אלופת העולם הקודמת שעפה כבר בשלב הבתים, זוכה חדשה, כוכבות שפרצו במהלך החודש הזה, האכזבות, ההופעות הנהדרות, השערים האדירים. הגיע הזמן לסכם חודש שלם של הטורניר הגדול של הקיץ! הסיכום הזה יתבסס גם על הפרסים הרשמיים שפיפ"א העניקה וגם על הדעה האישית של כותב שורות אלו.
השחקנית המאכזבת של הטורניר: אלכס מורגן (ארה"ב)
מי שלדעת לא מעט אנשים עדיין בטופ-3 שחקניות הטובות בעולם פשוט נעלמה כמו יתר חברותיה לקבוצה. 0 שערים ובישול אחד ב-4 הופעות? שורה סטטיסטית שממש לא הולמת את מורגן.
הנבחרת המאכזבת של הטורניר: ארה"ב
אלופת העולם לשעבר הגיעה זחוחה לטורניר הזה ואחרי שהייתה רחוקה קורה פורטוגלית אחת מהדחה בשלב הבתים, ראתה את עצמה מודחת בשמינית הגמר מול שבדיה. בהחלט לא טורניר שהאמריקאיות ירצו לזכור כשלראשונה בהיסטוריה הן לא חלק מהפודיום.
המשחק המאכזב של הטורניר: שוויץ נגד נורבגיה (שלב הבתים) 0:0
שוויץ חסרת המחץ מול נורבגיה עם הסכסוכים הפנימיים. לא פלא שהמשחק הזה הוליד תוצאה עלובה שכזו.
המשחק הטוב של הטורניר: אוסטרליה נגד אנגליה (חצי גמר) 3:1
היו כמה מועמדים לתואר. אמנם המשחק בין פנמה לצרפת הפיק הכי הרבה שערים (9) אבל מבחינת תסריט לא באמת הייתה שם דרמה גדולה מדי. התבוסה שספרד חטפה מיפן הייתה בעיקר הזויה מאשר משחק משובח של היפניות, והמותחן בין דרום אפריקה לאיטליה היה לא רע, אבל עדיין לא זה. משחק חצי הגמר בין אוסטרליה שקיבלה רוח גבית מהקהל לאנגליה היה בדיוק מה שחיפשתי במשחק דרמטי. שער יתרון אנגלי, לבבות שבורים, שער שוויון שנתן תקווה ושתי נבחרות שעושות הכל כדי להבקיע שער ניצחון. בסופו של דבר זה הצליח לאנגליה עוד פעמיים והקנה לה את הכרטיס לגמר.
הישארו מעודכנים
הנבחרת המפתיעה של הטורניר: קולומביה
אם היו אומרים לקולומביאניות לפני תחילת הטורניר שהן יגיעו לרבע גמר המונדיאל בטורניר הבכורה שלהן, כנראה שהן היו צוחקות. ולמרות זאת, לינדה קייסדו וקטאלינה אוסמה הצליחו להוליך את "לאס קפטראס" בדיוק לשם כשגם במשחק ההדחה שלהן, הן נתנו פייט ראוי מאוד מול האנגליות. כמו שאמרה שוערת הנבחרת קטאלינה פרז, מכאן יש רק לאן להתקדם. יהיה מעניין מאוד לראות אותן בטורנירים העתידיים.
תגלית הטורניר: הינאטה מיאזאווה (יפן)
הקשרית ההתקפית בת ה-24 של וגאלטה סנדאי מהליגה המקומית סיימה לכמלכת השערים של הטורניר והפגינה יכולת אדירה שללא ספק צדה את עיניהם של לא מעט מועדונים גדולים ברחבי העולם. אלא אם יקרה משהו יוצא דופן, מיאזאווה אמורה להתקדם בעקבות הטורניר הזה לליגה וקבוצה גדולות יותר מאיפה שהיא נמצאת כיום.
טופ-5 שערים:
ראוים לאזכור: השער של לורן ג'יימס (אנגליה) מול דנמרק, השער השני של אסמה ברוחטס (הולנד) מול וייטנאם, השער של סופיה בראון (ארגנטינה) מול דרום אפריקה, השער האולימפי של קייטי מק'קייב (אירלנד) מול קנדה והשער הקבוצתי הנהדר של ביה זנרטו (ברזיל) מול פנמה.
5. לינדה קאייסדו (קולומביה) מול גרמניה
הכוכבת הקולומביאנית הצעירה היטלה בהגנה הגרמנית ושלחה בעיטה אדירה לרשת. שער שכולו טכניקה ויכולת אישית מרשימה.
4. טרסה אבאיירה (ספרד) מול זמביה
פצצה לחיבורים בדיוק כזה לא רואים כל יום.
3. אולגה קארמונה (ספרד) מול שבדיה
חברתה לנבחרת של אבאיירה אולי קינתה קצת כי מה שיצא לה מהרגל מול שבדיה בחצי הגמר היה לא פחות מרשים.
2. סם קר (אסוטרליה) מול אנגליה
לאוסטרליה הייתה עוד תקווה להפתעה בחצי הגמר כשקר גברה על כל ההגנה האנגלית ושלחה בעיטה נפלאה לרשת של מרי אירפס כדי להשוות ל-1:1 אבל לצערה לורן המפ ואלסיה רוסו הרסו לה.
1. מרטה קוקס (פנמה) מול צרפת
השער היפה בטורניר בעיניי נכבש דווקא בשלב הבתים והיה יריית הפתיחה למשחק משוגע בין פנמה לצרפת. כבר בדקה השניה מרטה קוקס הניפה רגל מ-30 מטר ושלחה כדור חופשי אדיר לרשת הצרפתית. בסופו של דבר יזכרו את השלושער של קדידאטו דיאני מאותו משחק אבל גם הגול הזה והתוצאה הסופית (6:3 לצרפת) היו בגדר החריג.
מלכת השערים (נעל הזהב): הינאטה מיאזאווה (יפן)
מדובר בעובדה סטטיסטית ולא דעה. מיאזאווה ונבחרתה אמנם הודחו ברבע הגמר אבל 5 השערים שלה הספיקו כדי לקטוף את התואר.
השחקנית המצטיינת של הטורניר (כדור הזהב):
בחירת פיפ"א: אייטאנה בונמאטי (ספרד)
בחירה אישית: אייטאנה בונמאטי (ספרד)
הברומטר של הנבחרת של חורחה וילדה! כל דבר טוב שהלך לנבחרת ספרד בטורניר הזה איכשהו הגיע דרך אייטאנה, הדובדבן שבקצפת כמובן זכייה בתואר.
השוערת המצטיינת של הטורניר (כפפת הזהב):
בחירת פיפ"א: מרי אירפס (אנגליה)
בחירה אישית: זצ'ירה מוסוביץ' (שבדיה)
ספיגה אחת בשלב הבתים, הצגה מול ארה"ב שכללה 10 הצלות ויכולת נהדרת בדו-קרב פנדלים, עוד אחת מול יפן ברבע הגמר וגם משחקים לא רעים בהמשך הטורניר. כל זה בעיניי מספיק כדי שזצ'ירה מוסוביץ' תוכתר לשוערת המצטיינת של הטורניר. אירפס ללא ספק נתנה טורניר ענק גם היא וגם ספגה שער אחד פחות ממוסוביץ' (ובשורה התחתונה את התואר מעניקים על נתון סטטיסטי) אבל בעיניי לשבדית היו מכשולים קשים יותר בדרך.
השחקנית הצעירה (עד גיל 21) הטובה ביותר בטורניר:
בחירת פיפ"א: סלמה פראייוולו (ספרד)
בחירה אישית: סלמה פראייוולו (ספרד)
שחקנית הכנף הספרדיה התנדנדה בין ההרכב לספסל אבל תמיד סיפקה את הסחורה. למרות שסיימה את שלב הבתים ללא אף שער ובישול וגם בשמינית הגמר מול שוויץ סבלה מבצורת סטטיסטית, היא הייתה חלק חיוני במשולש ההתקפי של ספרד כדי לייצר לחץ על היריבות. ברבע הגמר מול הולנד הגיע הרגע הגדול הראשון שלה כשהיא עלתה מהספסל ואז כבשה את שער הניצחון בדקה ה-111'. בחצי הגמר מול שבדיה היא שוב הייתה הסופר סאב אחרי שעלתה מהספסל במצב של 0-0 וכבשה את שער היתרון של הספרדיות. בגמר היא כבר קיבלה מקום בהרכב ולמרות ששוב לא רשמה שער או בישול, הציקה ללא הרף להגנה האנגלית.
נבחרת הטורניר שלי:
שוערת: זצ'ירה מוסוביץ' (שבדיה)
4 ספיגות ב-6 משחקים, רובם כבר בשלבים המתקדמים של הנוקאאוט, יכולת נהדרת, הצגה מול ארה"ב ויפן החזקות. כל המאפיינים הדרושים כדי ששוערת צ'לסי ונבחרת שבדיה תהיה בעיניי המצטיינת של הטורניר.
ראויה לאזכור: מרי אירפס (אנגליה)
מגנה ימנית: אונה באטייה (ספרד)
אמנם סטטיסטית זה התבטא רק בבישול אחד אבל באטייה חרכה את קו ימין והציגה יכולת מצויינת לאורך כל הטורניר, בחירה לא פשוטה אך בעיניי, ראויה.
ראויה לאזכור: ריסה שימיזו (יפן)
בלמית ראשונה: אמאנדה אילשטד (שבדיה)
לא רק שהיא עמדה נהדר בהגנה והייתה מכשול קשה עבור היריבות, אילשטד גם סיימה כמלכת השערים של השבדיות בטורניר עם 4 כיבושים! ללא ספק טורניר נהדר עבור הבלמית בת ה-30.
ראויה לאזכור: מילי ברייט (אנגליה)
בלמית שניה: אלכס גרינווד (אנגליה)
גרינווד סיפקה טורניר אישי מצוין ומעמדת הבלמית סיכנה לא מעט גם את שער היריבות, לא בהכרח במצבים הנייחים אלא גם בפריצות קדימה. זה אמנם הסתיים רק בבישול אחד אבל יש לזכור שמדובר בשחקנית מרכז הגנה.
ראויה לאזכור: אירן פארדס (ספרד)
מגנה שמאלית: אולגה קארמונה (ספרד)
קפטנית נבחרת ספרד לא רק הוליכה את הנבחרת שלה לזכייה במונדיאל כשניהלה את כל מערך ההגנה של "לאס רוחאס". קארמונה הפכה לאחראית ישירה לזכייה של ספרד בתואר אחרי שכבשה בדקה ה-89 את שער הניצחון בחצי הגמר מול שבדיה וגם את השער הבודד בגמר שהעניק לספרדיות את הגביע.
ראויה לאזכור: יונה אנדרסון (שבדיה)
קשרית אמצע ראשונה: אייטאנה בונמאטי (ספרד)
הספרדיה בת ה-25 סיימה את הטורניר עם 3 שערים ו-2 בישולים ויכולת נהדרת שהשכיחה את התפקיד המינורי שהיה לאלכסיה פוטייאס בטורניר. בונמאטי ללא ספק הייתה המנוע שמזיז את כל העסקה אצל ה-"לה רוחה" והבחירה בה היא "no brainer" בעיניי.
ראויה לאזכור: ג'יל רורד (הולנד)
קשרית אמצע שניה: הינאטה מיאזאווה (יפן)
היפנית סיימה כמלכת השערים של הטורניר למרות ההדחה ברבע הגמר בידי שבדיה אז הבחירה בה נראת די טבעית. כנראה שאחרי טורניר כה טוב מיאזאווה תמצא את עצמה מחוץ לליגה היפנית בקרוב.
ראויה לאזכור: אלה טון (אנגליה)
קשרית אמצע שלישית: ג'ני הרמוסו (ספרד)
הרמוסו "ירדה מדרגה" מעמדת החלוצה בתחילת הטורניר כדי לכסות על ההיעדרות של אלכסיה פוטייאס ואז כשהכוכבת של ברצלונה חזרה לעניינים, עלתה בחזרה לעמדת החלוצה. 3 שערים ו-2 בישולים היו להרמוסו בטורניר הזה, כולל הצגה פרטית מול זמביה.
ראויה לאזכור: טרסה אבאיירה (ספרד)
כנף ימין: אלבה רדונדו (ספרד)
3 שערים, בישול אחד, ושת"פ נפלא עם אונה באטייה כדי לייצר קו ימין אימתני שהציק כל רגע ליריבות. אמנם בנוקאווט היא קצת דעכה, אבל התרומה של רדונדו למאמץ הקבוצתי בהחלט מספיקה כדי לזכות אותה במקום בנבחרת הטורניר, בעיקר כי המתחרה הישירה שלה על העמדה איבדה נקודות זכות עקב ההרחקה המטופשת שלה בשמינית הגמר.
ראויה לאזכור: לורן ג'יימס (אנגליה)
כנף שמאל: אלסיה רוסו (אנגליה)
3 שערים, 2 מתוכם קריטיים שהעלו את אנגליה לגמר. לא באמת צריך עוד סיבות למה אלסיה רוסו כאן נכון? אם אתם ממש מתעקשים, אז מעבר לשערים היא פשוט הציגה משחק קבוצתי נהדר שאמנם לא התבטא בבישולים אבל שם את הפוקוס של ההגנה היריבה עליה כדי ששחקניות אחרות מנבחרת אנגליה יאיימו גם על השער.
ראויה לאזכור: קייטלין פורד (אוסטרליה)
חלוצה: קדידאטו דיאני (צרפת)
החלוצה הצרפתיה הייתה מעוברת בהכי הרבה שערים בטורניר עם 4 שערים ו-3 בישולים לשמה ולפחות ברמה האישית, נתנה טורניר מעולה שלצערה לא הספיק לקחת את החבורה של הרווה רנאר רחוק יותר מרבע הגמר, אותו הן הפסידו בפנדלים.
ראויה לאזכור: לורן המפ (אנגליה)
אז עד כאן סיכום מונדיאל 2023! נתראה עוד 4 שנים (ב-17.5.2024 גם נדע איפה. ברזיל, דרום אפריקה, ארה"ב ומקסיקו או גרמניה, בלגיה והולנד)
