אתמול במשחק של פורטו נגד יובנטוס, הצליחה הקבוצה החזקה מבין השתיים לנצח בצורה משכנעת. התוצאה 2-0 בפורטו איננה מפתיעה אף אחד. אבל הסיפור הגדול של המשחק היה דווקא החילופים. עד למחצית התוצאה עמדה על 0-0, וההכנסה של פיאצה ושל דני אלבס בחצי השעה האחרונה השיגה את הניצחון. שני השחקנים כבשו דקות ספורות אחרי שנכנסו לשחק, והפכו לאסים של המשחק. הכותרות ברחבי העולם הכתירו את המאמן אלגרי "גאון", ואת החילופים כחילופים גדולים.
עם זאת, ניתן לראות את התמונה בצורה מעט אחרת. כדורגל הוא משחק של מומנטום, בו כל שחקן בסגל חשוב ליצירת הצלחה על המגרש. כשיש לך בסגל איקס שחקנים, רק 11 מהם יכולים בכל רגע נתון להיות על המגרש. לשחקני הספסל תפקיד מכריע בשינוי משחקים. אז האם לא הגיוני לצפות מהשחקן שנכנס לבצע שינוי במשחק, והאם לא הגיוני לבקש ממאמן לבצע את השינוי כשזה נדרש? הרי חלק מהחילופים אינם אינסטינקטיביים, הם מגיעים "מוכנים מהבית". אז מה בעצם מיוחד בחלוץ שנכנס למשחק וכובש שער ניצחון? זה מה שצריך לצפות ממנו בכל מקרה. על זה משלמים לו משכורת.
אם כן, מאמן גדול הוא בהכרח מאמן שיודע להשתמש בסגל שלו נכון. אבל כדי שיוכל לעשות זאת, הוא צריך קודם כל לבנות סגל מתאים, ובנוסף לאמן את הסגל הזה בצורה נבונה במשך עונה שלמה כדי שברגע האמת השחקן הנכון יבצע את הפעולה הדרושה. הבעיה היא שזה לא בדיוק כך. שחקנים הם בני אדם, ומכיוון שכך הם אינם מושלמים. ביום שבו יהיה ניתן לייצר ווינרים על פס ייצור מלאכותי, זה היום שבו לא יזדקקו יותר למאמני כדורגל. מה גם שעובדתית, יכולה לנצח רק קבוצה אחת מבין שתיים המשחקות על מגרש אחד. לכן תמיד יהיו "חילופים גדולים" שכאלה, ומאמן "גאון", כפי שצריך להיות. זה גם מה שאנו אוהבים בספורט הזה.
מיתוס נוסף שקיים וקשור לאותו הנושא הוא הסטיגמה שיש לשחקנים מסוימים ככאלה שעולים מהספסל ומשנים משחקים. זוהי סטיגמה שאמיתותה מוטלת בספק. שהרי מי יכול באמת לקבוע מי מתאים להיות שחקן הרכב שמשחק באופן מלא, או שחקן הרכב שיורד לספסל כדי לפנות מקום לשחקן שישנה מומנטום, או להגיד בצורה נחרצת ששחקן מסוים לא יכול בהכרח להיות שחקן הרכב? גם שחקנים מהסוג הזה הצליחו לעשות מהפך כשהפכו להיות שחקני הרכב, וחלק מהם שמרו על היכולת הטובה בזמן שהיו שחקנים מחליפים, ואף השתפרו כשחקני הרכב. אחרים עברו לקבוצה אחרת, לעתים קטנה יותר, והצליחו בה כשחקנים מובילים. אם כן, אין נוסחה אחת שאומרת האם שחקן מתאים יותר לספסל מאשר להרכב, ולהיפך.
נוסף על כך, מאמן שמגיע לקבוצה חדשה מבצע שינויים בסגל, ובמקרים רבים ראינו שחקן ספסל אצל מאמן אחד שנכנס להרכב ופורח אצל מאמן אחר, ובאותה הקבוצה. ולהפך, יש שחקנים משמעותיים אצל מאמן א' שהפסיקו להשפיע על המשחק בצורה מכרעת תחת מאמן חדש, אם בשל אילוצים טקטיים, שינויים במערך או פשוט חוסר כימיה במבנה החדש. אם כן, עדיין לא קם המאמן או הפרשן שימציא את הנוסחה המנצחת. כשמדובר בבני אנוש, עם היכולת לבצע טעויות ממש באותה מידה שהם מסוגלים להגיע לפסגות ולנצח משחקים, גם לא תהיה. ולכן מדובר בשילוב בין שתי העמדות. מחד, אם המאמן לא יהיה ראוי, לא יבנה את הסגל המתאים למשימה ולא יכין את הקבוצה כנדרש, ברגע האמת הקבוצה תקרוס (וגם כאן, ייתכן שהמאמן מצוין והשחקנים נהדרים, אבל משהו אחר לא עובד). מנגד, תמיד נוכל למצוא עוד מאמן גאון עם חילופים שקולעים בול. כי זה השילוב המנצח, וזה בדיוק מה שאנחנו אוהבים לראות.
