רבע ראשון — מיאמי פותחת בסערה
מהשנייה הראשונה היה ברור שמיאמי הגיעה חדה, מוכנה ואגרסיבית. ההתקפות הראשונות רצו דרך אדבאיו ו-נורמן פאוול שהפגינו נוכחות פיזית וחודרת בצבע. מיאמי הלכה לקצב גבוה, רצה מהר קדימה, ומשם נוצר מומנטום שהפך לפתיחה חד-משמעית. היט הצליחו להפוך עצירות הגנתיות לנקודות קלות במעבר, וריצה של כ-20:4 באמצע הרבע גרמה לאוהדי הבית לקום על הרגליים. גולדן סטייט, ללא חלק בלתי מבוטל משחקניה הבכירים, נראתה לחוצה, קיבלה החלטות חפוזות ואיבדה כדורים.
סיום הרבע: 29-20 למיאמי — יתרון מוצדק שהגיע בזכות ריבאונד עדיף, שליטה בקצב ויעילות התקפית.
רבע שני — גולדן סטייט חוזרת לתמונה
הרבע השני הביא שינוי במומנטום. סטיב קר עשה התאמות, העלה חמישייה נמוכה ומהירה שניסתה לשבור את מבנה ההגנה של מיאמי. הווריירס התחילו לנוע יותר בלי הכדור, שיחררו זריקות משלוש בקצב גבוה יותר ולפתע המשחק השתנה. ריצה של 17:4 באותן דקות ייצרה מומנטום נגדי, ומיאמי מצאה את עצמה בהילוך הגנתי איטי יותר, מפספסת סגירות ומאבדת את היתרון הדו-ספרתי שהיה לה.
למרות שההיט שמרו על קור רוח, היה ברור שגולדן סטייט נכנסה לעניינים. משחק הנעת הכדור השתפר, הספסל תרם, והפער ירד ל-חד ספרתי קטן. מיאמי הסתפקה בזריקות חצי כוח, ההתקפה נתקעה, והקהל – שהיה בטוח שהמשחק בדרך לגארבג' כבר ברבע השלישי – החל להבין שהמשחק הזה פתוח לחלוטין.
מחצית: מיאמי 49 — גולדן סטייט 45. פתאום זה משחק.
רבע שלישי — מהפך קטן בדרך למשבר
גולדן סטייט פתחה את המחצית השנייה בלהט. הווריירס פגעו משלוש, ההגנה הפכה פיזית יותר והיט נראו מופתעים. לראשונה במשחק הווריירס עברו להובלה זמנית, 60-59, ולאחר מכן 68-66. הקהל של מיאמי נדרך, כאשר באותן דקות היה נראה כי היתרון הביתי כבר לא מספיק. זה היה רגע מבחן עבור היריבה — כיצד תתמודד עם קבוצה שחוזרת מהקבר?
מיאמי אמנם לא קרסה, אבל המומנטום החיובי עבר לצד הכחול-זהוב. הווריירס המשיכו לנצל עייפות קלה אצל ההיט ושיחקו בסבלנות. פאוול ו-אדבאיו ניסו לשמור את מיאמי קרובה, אך חלק מהזריקות הפתוחות פשוט לא נכנסו, והפער נותר צמוד עד סוף הרבע.
סיום רבע שלישי: 74-72 לגולדן סטייט (נתון משוער מהמהלך — בפועל הווריורס ניצחו את הרבע 29-23 והובילו בקטגוריות לחץ).
תחושה: המשחק פתוח, והכל מוכרע בעשר דקות אחרונות.
רבע רביעי — ההיט חונקים את המשחק
ואז הגיע הרבע המכריע — ושם מיאמי הראתה אופי של קבוצה גדולה.
38 נקודות ברבע אחד (!) מול 22 בלבד של גולדן סטייט.
פאוול הוביל את ההתקפה בקור רוח של כוכב, אדבאיו שלט בריבאונד וברמת האינטנסיביות, והשחקנים המשניים תרמו הגנה, חטיפות ופוזשנים חכמים. קליל וואר היה כוח משמעותי בצבע עם 16 ריבאונדים, רבים מהם בהזדמנויות שהפסיקו לחלוטין את הניסיון של גולדן סטייט לחזור.
ברגע ש-מיאמי התחילו לרוץ שוב, גולדן סטייט לא הצליחה לעמוד בקצב. הכדורים הפכו קשים, הזריקות נעשו מאולצות, והחמצות רצופות הביאו למתפרצות בצד השני. מיאמי הוציאה אנרגיה של רבע ראשון תוך שליטה מוחלטת ברבע הרביעי — וזה הסיפור של המשחק כולו.
בדקות הסיום הפער עלה לדו-ספרתי גבוה, והווריירס קיבלו את המציאות: ללא הכוכבים הגדולים שלהם, מול מיאמי שלוחצת בכל הכוח — אין מספיק תחמושת התקפית כדי לשרוד.
