אחד מהנושאים הבוערים בקרב מחלקות הנוער בכדורגל הישראלי כיום הוא שינוי שיטת המשחקים בגילאי טרום הילדים והילדים. המנהל המקצועי האוסטרי של נבחרות ישראל, וילי רוטנשטיינר, הוביל את המהלך לשינוי חוקי המשחקים עד שנתוני ילדים ג' ביחד עם ראשי ההתאחדות, כאשר אם עד כה הקבוצות שיחקו על שני חצאי מגרש בשתי שמיניות, כשבסך הכל שישה עשר שחקנים בו זמנית מכל קבוצה, כעת יעברו השחקנים הצעירים למשחק על מגרש אחד מרחבה לרחבה, כאשר יש תשעה שחקנים בכל קבוצה. בשורה התחתונה, שבעה שחקנים שהיו משחקים על המגרש יצטרכו לרדת לספסל ולכן הקבוצות יאלצו לקצץ מספר שחקנים מהסגל.
מצד אחד השינוי הוא נכון מבחינה מקצועית. השיטה הנוכחית במשחקי טרום הילדים והילדים לא הוכיחה את עצמה עד כה והמעבר לשיטה שמקובלת ברוב מדינות אירופה יכול לעזור בפיתוח השחקן. השיטה החדשה מבוססת על מערך של שלושה שחקני הגנה, מה שעוזר לשחקני ההגנה לפתח את משחק האחד על אחד ההגנתי, את התיאום בקו ההגנה ובמשחק הנבדל שיהיה רלוונטי עבורם כשיעברו לילדים ב'. בנוסף, השיטה מלמדת את שחקני ההגנה והקישור כיצד לבצע תנועה טובה יותר ללא כדור ולהיכן לנוע בכדי לשחרר את הלחץ של הקבוצה היריבה. כמו כן, המערך אמור ללמד את שחקני חוליית ההתקפה כיצד לנוע לשטחים ריקים ולעומק על מנת לסכן את השער.
מצד שני, בפן הכלכלי זה נראה אחרת לגמרי. מחלקות הנוער סופגות הפסד כספי לא קטן מאובדן מספר שחקני סגל, שכן חלק גדול מתקציבן בנוי על תשלומי הילדים וככל שמספר הילדים במועדון קטן כך גם תקציב המועדון. הפתרון האידאלי ביותר הוא פתיחת קבוצה נוספת לכל קבוצת גיל, אך רק המועדונים הבכירים יכולים להחזיק מספר קבוצות בגילאים האלה שכן רוב המועדונים בארץ לא יכולים להחזיק יותר מקבוצה אחת בגלל מחסור בתקציבים ובמגרשים, מה שיוצר בעיה אצל לא מעט גורמים.
בנוסף, ההפסד המשמעותי ביותר הוא של השחקנים עצמם. למרבה הצער, יתקבל מספר לא מבוטל של ילדים שיאלצו לעזוב את המסגרת שלהם, את החברים שלהם ולא יצליחו להרוויח את הערכים החיוביים שהספורט יכול להעניק להתפתחות האופי והנפש של הילדים. יתרה מזאת, כמות השחקנים הפעילים בהתאחדות תרד וכך גם כך הכדורגל הישראלי עלול להפסיד שחקנים בעלי פוטנציאל שעדיין לא התפתחו מספיק בגיל הזה בשביל לקבל מקום בקבוצות בהן הם משחקים כיום ועלולים לוותר לחלוטין על כדורגל.
השינוי התקבל תחילה בצורה טובה ע"י מועדוני הכדורגל, שכן שיטת המשחקים הזו נהוגה ברוב המדינות באירופה. עם זאת, עקב המשבר הכלכלי שנוצר לאחרונה בעקבות נגיף הקורונה, צצו לא מעט קולות של מנהלי מועדונים ברחבי הארץ על הפגיעה הכלכלית ששינוי זה עשוי לגרום למחלקות הנוער. הבעיה הוצגה על ידי מספר מועדונים במכתב שנשלח לראשי ההתאחדות וביקשו לדחות בשנה את שינוי שיטת המשחקים, על מנת לא לספוג הפסד כלכלי נוסף בור העמוק שנפער גם כך, אך למרות המאמצים והתחנונים של ראשי הקבוצות, ההתאחדות דחתה על הסף את בקשת המועדונים. אין כל הגיון בשינוי שיטת המשחקים כשנתון המצב הכלכלי הנוכחי. מועדונים רבים נמצאים במצוקה אמיתית ולכן לקחת מקור הכנסה נוסף עלול למוטט אותם לגמרי. טוב יעשו בהתאחדות לכדורגל אם ישבו עם ראשי המועדונים הקטנים וימצאו פתרון כמה שיותר מהר על מנת למנוע התמוטטות של מועדונים רבים ובריחה של ילדים מהענף הפופולרי בישראל. בהחלט נכון מבחינה מקצועית לעבור לשיטה החדשה, אך צריך לחשוב על דרך יותר נכונה לעשות זאת כאשר המועדונים והילדים מפסידים מהפתרון הפשוט. עם המשבר הכלכלי החדש, בהתאחדות כבר לא יכולים לשלב ידיים ולשתוק כשזעקות המועדונים נשמעות ברקע.
