מריו באלוטלי כבר לא ילד, והכדורגלן האיטלקי יחגוג בסוף השבוע יום הולדת 26. באלוטלי הגיע למספר שיאים אישיים וקבוצתיים במהלך הקריירה שלו, אך הם בטלים בשישים לנוכח התדמית הבעייתית שיצר לעצמו בשנים האחרונות. שערוריות מחוץ למגרש ויכולת פושרת בתחומיו גרמו לבאלוטלי לא לממש את הפוטנציאל העצום הטמון בו. יצאתי לערוך חשבון נפש עבורו ולתהות האם הקריירה של באלוטלי בדרך לאבדון או שיש סיכוי להצילה.
באלוטלי סומן לפני כעשור כנער הפלא של הכדורגל האיטלקי. הוא הצטרף לאינטר ועל אף גילו הצעיר קנה את אמונו של המאמן רוברטו מנצ'יני שהעלה אותו בגיל 17 לקבוצה הבוגרת. מנצ'יני זיהה את הפוטנציאל הגלום בבאלוטלי. הוא בעל מבנה גוף שרירי ואתלטי, נתון שחיוני מאוד לחלוץ מטרה כמוהו. הוא בעל יכולת שליטה גבוהה בכדור והצליח להתל בהגנות החזקות בעולם. לבאלוטלי יכולת דיוק בכדורים ארוכים ועוצמה בבעיטה מהמקום תוך כדי משחק ובכדורים נייחים. כל אלה סימנו אותו כבר מגיל צעיר להיות אחד הכישרונות הגדולים שצומחים בכדורגל האירופי.
אחד הראשונים שזיהה את החלקים היותר אפלים של באלוטלי הוא המאמן הפורטוגלי ז'וזה מוריניו, כשהגיע לאמן את אינטר. מוריניו שידוע כמאמן לא פשוט, כינה את באלוטלי "בלתי ניתן לאימון". בעונה זו אינטר זכתה בטרבל היסטורי בניצוחו של מוריניו, אך באלוטלי היה שחקן שולי ברוטציה, ובסיום העונה עבר למנצ'סטר סיטי, שם חבר בחזרה למנצ'יני. גם באנגליה באלוטלי לא היווה בורג משמעותי בהתעצמותה של הקבוצה התכולה ממנצ'סטר והשתתף רק ב-54 משחקי פרמייר-ליג בשלוש עונות. באמצע העונה השלישית שלו, חזר למילאנו, אך הפעם לצד האדום-שחור לעונה וחצי. במהלך תקופה זו באלוטלי החל להזכיר את הכישרון הקיים בו. הוא כבש 26 שערים ובישל שישה. על אף שנראה כי תקופה זו הוציאה את באלוטלי מהסאגות שסבבו סביבו, הוא לא ידע לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו ומשלב זה הקריירה שלו החלה לדעוך. הוא עבר לליברפול, שם קבע שיאים שליליים חדשים ובעיקר דאג להעסיק את הצהובונים הבריטיים עם שלל שערוריות: נהיגה בשכרות, אלימות ורומנים עם נשים רבות. כיום, באלוטלי משחק בהשאלה במילאן והשער האחרון שכבש במסגרת הסרייה א' היה ב-22/9/15 בניצחון של מילאן על אודינזה 2-3. זה היה גם השער היחיד שלו השנה בליגה מתוך 20 משחקים בהם שיחק.
במקביל למועדונים בהם שיחק, באלוטלי רשם 33 הופעות בנבחרת האיטלקית, בהם כבש 13 שערים. כששניים מהם זכורים במיוחד. באלוטלי כבש צמד שערים בחצי גמר יורו 2012 מול גרמניה, והעלה את האזורי לגמר הטורניר (אותו הם ירצו לשכוח) מול ספרד. באותו משחק הוכיח באלוטלי כי הכישרון עדיין קיים בו וכי הוא יכול לככב גם ברגעים מכריעים. הדעיכה ביכולת המשחק הובילה לכך שהזימון האחרון שלו לנבחרת היה לפני שנתיים, כשנכלל בסגל האיטלקי למונדיאל 2014. מאמן הנבחרת אנטוניו קונטה העדיף להשאיר את הילד הרע של הכדורגל האיטלקי מחוץ לסגל שלו באופן קבוע בכל המשחקים ששיחקה הנבחרת תחת שרביטו.
באלוטלי נמצא בשלב מכריע בקריירה שלו. גיל 26 הוא אמנם גיל שרחוק כעשור מהגיל שבו כדורגלן מקצועי ממוצע פורש או עובר לליגות אחרות ברחבי הגלובוס, אך זהו גיל שבו שחקן אמור לדעת לאיזה כיוון מועדות פניו. אין ספק כי באלוטלי נמצא בדעיכה. מאז המעבר לליברפול היכולת שלו צנחה בצורה משמעותית. הוא ממעט לשחק, וגם רגעים שכן זוכה לראות את הדשא הוא מפגין יכולת דלה ולא מוצא כלל את הרשת. באלוטלי לא מזכיר במאומה את הכישרון הקיים בו. ישנם לא מעט ספורטאים שעל אף הציפיות הגדולות שליוו את תחילת דרכם, הציגו בסופו של דבר יכולת חלשה ונחשבו ככישרון מבוזבז. באלוטלי ללא ספק בדרך לשם, אך הכדור בידיים שלו, או יותר נכון ברגליים שלו. באלוטלי משחק עדיין באחת הליגות החזקות באירופה, ואם יחליט להתמקד בכדורגל נטו ולא בנושאים שבהם הרבה לעסוק בשנים האחרונות, הוא יכול להציל את הספינה הטובעת. הכישרון של באלוטלי לא מוטל בספק. לו היה מתמקד בכדורגל, היינו מדברים עליו בנשימה אחת עם השחקנים המובילים ביבשת. כסף לבטח לא חסר לבאלוטלי, לכן לדעתי כל הרעיונות למעבר אפשרי שלו לליגה הסינית, הקטארית או האמריקאית מוקדמים מדי. לבאלוטלי יש מספיק זמן כדי לשנות את הקו שאליו מופנית הקריירה שלו ולחזור לבמה המרכזית, אך כאמור כל אלה תלויים בעיקר בו.
