מי שעקב אחרי הכדורסל לאורך השנים ראה איך הפוקוס ירד מהסנטרים הרי האדם, לכיוון הרכזים, ממשחק של הטבעות למשחק של שלשות. רוב המשחק זה נראה ככה גם אצלנו, נבחרת גרמניה בנוייה מזה שנים רבות על שחקן אחד. אם בעבר זה היה דריק נוביצקי היום זה דניס שרודר מאטלנטה, אולי הבייבי פייס וקצוות השיער המחומצנת יכול להטעות. שרודר הוא רכז מעולה, שחקן פותח לגיטימי בNBA וכוכב בנבחרת. אומנם דניאל תייס עזר לו עם 15 נקודות. שרודר היה צריך לייצר לקלוע 27 נקודות, ותוך כדי לייצר לשאר הקבוצה. אומנם בריבאונדים, מה שהסתמן כנקודת החולשה הגרמנית העיקרית הם הצליחו לעמוד מול הספרדים בכבוד, להרשות רק 5 ריבאונדים יותר, ובעיקר היה לספרדים יתרון רק בריבאונד התקפה אחד בודד. אבל הם שכחו בצד ההתקפי לייצר אסיסטים, מכיוון שחוץ משרודר אין להם אף אחד שיכול לייצר לעצמו ברמה גבוהה בצד הגרמני זה היה חיסרון משמעותי לעומת חמישה עשר אסיסטים משותפים של ריקי רוביו וסרחיו רודריגז.
אבל זה לא מה שהפסיד להם את המשחק, ליתר דיוק זה לא היה מה אלא מי. וכמובן שמדברים על נבחרת ספרד כולנו יודעים שאלה הצמד גאסול את גאסול, היום בערב האח הצעיר, מארק לקח את ההובלה עם 4 אסיסטים, 10 כדורים חוזרים, ולא פחות מ28 נקודות מתוכם 17 באו בדקות בודדות של הרבע השלישי שפשוט חיסלו את המשחק לגרמנים.
אל תדאגו, פאו לא שכח להגדיל את הפער שלו בראש רשימת הקלעים של היורובאסקט, עם 19 נקודות מכובדות משלו.
לאורך מחצית וקצת הם נתנו לגרמנים הרגשה שזה אפשרי להפתיע את הספרדים, אבל לא פלא שהפרש השיא של הגרמנים הגיע ב7:0 שתי דקות וחצי לתוך המשחק, שנענו ב14 נקודות של צמד האחים, שכנראה זה היורובאסקט האחרון שלהם כמובילי הנבחרת הספרדית מארק (32) ופאו (37) כנראה יהיו מבוגרים מידי עוד 4 שנים.
אבל הם ממש לא באו לקבל מחיאות כפיים וסמליות, הם באו לקחת את גביע אירופה. ונראה מישהו מנסה להפריע להם.
