הטלפון של קרלוטה פלאנס, הסוכנת של מריונה קלדנטיי לא הפסיק לצלצל. היה זה ב-27 באפריל, וארסנל העפילה, בניגוד לכל התחזיות, לגמר ליגת האלופות. היריבה: ברצלונה. מה הסיכוי שארנסל, שלא שיחקה בגמר אירופי מאז 2007, תגיע אליו דווקא בעונה שבה מריונה העזה לצאת מאזור הנוחות שלה, ולהתמודד מול הקבוצה שהביאה אותה לצמרת הכדורגל?
"האמת שכשהיו שואלים אותי על משחק מול ברצלונה, הייתי אומרת: 'טוב, אם כבר נצטרך להתמודד, אז לפחות שזה יהיה בגמר' (צוחקת). אבל זה היה כדי לדחות את זה קצת. טוב, אם זה לא יקרה, אז לא נורא. אבל הנה, החיים והכדורגל הם כאלה הפכפכים, והנה אנחנו כאן", אמרה מריונה לעיתונאים לפני כמה שבועות.
וואטסאפים, שיחות טלפון ומיילים הציפו את פלאנס ואת מחלקת הדוברות של ארסנל. כל התקשורת הספרדית רצתה לדבר עם מריונה. לבסוף, ארסנל, בתיאום איתה, ארגנו שיחת זום של חצי שעה כמה ימים לפני הגמר, שבה נדמה היה שהשאלות לא נגמרות.
"ברור שמשחק גמר הוא כבר המשחק הכי מיוחד, ולעשות את זה מול הקבוצה שלך במשך 10 שנים – זה עוד יותר", הודתה מריונה מיד בתחילת השיחה. היא הוסיפה שכרגע היא רגועה, אך בטוחה שככל שהמשחק יתקרב, "יהיה חשוב לשלוט ברגשות ובתחושות כדי להיות במצב הנכון לשחק את הגמר".
מריונה קלדנטיי נפרדה מברצלונה ב-7 ביוני במסיבת עיתונאים מרגשת. "ברצלונה היא החיים שלי, והיא שינתה אותם", אמרה. חייה עמדו להשתנות שוב בלונדון: עיר אחרת, חדר הלבשה אחר, כדורגל אחר ופתיחה קשה. היא אומרת שהיא עדיין אותה שחקנית, שעדיין משחקת באותו אופן, גם אם העמדה שלה השתנתה. "אז הייתי אומרת שזו כנראה ההבדל הכי גדול, העמדה שבה אני משחקת, הרבה יותר במרכז, אפילו נמוך יותר, קרובה יותר לבניית המשחק כמו שאמרת. אבל בסופו של דבר, אני חושבת שאני אותה שחקנית שאוהבת להחזיק בכדור, למסור הרבה ולהגן באינטנסיביות. אני חושבת שהדבר שהליגה האנגלית נתנה לי זה ה-בוקס-טו-בוקס, המשחק היותר כאוטי, המשוגע הזה שדורש ממך להסתגל פיזית לזה, אבל מעבר לזה, אני אותה שחקנית. ככה אני כשחקנית, ואני לא חושבת שאשתנה יותר מדי לא משנה איפה אשחק", הסבירה. בארסנל, מריונה היא זו שמוסיפה את הכדורגל לפיזיות של חברותיה.
היא מספרת גם שמעולם לא הצטערה על ההחלטה שלה. למרות חילופי מאמנים באמצע העונה, מיונס אידבל לרנה סלייג'רס, ולמרות שלקבוצה לקח זמן להתרומם, הן סיימו במקום השני בליגה. "האמת שהיו רגעים קשים בעונה, בהתחלה, כשצברנו כמה משחקים עם תוצאות רעות, ולא ממש ידעת איך להתמודד עם זה. אבל היה לי ברור שכשאקבל החלטה, אני צריכה ללכת איתה עד הסוף, ושהיא תכלול גם דברים טובים וגם דברים רעים. במובן הזה, לא הצטערתי, ידעתי שיהיו רגעים כאלה […] שום מקום הוא לא רק שחור או לבן".
Singing this all night long, @mariona8co 🎶💃 pic.twitter.com/qeWMeeCAH3
— Arsenal Women (@ArsenalWFC) September 7, 2024
מריונה כבשה את אוהדי ארסנל מהר מאוד, ונבחרה לשחקנית הטובה ביותר בליגה האנגלית: "באתי לצאת מאזור הנוחות שלי, לנסות להוכיח שגם מריונה מחוץ לברצלונה יכולה להצליח ולשחק כדורגל טוב. ובמובן הזה אני מרגישה סיפוק אישי גדול – עשיתי את זה טוב והלך לי טוב".
כדי להגיע לגמר, ארסנל חזרה פעמיים מפיגור. קודם, מול ריאל מדריד (3:2) ברבע הגמר של המפעל, ולאחר מכן מול אולימפיק ליון (5:3) בחצי הגמר. עכשיו, מול היריבה האחרונה: ברצלונה האימתנית, שזכתה בשלוש אליפויות אירופה האחרונות. "זה נורמלי שברצלונה תיחשב לפייבוריטית כי היא שיחקה ארבעה גמרים וזכתה בשלושה תארים בארבע העונות האחרונות, אבל גם בארסנל יש שחקניות ששיחקו בגמרים של יורו ומונדיאלים.
אנחנו יודעות שזה משחק אחד, שברצלונה לא בלתי מנוצחת, ושאנחנו מגיעות בענווה, עם התלהבות ועם הכלים שלנו", היא מספרת. והיא מזהירה, כי היא מכירה את היריבות שלה טוב מכולן: "הקושי מול ברצלונה הוא שאתה יודע מה הן הולכות לעשות ואיך הן ישחקו, אין הרבה סודות, אבל הקושי הוא לעצור את זה. הן כל כך טובות, שקשה מאוד למצוא תשובות".
הסגל של ארסנל מלא בשמות בולטים, אבל מריונה היא היחידה שיודעת מה זה לשחק בגמר ליגת האלופות. בזכות זה, בזכות חשיבותה לקבוצה ובזכות היותה מלכת השערים של הקבוצה באירופה (8 שערים), לשאלה אם תחגוג אם תכבוש היא עונה: "אם אחגוג את זה? הייתי אומרת שלא. זה גמר ליגת האלופות, אבל יש לי המון כבוד לברצלונה, על כל מה שהיא נתנה לי ועזרה לי, ולכל האנשים שנמצאים שם. תמיד הראיתי את זה, ותמיד אמשיך להראות את זה".
