שלושה חודשים חלפו מאז אותו ערב היסטורי בבירת הנגב, בו הפרוייקט המדהים של אלונה ברקת הוביל את הפועל באר-שבע לזכייה באליפות אחרי 40 שנה. ערב שבו ההגמוניה הצהובה, לה התרגלנו בשנים האחרונות פינתה את הבמה לתחרותיות. לפני שתי עונות מכבי תל- אביב זכתה בטרבל מוחץ, אך בעונה החולפת שלושת התארים של הכדורגל הישראלי חולקו בין שלוש קבוצות שונות. אף אחת מהן היא לא מכבי תל-אביב. ליגת העל תיפתח בשבת הקרובה על רקע הניסיונות של שלוש קבוצות ישראליות להעפיל לשלב הבתים של המפעלים האירופיים.
העונה הקרובה רצופה בסימני שאלה. מלבד השאלות שמלוות כל תחילת עונה, כמו מה תהיה זהות האלופה, קבוצות הפלייאוף העליון והיורדות לליגת המשנה או מי ייבחר לשחקן העונה, תגלית העונה ומאמן העונה, מצטרפות שאלות נוספות. האם הפועל באר שבע תצליח לשמור על הבכורה? האם העונה הקודמת הייתה רק פאנצ'ר בגלגל של מכבי תל אביב או תחילת הנסיגה? כיצד תשפיע העזיבה של ערן זהבי על מכבי ת"א בפרט ועל ליגת העל בכלל? האם מכבי חיפה תחזור סופסוף לאיים על כתר האליפות? האם הפרוייקט של גוטמן בהפועל יחזיר עטרה ליושנה? האם עומר אצילי בדרך להיות שחקן השנה? ועוד שאלות רבות ואחרות. כידוע הנבואה ניתנה לשוטים, אבל בכתבה הבאה אנסה לענות על חלק מהשאלות ואשתף אתכם בתחזית שלי לליגה שכולנו אוהבים לקטר עליה, אבל לא יכולים להתנתק ממנה.
האלופה
בשנה שעברה הפועל באר שבע הצליחה לשבור את השליטה של מכבי תל אביב בכדורגל הישראלי. גם אם הקבוצה האדומה לא הייתה זוכה באליפות, היכולת שלה להיות צמודה לצהובים לאורך כל העונה הוכיח שיש כדורגל איכותי ותחרותי לא רק בקבוצה של ג'ורדי קרויף. השנה הנוכחית היא שנת מבחן לשני הצדדים. מצד אחד, באר-שבע תצטרך להוכיח שהיא לא אפיזודה חולפת ושאינה מסתפק בהשגת הבכורה פעם אחת אלא מנסה לייצר שושלת אדומה. מצד שני, מכבי תל אביב תנסה להוכיח שהשנה הקודמת הייתה תקלה חד-פעמית, ובעיקר שהיא קצת יותר מרק ערן זהבי. לפי משחקי טרום עונה ובעיקר לפי הקמפיינים האירופיים עד כה של שתי הקבוצות, נראה כי הדו-קרב ביניהן יימשך גם השנה. הפועל באר-שבע הציגה יכולת משכנעת במשחק אלוף האלופים מול מכבי חיפה, וגם מול אולימפיאקוס. עם זאת התצוגה החלשה, בעיקר של שחקני ההגנה בתבוסה לסלטיק אמורה להדליק נורות אזהרה לברק בכר. מנגד, מכבי תל אביב אמנם טרם פגשה קבוצות חזקות, אך הציגה יכולת משכנעת. העתיד האירופי של שתי הקבוצות ישפיע ככל הנראה על יכולתן והישגיהן בליגה המקומית, בעיקר לבאר-שבעים שלא רגילים לשחק שני משחקים בשבוע באופן קבוע. הכינור השלישי של השנה החולפת, בית"ר ירושלים, תנסה קודם כל לשמור על מעמדה בצמרת הליגה, אך השאיפה האמיתית של הירושלמים היא הסתערות על האליפות. בית"ר שככל הנראה תסיים את העונה האירופית שלה בשבוע הבא תארוב לשתי הגדולות שצפויות להמשיך לפרוייקט אירופי חורפי ולנצל את המעידות שלהן. בית"ר תלויה בעיקר בעומר אצילי, שללא ספק בדרך להיות שחקן השנה מבלי להתייחס לצבע המדים שיילבש, זאת בהנחה שיישאר בגבולות מדינתנו. לדעתי בית"ר צריכה לעשות את מירב המאמצים כדי להשאירו בטדי. ההימור שלי שהקבוצה של שוטא ארבלדזה תהיה זו שתניף את צלחת האליפות בסוף העונה. הצהובים אמנם איבדו את כוכבם, אך שמרו על מרבית הסגל. המנהיגות של בניון, היצירתיות של גולסה וסקאריונה, הניסיון והחוכמה של גל אלברמן והיציבות של הגנת הקבוצה יאפשרו לה להשיב את צלחת האליפות לקריית שלום.
התחתית הלוהטת
גם בשנים בהן האליפות הוכרעה הרבה לפני תום העונה, תחתית הליגה הגיעה לנקודת רתיחה כששעון החול התקרב לקיצו. באופן מסורתי המאבק בתחתית נמשך עד המחזור האחרון, לרוב כשכמעט כל קבוצות הפלייאוף התחתון לוקחות חלק בניסיון ההישארות בליגה. גם השנה צפוי מאבק עיקש בין כמה קבוצות. כמתבקש שתי העולות מהליגה הלאומית הופכות באופן אוטומטי למועמדות לירידה. מ.ס אשדוד חזרה לליגת העל אחרי עונה אחת של היעדרות, ונראה כי הקבוצה מעיר הנמל הדרומית הייתה זקוקה לעונה זו. אשדוד שהייתה חברת קבע בחלקה העליון של הטבלה, החלה בהדרגה להידרדר לחלקה התחתון, דבר שלבסוף הסתיים בירידה. עם זאת, בעונה שעברה אשדוד הוכיחה שמקומה בליגה הראשונה ושליגת המשנה קטנה למידותיה. שחקני אשדוד הציגו יכולת מרשימה והעפלתה לליגת העל לא הוטלה בספק בשום שלב במהלך העונה. אשדוד שיחקה כמו קבוצת ליגת העל לגיטימית והייתה לטעמי טובה יותר ומחוברת יותר ממרבית קבוצות התחתית. מנגד, הפועל אשקלון שעלתה אף היא בתום העונה שעברה נמצאת תחת משבר כלכלי לא פשוט, אמנם מאמנה יובל נעים יודע להישאר מקצועי ולהשאיר את שחקניו בפוקוס מירבי, אך ספק אם מה שעבד בליגת המשנה יצליח גם בליגת העל. הקבוצה שמתבססת על לא מעט שחקנים ששיאם מאחוריהם עלולה להיכשל בתהליך החלפת הדורות.
שלוש הקבוצות שהיו עמוק במאבקי ההישארות אשתקד והצליחו להישאר בליגה בישורת האחרונה הן הפועל כפר-סבא, עירוני קריית-שמונה והפועל חיפה. הקבוצה הירוקה מכפר-סבא הייתה אחת מהפתעות העונה שעברה, הקבוצה של שרון מימר רשמה רצף ניצחונות באמצע העונה, מה שהקפיץ אותה לפלייאוף העליון, אבל סיום עונה צולע דחק אותה לפלייאוף התחתון ובסופו של דבר למאבקי התחתית. כפר-סבא שינתה חלק משמעותי מהסגל שלה, בעיקר את מצבת הזרים ומשימתו העיקרית של מימר תהיה לחברם במהרה. קריית-שמונה מהווה את אחד מסימני השאלה המרכזיים לקראת העונה הקרובה. אחרי שבשנים האחרונות הקבוצה הצפונית הייתה אורחת קבועה בפלייאוף העליון, בשנה שעברה הקבוצה הציגה יכולת רעה ולא הייתה רחוקה מירידה לליגת המשנה. האגו של איזי שרצקי, חילופי המאמנים התכופים ומכירת כישרונות צעירים לקבוצות המתחרות נתנו את אותותיהם אשתקד בצורה הקשה ביותר. השנה החזיר שרצקי את שחקן העבר והפרשן בהווה מוטי איווניר לעמדת המאמן. שרצקי יודע שזה הימור, אבל גם ברק בכר היה הימור וכולנו יודעים באיזה תואר הוא מחזיק כעת. הישארות בליגה אינה מספיקה לשרצקי ומבחינתו אי העפלה לפלייאוף העליון ייחשב ככישלון. אחרונה היא הפועל חיפה, שבשנים האחרונות גרמה לאוהדיה לחכות עד לסוף העונה כדי להבטיח שנה נוספת בליגת העל. היכולת שמציגה הקבוצה האדומה מחיפה בשנים האחרונות היא אנמית. כוכבים לא מגיעים לקבוצה של יואב כץ, שמצידו מתכחש למצבה של הקבוצה. כל שנה הפרשנים רואים בה כמועמדת ודאית לירידה, אך בכל שנה, לא בגלל יכולת מרשימה, אלא בעיקר בגלל הניסיון שלה כקבוצת תחתית מצליחה חיפה להשיג את הנקודות במגרשים הנכונים ולזכות בכרטיס לעונה נוספת בליגה הבכירה. ההימור שלי: הפועל אשקלון והפועל כפר סבא ירדו בסוף העונה ללאומית.
הגדולות לשעבר
הפועל תל אביב ומכבי חיפה, מי שהיו שתי הקבוצות החזקות בישראל עד לפני כמה שנים סובלות משנים לא פשוטות בלשון המעטה. אמנם הבעיות של שתי הקבוצות שונות, אך בסופו של דבר שתיהן סיימו את העונות האחרונות בתחושה של אכזבה. הפועל תל אביב נתנה את המושכות לאלי גוטמן. מאמן הנבחרת לשעבר, שאחראי לאחת הקבוצות הטובות ביותר בהיסטוריה הישראלית, שב לוולפסון כדי להבריא את הקבוצה שהוא כל כך קשור אליה. גוטמן לא צריך להתמודד רק עם בעיות מקצועיות אלא עם הנהלה בעייתית ועם משכורות שלא משולמות במועד. האדומים שינו חלק ניכר מהסגל שלהם וביצעו החתמות של מספר ישראלים מבטיחים שאמורים להתאים לתלכיד שגוטמן מנסה ליצור. הוא צירף את אוראל דגני וחן עזרא שמקווה סופסוף לממש את הפוטנציאל שלו. אך מעל כולם צפוי לככב גם השנה ארון שוינפלד, החלוץ האמריקאי שהצטרף באמצע העונה וכבש שמונה שערים. הפועל הבטיחה הישארות מוקדמת בליגה בעיקר בזכותו.
בשנה שעברה מכבי חיפה הצליחה להשיב את גביע המדינה האבוד לארונה אחרי 18 שנים. חיפה לא הצליחה לזכות בגביע, גם בעשור הקודם, אז שלטה ביד רמה בכדורגל הישראלי. ודווקא בעונה פושרת הצליחה להעיף את שלושת הקבוצות החזקות אשתקד ולזכות בגביע הנכסף. עם זאת, ההדחה המוקדמת מאירופה הובילה את יעקב שחר להחליף את רוני לוי במאמן אלמוני לקהל הישראלי, רנה מיולנסטיין ההולנדי. בשנים האחרונות תחלופת המאמנים בצד הירוק של הכרמל גבוהה ולרוב הקשר הרעוע של המאמן עם השחקנים מוביל לעזיבתו המהירה. נראה האם המאמן ההולנדי יחזיק מעמד בסמי עופר. בתום העונה שעברה איבדה חיפה שחקנים רבים ומשמעותיים. השחקנים שהגיעו במקומם בהחלט מרשימים: רועי קהת, ניקיטה רוקביצה ופיראס מוגרבי, אך ספק אם יצליחו למלא את החלל שהשאירו השחקנים שעזבו. רועי קהת שהיה מלפפון חם בחלון ההעברות נחת בסופו של דבר בחיפה וינסה להוכיח שהחלטתו אכן הייתה נכונה. ההימור שלי: מכבי חיפה תסיים עוד עונה במקום הרביעי, ללא איום ממשי על המובילות. ואילו, הפועל תל אביב תסיים במקומות 5-8, השאלה האם מעל או מתחת לקו המפריד בין הפלייאוף העליון לפלייאוף התחתון.