שני צידי המטבע

בימים בהם אוהדי הצד האדום של מנצ'סטר, שנמצאים תחת בעלות אמריקאית שהופכת את המועדון לעסק מסחרי בלבד, מנסים להיזכר בסמלים אמיתיים ובשחקנים שנאמנים למועדון, סביר להניח שהשם הראשון שיעלה לראשם הוא הקשר הקיצוני- שמאלי הוולשי, ראיין גיגס, השחקן המעוטר בתולדות הכדורגל הבריטי, שחגג השבוע יום הולדת 45. אך באותה נשימה, אוהדים אלה זוכרים שמחוץ לעולם הכדורגל, גיגס הוא עבורם בדיוק ההיפך מהמודל לנאמנות, לאחר שתי פרשיות בגידה, אחת מהן עם גיסתו, שיצאו לאור בשנת 2011. סיפור על שחקן אגדי שעמד במסדר האבירות הבריטי, אך גם עמד למשפט שדה של התקשורת והאוהדים של האי הגדול באירופה. 

ב-29 בנובמבר 1973, בעיר קרדיף שבוויילס, נולד להורים דני וילסון וליינה גיגס בן, קראו לו ראיין ג'וזף וילסון. ראיין גדל באליי ובילה רבות אצל סבו וסבתו במשחקי כדורגל ברחובות שבשכונתם. בגיל שש, עבר עם כל משפחתו לצפון מנצ'סטר, בעקבות חתימתו של אביו, שהיה שחקן רוגבי, בקבוצת סווינטון ליונס. הילד הוולשי, ששיחק כקשר, החל לשחק כדורגל בקבוצה המקומית של מנצ'סטר בשם "פ.צ. דינס", כאשר מאמן הקבוצה היה סקאוט של מנצ'סטר סיטי. כבר במשחקיו הראשונים בקבוצה, ראיין הרשים והוצע על ידי הסקאוט לסיטיזנס, שם הצטרף לבית הספר למצוינות של המועדון. במקביל שיחק וילסון בקבוצת הילדים של בית הספר סלפורד, אותה הוביל לגמר תחרות בתי הספר המחוזית  ב-1987 ולניצחון על מקבילתה מבלקבורן. בגיל 14 הוגשה לפניו הצעה של לא אחר מאשר אלכס פרגוסון, אליה הוא נענה בחיוב והצטרף למערכת הנוער של מנצ'סטר יונייטד.

בגיל 16, לאחר שהוריו התגרשו, שינה ראיין וילסון את שמו ל"ראיין גיגס". גיגס ייצג את נבחרת הילדים של אנגליה במשחק נגד גרמניה באיצטדיון וומבלי בשנת 1989, כאשר מאוחר יותר, בדק לאוורי מקנמי, מאמן הנבחרת הצעירה של אנגליה, האם גיגס מתאים לשחק עבור נבחרת שלושת האריות מבחינת מוצאו. לצערו, מקנמי נענה בשלילי כאשר גילה שלגיגס אין סבים אנגלים, מה המאפשר לו לשחק רק עבור וויילס או סיירה לאון, מקום מגוריו של סבו.

בנובמבר 1990, גיל 17, חתם גיגס על החוזה המקצועני הראשון שלו במנצ'סטר יונייטד, כאשר ב-2 במרץ 1991, הקשר הצעיר ערך את הופעת הבכורה שלו נגד אברטון. כבר במשחקו המלא הראשון, הבקיע הוולשי את שערו הראשון במדי הקבוצה, שהפך בסיום לשער ניצחון, כאשר הוא עושה זאת במשחק המשמעותי ביותר עבור השדים האדומים, הדרבי של מנצ'סטר. גיגס הפך לשחקן קבוע בסגל הבוגר של היונייטד בעונת 91/92, אך נשאר פעיל באותו הזמן גם בקבוצת הנוער, שימש כקפטן שלה והוביל אותה לזכייה בגביע האנגלי לנוער באותה עונה. במהלך שהותו במתקני מנצ'סטר, במדי הצעירים והבוגרים, הוא היה תחת מעקב שוטף על ידי הצוות של אלכס פרגוסון, יחד עם כדורגלנים צעירים נוספים, שכונו בשם "טירוני פרגי". על אף גילו הצעיר, המיומנות והמוכנות שלו לליגה היו נראות מוקדמות מהרגיל, מה שקידם אותו במהרה לקבוצה הבוגרת. באותה עונה הוא סיים עם הקבוצה הבוגרת במקום השני בליגה האנגלית, אחרי לידס, כאשר הוא גורף את התואר הראשון שלו בבוגרים, גביע הליגה האנגלית, שבו הוא כבש את השער היחיד במשחק הגמר מול נוטינגהאם. בסיום העונה, הוא זכה בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית.

השחקן המעוטר בתולדות הכדורגל הבריטי. עם גביע האלופות (ה- independent)

בעונת 92/93, שנת פתיחת ה'פרמייר-ליג', הקשר הוולשי כבר נחשבת לאחד השחקנים הצעירים המובילים בכדורגל הבריטי. הוא זכה עם היונייטד באליפות הפרמייר- ליג כבר בעונה הראשונה לקיום הליגה, מה שהייתה לאליפות הראשונה שלו בקריירת הבוגרים. יחד עם הגעתו של אריק קאנטונה לשדים, בישרו השניים את השליטה של מנצ'סטר יונייטד בפרמייר ליג. בעונת 93/94 זכה גיגס באליפות השנייה ברציפות, כאשר מאוחר יותר, בעונות 95/96 ו-96/97, זכה שוב בשתי אליפויות רצופות. בעונת 98/99, היה חלק בלתי נפרד מההישג הגדול ביותר בתולדות המועדון- הטרבל ההיסטורי שכלל זכייה בפרמייר- ליג, בליגה האנגלית ובליגת האלופות, שם היה מעורב בשער של טדי שרינגהאם שהוביל למהפך האגדי נגד באיירן בקאמפ נואו.

גיגס לא עצר גם לאחר הטרבל, כשזכה בשלוש אליפויות נוספת מתוך ארבע העונות הבאות. על אף שהיה בן 28 בלבד, הפך גיגס לאחד השחקנים הוותיקים והמנוסים ביותר במנצ'סטר יונייטד, כאשר כבר בפתיחת עונת 2001/2 הוא חגג עשור במועדון וכעבור שנה הוא הבקיע את שערו ה-100 בקבוצה. בעונת 2003/4 זכה עם יונייטד בגביע האנגלי הרביעי בקריירה והפך, יחד עם רוי קין, לאחד משני שחקנים בלבד שזוכים בארבעה גביעים עם השדים. בעונת 2004/5 הפך לשלישי בלבד שרושם 600 הופעות בקבוצה, כאשר במהלך העונה הוכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי, כהוקרה על תרומתו למשחק באנגלי. בעונת 2006/7 זכה עם מנצ'סטר באליפות ראשונה אחרי ארבע שנים ותשיעית בקריירה, מה שהוביל אותו לשבירת שיא האליפויות לשחקן. במהלך שנת 2007, גיגס קיבל את דרגת ה- OBE במסדר אבירות של האימפריה הבריטית. עונה לאחר מכן, זכה שוב עם יונייטד באליפות שניה ברציפות וגרף את התואר בפעם העשירית לארונו הפרטי, כאשר עשרה ימים מאוחר יותר, זכה גיגס עם הקבוצה בליגת האלופות, זכיה שנייה של הוולשי בגביע עם האוזניים הגדולות. במשחק הגמר נגד צ'לסי הוא שבר את שיא ההופעות לשחקן במנצ'סטר יונייטד לאחר שעקף את בובי צ'רלטון. עונה נוספת הגיעה, גיגס ומנצ'סטר שוב זכו באליפות, השלישית ברציפות, כאשר הפעם גיגס מוסיף תארים אישיים כשהוא זוכה לראשונה בתואר שחקן השנה בליגה האנגלית, מקבל את תואר ספורטאי השנה של ה- BBC ונבחר לשחקן המצטיין של מנצ'סטר יונייטד בעשור הראשון של המאה ה-21. בינואר 2011 הוסיף גיגס עוד תואר אישי, כשנבחר באתר של השדים האדומים לשחקן הטוב ביותר בקבוצה בכל הזמנים.

שיאן ההופעות של המועדון. גיגס במשחק הבית האחרון (ה- nypost)

במקביל, את הקריירה הבינלאומית גיגס עשה בנבחרת וויילס, שם שיחק מנבחרת הנערים, בה כיהן כקפטן, היה השחקן הצעיר ביותר שמשחק בנבחרת וויילס והחל משנת 2004 כיהן כקפטן הנבחרת הבוגרת. לצערו, לאורך כל שנותיו בנבחרת, לא זכה גיגס להעפיל עמה לטורניר גדול, בעיקר בשל הסגל החלש יחסית של וויילס. גיגס נטה להיעדר ממשחקי הידידות של הנבחרת וקיבל על כך ביקורת במדינתו, כאשר במשך השנים ניתנה הסיבה כי גיגס פצוע, נוסף לכך שפרגוסון סירב רבות לשחרר שחקנים למשחקי ידידות. סה"כ גיגס ערך 64 הופעות וכבש 12 שערים בנבחרת.

נחזור שתי פסקאות אחורה, שם עצרנו, שנת 2011. במהלך אותה שנה החל להתגלות בציוצים בטוויטר שראיין גיגס, שהיה נשוי לסטייסי ואב לליבי וזאק, ניהל רומן מחוץ לנישואין עם הדוגמנית, שהייתה גם כוכבת ה"אח הגדול" הבריטי, אימוג'ן תומאס. גיגס מיהר להוציא צו איסור פרסום, אך הצהובונים סערו, הסיפור הגיע עד לפרלמנט כאשר בסופו של דבר שמו של גיגס נחשף, אך זו הייתה רק ההתחלה. תוך פחות מחודשיים, נטשה גיגס, אשתו של אחיו, הצהירה בטלוויזיה כי היא מנהלת רומן עם גיסה, ראיין גיגס, כבר שמונה שנים. האח ההמום כינה את כוכב היונייטד "נחש בוגדני", התגרש מנטשה והסיפור קרע את המשפחה. המעשה החדש שהתגלה, חסר המוסר והכבוד בעיני כל הממלכה, פתאום הפך גיגס הנאמן והאהוב, לנבל. הפרשנים ברחבי האי הבריטי תהו אם גיגס סיים עם פרשייה זו את קריירת הכדורגל, כאשר בסקר שפורסם בתקשורת 30% מהבריטים קראו להסיר אותו ממסדר האבירות הבריטי.

אך גיגס, כשצל גדול של הפרשיות מלווה אותו, המשיך לשחק כאשר בשנת 2013 הוא חוצה את רף 1,000 בקריירה. בעונת 2013/14, מונה גיגס לעוזר מאמן/שחקן כאשר עבד לצידו של דייוויד מויס. באפריל 2014 מויס פוטר והוולשי עבר לתפקיד מאמן/שחקן עד סוף העונה.

ב-19 במאי 2014 הודיע גיגס על פרישה ממשחק פעיל, אחרי 24 שנים בקבוצה הבוגרת של מנצ'סטר יונייטד והפך לעוזר המאמן של לואי ואן- חאל בקבוצה, תפקיד אותו סיים ב-2016, עם הגעתו של מוריניו ליונייטד.

גיגס סיים את דרכו במנצ'סטר יונייטד, שם בילה כל הקריירה, אחרי לא פחות מ-29 שנים, 13 זכיות באליפות אנגליה, שתי זכיות בליגת האלופות, ארבע פעמים בגביע האנגלי, ארבע פעמים בגביע הליגה האנגלית ומספר ההופעות הגבוה בתולדות המועדון.

החל מתחילת 2018 משמש גיגס כמאמן נבחרת ווילס, אותה ינסה להצעיד ליורו 2020 ולנסות לשחזר את ההצלחה מהיורו הקודם, או אפילו קצת יותר.

איך שלא נסתכל על זה, זוהי אגדה בריטית. אגדה על אהבה, נישואים ובגידות, אך גם אגדת כדורגל שספק אם נראתה כמוה בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת.

אולי יענייך אותך גם

רגע לפני שאתם הולכים

אנחנו שמחים שקראת את הכתבה הזו, ומקווים שהיא עניינה אותך. אנחנו ב-JSPORT משקיעים מאמצים רבים כדי להביא לכם את התוכן האיכותי, האמין והכי מהר. אין מאחורינו טייקונים ובעלי עניין, אנחנו עובדים קשה כדי להביא לכם את התוכן הכי איכותי שיש בלי שום אינטרסים. כל שיש לנו הוא את הגולשים, אתם, שמחזיקים אותנו בתרומות שלכם. אז אם אהבתם את התכנים שלנו, נשמח אם תשקלו להצטרף אלינו ולתמוך בנו בהמשך הפעילות.
[give_form id="105984"]

מערכת jsport עושה מאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו ולהעניק להם קרדיט בולט והוגן, אולם יתכנו מקרים שבהם לא ניתן לאתר את המקור או שזהותו אינה ידועה, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות אלינו בכתובת המייל  [email protected]

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר.