כשגארת' בייל חתם בריאל מדריד בקיץ 2013, ראשי המועדון מבירת ספרד שהשקיעו בוולשי לא פחות מ-101 מיליון יורו, קיוו כי הקיצוני יאזן את מאזן הכוחות מול ברצלונה שהחתימה באותו קיץ את ניימאר, ויהיה לעזר עבור כריסטיאנו רונאלדו בקרב הטיטאנים הבלתי נגמר מול ליאו מסי והחבורה מקטלוניה.
ואכן, עונת הבכורה של השחקן שהגיע מטוטנהאם הסתיימה בצורה מושלמת עבור הבלאנקוס. אומנם אליפות הלה ליגה הלכה ליריבה העירונית אתלטיקו מדריד, אבל החבורה של קרלו אנצ'לוטי חגגה את הזכייה ב'לה-דסימה' ובנוסף קטפה את גביע המלך. הוולשי עצמו הותיר חותם משמעותי בשני משחקי הגמר באותה עונה, כשכבש שער בלתי נשכח בהארכה מול בארסה (הפרחים למרק ברטרה) בגביע המלך והוסיף את השער שהעלה את ריאל ליתרון 1:2 גם בהארכה מול אתלטיקו בליסבון, בדרך ל-1:4 מוחץ וזכייה בגביע עם האוזניים הגדולות.
השער הבלתי נשכח של בייל
השמחה הגדולה בצד הלבן של מדריד, דחקה הצידה נתון מדאיג שרשם בייל לצד 22 השערים ו-12 הבישולים שסיפק בכל המסגרות – במהלך אותה עונה נפצע הבריטי לא פחות משש פעמים ובשל כך החמיץ 17 משחקים. גם בשלוש העונות הבאות (כולל זו שהסתיימה), השחקן בן ה-27 המשיך להטריד את אנשי הצוות הרפואי של אלופת אירופה, עם 11 פציעות נוספות, שהקשו עליו לבסס את מעמדו לצד רונאלדו ולמרות החשיבות שלו לסגל עמוס הכוכבים של זינדין זידאן, נראה כי הוולשי, שרבים ראו בו כיורש של הפורטוגלי, סובל מפיחות הולך וגדל במעמדו בבירת ספרד.
הישארו מעודכנים
אל עונת 2016/17 נכנס בייל בפורמה נהדרת, אחרי קיץ חלומי מבחינתו, בו הוביל את נבחרת וויילס להישג השיא שלה, העפלה לחצי גמר יורו 2016 שנערך בצרפת. למרות המחסור במנוחה, הוולשי פתח בצורה טובה מאוד את העונה, כשכבר במחזור הראשון של הליגה הוא מצא פעמיים את הרשת בניצחון על ריאל סוסיאדד. מלבד פציעה זניחה במותן, שהשביתה אותו למשחק אחד, בייל פתח בהרכב בכל יתר 11 המחזורים הראשונים וגם בחמשת המשחקים של שלב הבתים בצ'מפיונס, כאשר הוא כובש 7 שערים, מבשל 4, מציג יכולת נהדרת ומשמש כבורג מרכזי בחלק הקדמי במהלך הריצה הנפלאה של הבלאנקוס בפתיחת העונה.
דווקא אז, כשבייל הצליח סוף סוף להיראות כמי שיכול לקחת את הקבוצה על גבו ולשמש כגיבוי מוצלח לרונאלדו, שאומנם חזר לשחק לאחר הפציעה בגמר היורו, אך התקשה להפגין את כושר הכיבוש המאפיין אותו, חוסר המזל פגע בוולשי פעם נוספת, כשהוא ספג פגיעה בקרסולו במהלך משחק החוץ מול ספורטינג ליסבון באלופות בחודש נובמבר. אותה פציעה הותירה את בייל מתוסכל מאוד, לאחר שהתברר לו כי הוא יאלץ להעדר כשלושה חודשים מהמגרשים.
בעונה הקודמת (2015/16), נפצע בייל לתקופה של חודש וחצי בין ינואר למרץ. במהלך אותו פרק זמן, הורגשה ירידה דרסטית ביכולת של הקבוצה, כשאף שחקן לא הצליח למלא כראוי את החור שהותיר הבריטי בחלק הקדמי. כשבייל חזר למגרשים לקראת החודשיים האחרונים של העונה, הצליחה ריאל למחוק כמעט לחלוטין פער של 13 נקודות מבארסה בליגה ובנוסף סיימה עם זכייה באלופות, כשהבריטי כבש את השער שהעלה את הקבוצה לגמר, בחצי הגמר נגד מנצ'סטר סיטי.
העונה הנוכחית הביאה עימה סיפור שונה לחלוטין. בזמן שהוולשי ישב ביציע הוא ראה את חבריו מבצעים ריצה נהדרת בליגה שנגמרה בתואר אליפות ראשון מאז 2012, כשעל הדרך הם זכו להניף גם את גביע אליפות העולם לקבוצות. דווקא שהבריטי חזר, חוו הבלאנקוס תקופה פחות טובה שכללה הפסדים לוולנסיה וברצלונה ותוצאות תיקו עם אתלטיקו ולאס פלמאס. זידאן הצליח להתגבר על חסרונו של בייל ולהביא את השחקנים הצעירים והרעבים שחיכו להזדמנות למלא את מקומו, ובראשם כמובן – איסקו.
הספרדי בן ה-25 עליו אמר אמיליו בוטרגניו “שנגע בו מלאך”, הפך ליקיר האוהדים, הצליח סוף סוף לייצר יציבות ודאג לכך שהקהל בסנטיאגו ברנבאו לא יאלץ לחשוב יותר מדי על חסרונו של בייל, עם 11 שערים ו-8 בישולים בכל המסגרות, כשהחשוב מביניהם הגיע בגומלין חצי הגמר מול אתלטיקו מדריד. בנוסף לקשר, גם שחקני הקו לוקאס ואסקס ומרקו אסנסיו עשו פריצה משמעותית העונה והם משמשים ככוח נהדר שיכול להכריע משחקים מהספסל והוכיחו לא פעם כי הם יכולים לספק את הסחורה גם כשהם מקבלים את המקום ב-11.
בגמר עצמו, בייל שותף רק כמחליף לעיני הקהל הביתי שלו, כשעלה מהספסל בדקה 76. כמובן שהשפעה על התוצאה לא הייתה לו. ריאל בסוף טיילה לגביע אלופות שני ברצף וסימני השאלה של הוולשי ממשיכים לצוף.
כשמשחקי ההכנה לעונה הבאה ממש מעבר לדלת, עולות לא מעט שמועות לגבי עתידו של בייל. לצד הפריחה של אסנסיו והיציבות של איסקו מהעונה שעברה לא בטוח כלל שבריאל ירגישו שבייל חסר להם. מוריניו ומנצ'סטר יונייטד עושים קולות של מי שמעוניין לקלוט את שחקן הכנף, אך השאלה היא באיזה סכום?
תג המחיר של הוולשי היה עצום, אולי זה גם השפיע על היכולת שלו חלק מהזמן ואולי לא. אבל שחקן שברירי כמוהו צריך להגיע לקבוצה שתזדקק לו גם אם יישב ביציע פצוע. יונייטד של מוריניו היא לא קבוצה של שחקן אחד, אבל הקהל החם באנגליה, הרצון להחזיר את השדים האדומים חזרה לטופ העולמי, לדעתי הם כל הדברים שיכולים לעזור לבייל למצוא לעצמו בית חדש, חם ותומך, ומי יודע? אולי הוא יהיה היורש של רונאלדו דווקא באנגליה?
