לקראת מפגש נבחרת הדיוויס של ישראל נגד אוקראינה שבו ייתחרו על הישרדות בבית האירופי-אפריקאי מספר 1 עלתה בי השאלה מדוע בשנים האחרונות הטניס הישראלי נסוג יותר ויותר לאחור.
מבדיקה קצרה שערכתי הבנתי למה תופעה זו קורה, בטניס הגברים החליטו להתמקד אך ורק בשחקן צעיר אחד, ישי עוליאל, הוא אכן מוכשר ונראה שיש לו עתיד מבטיח, אך לדעתי איגוד הטניס עושה טעות כאן שבמקום לקדם מספר כשרונות צעירים הוא מתמקד בשחקן אחד ובעצם "מהמר" שהוא יוביל את הנבחרת הישראלית קדימה בעוד מספר שנים בודדות.
שאצל עשרות בני הנוער שאכן שיחקו והתאמנו עד גיל בוגרים רק אחדים מביניהם מחליטים באמת להתמקצע בתחום הקשה הזה, תחום בו צריך לעשות הכל לבד- למצוא ספונסרים ולממן מאמנים וכן להצליח להסתובב ברוב השנה מסביב לעולם לבד, דבר קשה מאוד מבחינה מנטלית.
בעקבות מצב זה, נוצר מצב שישנו ישראלי בודד בתוך רשימת 200 הטניסאים הטובים בעולם (דודי סלע, 72), מיד אחריו מופיע עידן לשם (273 בעולם).
רק מנתון זה אנו מבינים כמה הטניס במצב קשה.
על מנת להתחיל לשקם ולבנות את הטניס לרמות שהיה פעם, אני חושב שהאיגוד כרגע צריך להתמקד במחלקות הנוער של הטניס בישראל, הוא צריך להשקיע שם את מירב הכספים על מנת שבעתיד הקרוב יצאו מספר שחקנים שיוכלו להתמודד ברמות הגבוהות ולא רק שחקן אחד בדורו כדוגמת דודי סלע או ישי עוליאל, כאשר ייחלו להשקיע את כל המשאבים בדור הצעיר (מהשורש) ויפרסו את מיטב המאמנים בישראל בכל רחבי הארץ, כנראה שהטניס הישראלי יהיה כבר ברמה יותר גבוהה והוא יעשה צעד משמעותי קדימה לעומת מצבו הנוכחי.
ולגבי ההווה, כל שנותר הוא לקוות שנבחרת הטניס לא תידרדר למצב ממנו אי אפשר לחזור.
צריך גם לקוות שאכן ישי עוליאל יהיה עילוי והוא יוכל להחזיק את הנבחרת על הגב בעוד שנים בודדות.
בהצלחה לנבחרת שלנו בשבוע הבא!
