אם בטעות לא הייתם מרוכזים במהלך המונדיאל ולא שמתם לב לסיפור העסיסי שהתרחש במהלך המשחק בין סרביה לשוויץ, אתן לכם תקציר קליל. שחקני נבחרת שוויץ גראניט שאקה ושרדאן שאקירי כבשו שערים לרשת הסרבית וחגגו אותם עם סימון נשר עם הידיים, הנשר האלבני הכה מזוהה עם המיעוט שדוכה על ידי הסרבים במלחמות יוגוסלאביה המאוחדת.
לידיעתכם, קוסובו, עוד מדינה קטנטנה שזכתה לעצמאות מיוגוסלאביה המאוחדת, היא "סניף" נוסף של האלבנים וכמובן שהעמים הללו מאוחדים לדעה, אמונה וצורת חיים אחת. אז אמנם שאקה ושאקירי המשיכו בנבחרת שוויץ גם כאשר ניתנה להם הזדמנות חד-פעמית לבחור אחרת, אבל היו כאלה שמיד נענו לאתגר.
מדינת אמנם קוסובו הכריזה על עצמאות בשנת 2008 אבל כבר כמה חודשים לפני כן, הנבחרת הלאומית (והלא רשמית יש לומר עד אותם ימים) עשתה סנסציה כאשר ניצחה 1:0 את ערב הסעודית, הפעם הראשונה שהיא מנצחת נבחרת שבעברה השתתפה במונדיאל. אם נחזור רגע לימים שאחרי הכרזת העצמאות, קוסובו ניסתה מיידית להתקבל לאופ"א ופיפ"א אבל נדחתה פעם אחרי פעם בעקבות וטו סרבי. היא אמנם קיבלה את הזכות להשתתף במשחקי ידידות רשמיים של פיפ"א אבל מכאן ועד ללהיחשב כנבחרת לאומית מן המניין הדרך עוד הייתה ארוכה, ארוכה מאוד. רק בשנת 2014, 6 שנים ארוכות מאוד מאז היא הפכה למדינה עצמאית, קיבלה קוסובו את האישור המיוחל והפכה לחברת פיפ"א ואופ"א רשמית. כאן החל התהליך שבונה את הסיפור שלנו, הנבחרת הקוסוברית הפסיקה להיות נבחרת לא רשמית כמו קטאלוניה או צפון קפריסין, ושחקנים שהיו בוחרים לייצג אותה היו "נתקעים" החל מרגע זה תחת הדגל הקוסובארי.
ראשי ההתאחדות של המדינה הקטנה החלו לפנות לכל שחקן שיש לו שורשים בקוסובו, גם אותם שאקה ושאקירי קיבלו פנייה אך הם כבר היו ברגים חשובים בנבחרת שוויץ וכנראה שהרצון ליוקרה גבר על הלאומנות בפעם הזו (רק כדי לחדד, למרות ההופעות שלהם בנבחרת אחרת, שחקנים יכלו לבחור לייצג את קוסובו מכיוון שהיא הפכה לחברה חדשה בפיפ"א, בניגוד לרצון לייצג חברה ותיקה שקיימת שנמנע ממך כי כבר שיחקת בנבחרת אחרת). אחרי שגיוס שאקה ושאקירי כשל, וכשעוד מספר שחקנים שכעת מפוזרים בנבחרות שוויץ, בוסניה, אלבניה ואפילו סרביה סירבו החלו להגיע אלו שכן נענו לקריאה. הראשון שעשה זאת הוא גיבור הסיפור שלנו וכמה סימבולי שהוא יהיה זה שילבש את האפודה מספר 1, הכירו את סמיר אוייקאני.
אוייקאני, שעד אז היה השוער הראשון של נבחרת אלבניה ושוערה הפותח של פאלרמו האיטלקית, החליט שהוא רוצה לייצג את המולדת האמיתית. עם כל האהבה לאלבנים שאימצו אותו יפה, אם לקוסובו יש נבחרת הוא חייב להיות שם. הוא נענה לקריאה ויחד עם עוד מספר לא מובטל של שחקנים בעלי רזומה לא רע דוגמת ארדיאן גאשי ש-"ערק" מ-13 ההופעות שלו בנבחרת נורבגיה, אלברט בונג'אקו (שדווקא כן "הבריז" לשוויץ למרות שכבר שיחק שם 6 משחקים) ומיודענו אקס מכבי חיפה אניס אלושי, התייצבו למשחק הבכורה הרשמי של הנבחרת כשדגל פיפ"א מתנוסס בגאווה באצטדיון במיטרוביצה. המשחק הסתיים ב-0:0 אבל החל את השושלת הקוסובארית.
במאי 2016 קוסובו נכנסה רשמית למעגל התחרויות במסגרת בינלאומית והשתתפה במוקדמות המונדיאל הנוכחי. היא פתחה את הקמפיין עם 1:1 מול פינלנד והראתה שהיא לא מתכוונת להיות הסן מרינו/אנדורה/גיברלטאר הבאה. לדאבונה זו הייתה הנקודה היחידה שהיא השיגה באותו הבית שכלל את קרואטיה, אוקראינה, איסלנד, טורקיה וכאמור פינלנד וסיימה עפ מאזן שערים 3:24. אבל הקוסובארים לקחו את הקמפיין הזה כשכר לימוד ומגיעים למוקדמות היורו חדים יותר.
הקוסובארים נמצאים בליגה הרביעית בליגת האומות (בית ג') יחד עם מלטה, אזרבייג'אן ואיי פארו ולא מן הנמנע שהם יצליחו בסופו של דבר למצוא את עצמם ביורו 2020 דרך השיטה החדשה הזו. מי שיוביל אותם יהיה אותו גיבור שלנו, אוייקאני, שרק אמש (חמישי) ציין 29 שנות קיום כאשר סרט הקפטן של הנבחרת נמצא על זרועו.
יחברו אליו שמות כמו אטדה נוהיו (שערק מנבחרת אוסטריה), דוניס אוודייאי שכיכב בקבוצות הנוער של שאלקה, הגיע לנבחרת הצעירה של גרמניה ואשתקד בגיל 20 החליט לייצג גם הוא את המולדת של ההורים, לירים קסטראטי בן ה-19 שמככב במרכז ההגנה של קבוצת הנוער של רומא, ברסאנט צ'לינה שכבר הספיק לשחק פעמיים במדי מנצ'סטר סיטי בגיל 19 (כיום בן 21 וצפוי להיות מושאל שוב על ידי פפ אחרי שהספרד שלח אותו להשאלה מוצלחת באיפסוויץ' אשתקד), וחברו לשעבר של מונאס דאבור בזלצבורג, ואלון ברישה, שחתם בקיץ הנוכחי בלאציו האיטלקית. על כל המקהלה ננצח ברנאר שאלאנד השוויצרי בן ה-66 כשהוא מקבל סיוע מלא אחר מאשר מיכאל ניס הגרמני שהיה גם המאמן של הנבחרת הצעירה שלנו (2013-15).
עם האמונה שהכל אפשרי, קוסובו בהנהגת אוייקאני תנסה לסגור מעגל יפה ולהתקדם בסולם הדרגים של אופ"א, ומי יודע, אולי בטעות כבר נראה אותה בקטאר-22, אם איסלנד הצליחה לעשות את הסוויץ', למה שהקוסובארים לא.
