והלכנו להארכה שם שני כובשי השערים נפגשו שוב, בפעם האחרונה בחיים ככדורגלנים מקצועיים. בדקה ה-110 של המשחק אחרי דין ודברים בין השניים, זידאן נגח במטאראצי, ראה את האדום מאליסונדו וחתם בצורה צורמת מאוד קריירה מפוארת שאת שיאה תראו בהמשך הרשימה. איטליה ניצחה בפנדלים אבל כולם יזכרו את הנגיחה לחזה של הבלם האיטלקי.
7. מקסיקו 1986:
3 מילים, דייגו ארמאנדו מראדונה. הגאון הארגנטינאי סחף את הנבחרת עד הסוף, כבש את "יד האלוהים" ואת אם כל הסלאלומים ברבע הגמר מול אנגליה, צמד מסחרר בחצי הגמר מול בלגיה ובגמר…בגמר נעלם. ללא שעריו של D10S ארגנטינה עלתה ליתרון כפול, חטפה התקף לב אחרי שוויון גרמני מהיר ואיבדה את זה לחלוטין כשבורוצ'אגה כבש את שער הניצחון.
6. שוויץ 1954:
כמה חוסר מזל להונגרים ואיזה משחק! כבר אחרי 8 דקות ההונגרים היו ביתרון כפול מול מערב גרמניה. נגמר? ממש לא! עד הדקה ה-18 התוצאה כבר הייתה 2:2 אבל כולם נאלצו לחכות עד לדקה ה-84' כדי לראות שער נוסף, גם הוא של מערב גרמניה, שניצח את המשחק, וואו!
הטופ-5:
5. יפן ודרום קוריאה 2002:
ברזיל הגיעה לגמר שלישי רצוף ואחרי שמחת 1994 וחרפת 1998 (לשם עוד נגיע) הגיע הגמר של 2002. היריבה בגמר? גרמניה המשומנת עם שחקן הטורניר, אוליבר קאן השוער הנהדר. בפועל? תחייה מחדש של רונאלדו (האמיתי), צמד אדיר בגמר וגאולה מהפיאסקו מלפני 4 שנים.
4. צרפת 1998:
ברזיל הגיעה לגמר הזה בתור אלופת העולם, צרפת באה כאנדרדוג אבל כמארחת. עדיין לא ברור מה בדיוק גרם לרונאלדו לקרוס מתשישות/לחץ/עומס/חרדה אבל הכוכב הכי חם של ברזיל היה הצל של עצמו, המארחת ניצלה זאת כדי לתת 3:0 מהדהד מצמד אדיר של זידאן ועוד אחד של מנו פטי, ולזכות לראשונה בחייהם במונדיאל. רונאלדו קיבל את הרידמפשן שלו 4 שנים אחרי, זידאן כאמור ב-2006 כמעט ומחק את כל תהילתו מהצמד הזה.
3. אנגליה 1966:
מולדת הכדורגל אחירחה את הטורניר והנבחרת הגיעה לגמר מול מערב גרמניה. עזבו את התוצאה (4:2 לאנגלים) עזבו את היריבות, עזבו את השלושער של ג'ף הרסט. עד עכשיו ממשיכים לריב אם הכדור של הרסט בשער השלישי עבר את הקו או לא (הוא לא) וזהו ויכוח שלעולם לא ייגמר (כולל "החזרה" לאי אישור שער של למפארד במצב זהה יותר מ-40 שנה אחרי).
2. שבדיה 1958:
הגמר בו הובקעו הכי הרבה שערים ללא ספק חייב להיות בטופ-3. העולם זכה להכיר ילד בן 17 שסחף אומה שלמה, את ברזיל, לזכייה בטורניר. גם בגמר הוא כבש צמד והוביל את הסלסאו ל-5:2 מטורף על המארחת, שמו למקרה שלא הבנתם, פלה.
1. ברזיל 1950:
דמיינו לעצמכם את התסריט הבא: ברזיל, אצטדיון המראקאנה מפוצץ ב-200 אלף אוהדים, הנבחרת הלאומית בגמר. אווירה מושלם לזכייה בתואר. בדקה ה-49 של המשחק פריאסה כובש עבור הסלסאו והחגיגות בעיצומן אך הן מרגעות מעט כאשר שיאפינו משווה עבור אורוגוואי. "לא נורא, יש הארכה" חשבו בברזיל אבל אלסידס ג'יג'ה חשב אחרת וכבש את שער הניצחון עבור האורוגוואים במה שעד היום מוכר כ-"אסון המראקאנה".
האם ביום ראשון נקבל גמר שיאפיל על אחד מאלו? יכול להיות. בעיקר אם זו תהיה זכייה קרואטית מרגשת.
