עין של אלופות

טכנולוגיית עין הנץ שימשה בגמר ליגת האלופות השנה. אחרי דיבורים של שנים הוחלט כי בשנה הבאה תתווסף הטכנולוגיה, שקיימת מזמן בענפים אחרים, בכל המשחקים של המפעל הראשון בחשיבותו באירופה

כבר שנים שיש דיונים באם צריך להוסיף עזרים טכנולוגיים למגרש הכדורגל, כדי שיסייעו לשיפוט מדויק יותר. עזרים כאלה קיימים בענפי ספורט רבים, ובישראל התמונה מוכרת בעיקר בתחום הכדורסל. כבר מזמן שהשופטים משתמשים בהילוכים חוזרים של הטלוויזיה כדי לקבוע למשל כמה זמן צריך להוסיף למהלך. השופטים עוצרים את המשחק, ניגשים למזכירות ורואים בשידור חוזר את השעון המצולם במצלמות הטלוויזיה. זה דבר שמתבקש בגלל טבעו של המשחק, שנעצר בכל פעם שיש עבירה, פסק זמן וכן בכל מצב בו בכדור יוצא מתחום המגרש, כלומר עובר את הקו ויוצא לחוץ. אבל כדורגל שונה מכדורסל, ואין בו עצירות של זמן, אלא נהוגה בו תוספת זמן. עם זאת, ישנן סוגיות אחרות באשר לשימוש בטכנולוגיה, בעיקר בכל הנוגע למצבים של כיבוש שערים בתחום הכדורגל. כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית קו השער, המתבססת על טכנולוגיית "עין הנץ" הקיימת גם בענפים אחרים.

טכנולוגיית עין הנץ, או בשמה המקורי Hawk Eye, הומצאה על ידי חברת רוק מאנור האנגלית בשנת 2001. המטרה הראשונית של הטכנולוגיה הייתה שימוש כעזר שיפוט במשחקי קריקט, וכבר במהלך אותה שנה נכנסה לשימוש באופן מלא. ב-2006, עם שינויים פנימיים ופרסונליים בחברת "עין הנץ", התאפשר השימוש במגוון רחב יותר של אלמנטים בקריקט, והטכנולוגיה נכנסה לשימוש גם בענף הטניס, וכיום היא משמשת בכל טורניר גדול ברחבי העולם, בעיקר לצורך ערעורים של שחקני טניס לגבי החלטות השופט או שופטי הקו במהלך המשחק. בנוסף, משמשת הטכנולוגיה גם בביליארד ובפוטבול אוסטרלי. במרץ 2011 נרכשה החברה והיא נמצאת בבעלותה של חברת הענק סוני היפנית.

עין הנץ משתמשת במספר מצלמות בעלות מהירות גבוהה, בד"כ 6 או 7 כאלה, המספקות מידע בדיוק של עד 5 מילימטרים לגבי מיקומו של הכדור. המצלמות יכולות לספק מידע הנעלם מעין האדם. לפי מחקרים שנעשו, יכולה העין האנושית לקלוט נתונים של כדור במהירות של עד 12 קמ"ש. עם זאת, ישנם בועטים המסוגלים לשגר כדורים במהירות של 120 קמ"ש, אותם לא מסוגלת עין אנושית לקלוט ולעבד. במקרים כאלה לדוגמה, עין הנץ היא חיונית. המערכת יוצרת תמונה תלת מימדית של הימצאות הכדור בעזרת מצלמות בזוויות שונות המוצבות במקומות אסטרטגיים, ומאפשרת נקודת מבט מדויקת באחוז גבוה מאוד לשימושו של השופט ממש כמעט בזמן אמת כדי להגיע להחלטה חד-משמעית בסוגיות הנתונות למחלוקת.

טכנולוגיית קו השער בפעולה. ניתן לראות כי המערכת מזהה שאין שער (אתר Reddit)
טכנולוגיית קו השער בפעולה. ניתן לראות כי המערכת מזהה שאין שער (אתר Reddit)

 

פיפ"א אישרה את השימוש בטכנולוגיה ב-2012 וסומכת על הדיוק שלה באשר לאישור שני של חוקיות השער, בכפוף לעובדה שיהיה תמיד קשר ישיר בין הטכנולוגיה לבין השופט, וכן עם מספר קריטריונים ברורים. הראשונה היא שהמערכת תהיה מדויקת במאה אחוז; השניה, שהיא תעדכן בתוך שניה אחת בלבד את תוצאת המידע שאספה, ושמידע זה יהיה זמין רק לשופטים בזמן הבדיקה הראשונית. השופט רואה את המידע על שעון מיוחד שנמצא על היד. השלישית היא שמדובר באישור נוסף ולא הכרחי, מפני שהעלות של הטכנולוגיה גבוהה מאוד והרביעית היא שהטכנולוגיה תיושם אך ורק כעזר לבדיקה אם הכדור עבר את קו השער, אם לאו. אין שימוש אחר בטכנולוגיה הזו בתחום הכדורגל.

שאלת השימוש בטכנולוגיית קו השער עלתה לראשונה לדיון ב-2005, לאחר שבמשחק בין מנצ'סטר יונייטד לטוטנהאם בעט קשרה של טוטנהאם פדרו מנדס בעיטה ארוכה, ממרחק של כ-40 מטר לכיוון השער של היונייטד, אז הצליח השוער רוי קרול לגעת בכדור אך לא לתפוס אותו ולאחר מכן הסתער על הכדור והדף אותו מחוץ לשער, לאחר שזה כבר עבר את קו השער במטר בערך. הן השופט והן הקוונים לא ראו את הכדור עובר את קו השער במלוא היקפו, ולכן לא נזקף שער לזכותה של טוטנהאם. מאז היו עוד מספר מקרים מפורסמים שקרו טרם האישור הסופי של פיפ"א. ביניהם: המשחק בין פאלאס לבין בריסטול סיטי ב-2009, בשני משחקים של למפארד במונדיאל 2010 וב-2011 בפרמייר ליג, בראשון נפסל שער חוקי של לאמפרד ובשני אושר שער לא חוקי לזכות צ'לסי וכן ביורו 2012, במשחק בין אנגליה ואוקראינה. זה קרה דווקא אחרי שנשיא אופ"א בזמנו מישל פלאטיני פסל על הסף את הצורך בשימוש בטכנולוגיית קו השער בטורניר.

השער החוקי של לאמפרד שנפסל (אתר Foxnews)
השער החוקי של לאמפרד שנפסל (אתר Foxnews)

 

אולם ישנה גם ביקורת לצד הקונצנזוס הכמעט חד צדדי לגבי שימוש בטכנולוגיית קו השער בכדורגל, בנוסף לשימוש של אמצעים טכנולוגיים באופן כללי בענף. ספ בלאטר היה ממתנגדי מערכת קו השער מפני שרצה לשמור על האלמנט אנושי ועל גורם ההפתעה. הפגיעה המסוימת של האמצעים הטכנולוגיים באלמנט האנושי של השיפוט היא דבר מובן, אבל ביקורת נוספת נוגעת לאלמנט שוויוני. כידוע, הליגות בהן קיימת המערכת באופן רציף הן ליגות עשירות ומובילות במדינות מערביות חזקות עם הגב הכלכלי שדרוש לקיומה של הטכנולוגיה במספר לא מועט של איצטדיונים. אבל מה לגבי התאחדויות ספורט במדינות חלשות ועניות יותר? איך הן אמורות לממן את העלות האדירה של שילוב הטכנולוגיה באופן שוטף? מדובר במאות אלפי דולרים. ישנה גם ביקורת אחרת, שאינה קשורה לכדורגל, אלא בענף הטניס והיא נוגעת לאחוז הדיוק של הטכנולוגיה. בטכנולוגיית עין הנץ בטניס יש מרווח טעות של 3.6 מילמטרים, וישנה אפשרות לטעות מצד המערכת, גם אם במקרים מרחיקי לכת בלבד. בגמר ווימבלדון 2008 המערכת הצביעה על כדור שיצא במרווח של מילימטר אחד, הנמצא בתוך הטווח הטעות של עין הנץ. בכדורגל, לעומת זאת, יש קונצנזוס של מאה אחוז לגבי הדיוק של המערכת לעזור לשופט לקבוע אם יש שער או שאין שער.

השימוש הראשון במערכת קו השער במהלך משחק רשמי היה במהלך אליפות העולם לקבוצות ביפן בדצמבר 2012, ולאחר מכן במונדיאל 2014. מאז נכנסה הטכנלוגיה ל-4 ליגות בכירות באירופה. ראשונה הייתה הפרמייר ליג החל מעונת 2014/15, ובנוסף הצטרפו גם הליגה הצרפתית, האיטלקית וכן הגרמנית (שם נעשה שימוש מאז תחילת העונה החולפת). בסך הכל, נכון לינואר 2016 ישנם 78 איצטדיונים מורשים שבהם קיימת טכנולוגיית קו השער, באמצעות עין הנץ וכן בעזרת המקבילה הגרמנית "גול-קונטרול". בנוסף, נסמכים השופטים גם על עזר נוסף, טכנולוגיית ה"גול רף", מערכת של שבב אלקטרוני השולחת גלים אלקטרומגנטיים לאישור מיקומו של הכדור, והיא מסייעת לקבלת מכלול נתונים כמה שיותר מדויק המתקבל יחד עם עין הנץ. עתה ייעשה שימוש בטכנולוגיה גם בטורניר הקופה אמריקה המציין 100 שנים להיווסדות התחרות, וזהו השימוש הראשון אי פעם של טכנולוגיה מסוג זה ביבשת אמריקה. אחרי שכיכבה גם בגמר הליגה האירופית ובגמר ליגת האלופות 2015/16 תיכנס הטכנולוגיה לשימוש מקיף במשחקי ליגת האלופות, החל משלב הבתים. זה מצביע על הלגיטימציה והפופולריות ההולכים וגוברים של השימוש בטכנולוגיה בספורט בכלל ובמערכת קו השער בפרט.

שעון פיפ"א (צילום: FIFA)
שעון פיפ"א (צילום: FIFA)

 

כמובן ששימוש בטכנלוגיה דורש אישור ומתן רישיון מפיפ"א. בנוסף, פיפ"א מאשרת רק שימוש במתקנים שעברו סדרה של מבחנים מחמירים המאששים שהטכנולוגיה תהיה מדויקת ותעמוד בסטנדרטים הבין לאומיים הנדרשים, כדי שלא תהיה איזו פאשלה בטעות. בכל משחק, נדרש השופט לבדוק מראש שהטכנולוגיה עובדת כמו שצריך בטרם יאשר את השימוש שלה במהלך האירועים שיתרחשו במשחק. זהו עוד אמצעי זהירות חיוני המאפשר לנו הצופים וכן לשחקנים והמאמנים לדעת שמה שרואה השופט זאת המציאות, ושלא יהיו תקלות או שערוריות. כל זמן שזה קורה, כמובן שהטכנולוגיה היא ברכה, ובעתיד אין ספק שייכנסו שינויים נוספים בתחום החקיקה לגבי שימוש בטכנולוגיה בכדורגל ובענפים נוספים. כמו יום הדין בשליחות קטנית – זה בלתי נמנע.

סרטון ההסבר של פיפ"א לגבי אישור טכנולוגיה בענף הכדורגל

 

מערכת jsport עושה מאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו ולהעניק להם קרדיט בולט והוגן, אולם יתכנו מקרים שבהם לא ניתן לאתר את המקור או שזהותו אינה ידועה, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות אלינו בכתובת המייל  [email protected]

נתיב כפרי

נתיב כפרי החל את דרכו בכתיבת ספורט לאתר מדרידיסטה, ומשם התפתח לתחומי כתיבה רחבים ומגוונים. והוא היה כתב הבית של ג'יי ספורט במגוון תחומים. הוא מומחה בתחום הטניס והכדורגל האירופי, אך בכתבות שלו בג'יי ספורט תוכלו למצוא מאגרוף דרך מירוצים, מכדורסל ועד להתעמלות אמנותית, ובדברים שנוגעים בספורט ובעולם שמחוצה לו, כגון מוזיקה ופסיכולוגיה. מחוץ לעולם כתיבת הספורט, נתיב הוא קלידן ויוצר שנים רבות, וכן מלמד אנגלית ומתרגם.

כתבה קודמת

קופה אמריקה סיקור בית ב: ברזיל, אקוואדור, פרו והאיטי

הכתבה הבאה

צ׳ילה חריף

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *