העננים מכסים את השמיים כצמר גפן רך, דמותו התנוססה על המסך כמו הפיניקס המגיח מהאפר. מקהלה שמיימית הגבירה מנעדה, "ברוך הבא לגיהנום" נשמע בקול מאיים. לאחר התכווצות פחד קלה, נכנס הוא לגיהנום. כולם נראו מאושרים, אוכלים את ההמבורגרים שלהם, שותים את המילקשייקים ומלקקים את הגלידה. מוגש לו ההמבורגר, הוא שחיכה לו כל כך הרבה זמן. זה נראה לו כה סוריאליסטי, "זה הגיהנום?" שאל בתמימות, "לא" ענתה לו המלצרית החביבה כשנייה לפני שנחסם פיו עם אביזר שנראה לקוח משתיקת הכבשים, "זה הגיהנום".
כריס פול תמיד הגיע קרוב לארץ המובטחת, אך לעולם לא שם רגליו בתוכה. הוא הפסיד לסן אנטוניו בשבעה משחקים ב-2008 לאחר שההורנטס ניצחו את שני המשחקים הראשונים וגם קיבלו את משחק 7 בניו אורלינס, משחק בו כריס איבד 4 כדורים (חצי מכמות האיבודים של קבוצתו), יצא ב-6 עבירות ורשם את מדד הפלוס/מינוס הגרוע בקבוצה. ב-2011 כריס פול קיבל את ההזדמנות שלו לככב בלוס אנג'לס עם סיכוי ממשי לזכות באליפות, ואז דייויד שטרן קרה. הקומישינר לשעבר טרפד את המעבר של כריס ללייקרס ולמעשה שלח אותו לקליפרס, האחות הפחות נוצצת בעיר המלאכים. במהלך התקופה שלו שם הוא הגיע לשלושה חצאי גמר מערב, והפסיד את כולם.
בתום עונת 2016/2017 כריס החליט שנמאס לו בשנית ודרש טרייד, כתוצאה מכך הקליפרס העבירו אותו ליוסטון. למרות קשיי הסתגלות בתחילה, הרוקטס הגיעו לגמר המערב ובפעם הראשונה בקריירה של כריס פול, הוא הריח את הגביע. הרוקטס הובילו 3:2 בסדרה עם סיכוי מצוין לעלות לגמר, ואז כריס נפצע, יוסטון הפסידו את שני המשחקים הבאים כולל את השביעי בטקסס ומצאו עצמם רואים את הגמר מהבית. השנה יוסטון החלו את העונה בדשדוש קל לפני שהתעוררו וסיימו במקום הרביעי. בסדרת סיבוב הראשון מול יוטה, פול היה סולידי, נתן את הבמה בעיקר להארדן במעין שמירת כוחות לסיבוב השני מול האלופה המכהנת. בעת כתיבת שורות אלה, הרוקטס בפיגור של 2:0 בסדרה שעוברת כרגע לטקסס. גולדן סטייט לא היו עליונים בבירור באף אחד מהמשחקים, בעיקר במשחק הראשון בו ניצחו ב-4 הפרש בלבד כאשר הארדן ופול עושים טעויות מנטליות בסוף שעלו לקבוצתם במשחק.
פול לא משחק נוראי, למעשה הוא העלה את הממוצעים שלו מהעונה הסדירה בנקודות, ריבאונדים וחטיפות מהעונה הסדירה לפלייאוף. הבעיה שלו על הפרקט שגורה בטיפול בכדור, 9 איבודים בשני המשחקים הראשונים עם חלק מהם ברגעים מכריעים ביותר. בנוסף לכך, הוא לא נראה כעצמו באזור המומחיות שלו, המסירות. התזמון שלו לא מדויק והמיקום של הכדור במסירות רעוע, מה שהיה סימן ההיכר שלו כל הקריירה פשוט לא שם בפלייאוף הזה.
אולם, הבעיה האמיתית של פול היא מנטלית. לאחר שכל החיים שלו חלם להגיע לבמה המרכזית, ניכר כי הוא לחוץ ביותר ובשל כך הוא לא משתלט על הרגשות שלו. ראינו יותר מדי רגעים בסדרה הזו שפול איבד את הראש שלו כגון תפיסה ברגליו של דריימונד גרין לאחר הטבעה שלו ובכך הפריע לנחיתה שלו על הקרקע, חגג בצורה מוגזמת ותיאטרלית לאחר שריקה של השופטים לטובתו במחאה על השיפוט שלהם במשחק הראשון וגם טכנית שנייה בסיום המשחק הראשון שעלתה לו בקנס של 35 אלף דולר וכמובן, במשחק עצמו.
לסיכום, אין צורך להילחץ, יש עדיין סדרה ארוכה מאוד לפנינו, הסיפור לא קרוב להיחתם על העונה הזו של יוסטון. מבחינת כריס פול, את הדעיכה שלו אני כבר רואים מזמן, לא יהיו לו עוד הרבה הזדמנויות לזכות באליפות, אם ידע לתעל את הלחץ שלו לטובה ולתרום לצד הארדן ושחקני המשנה, הרוקטס יכולים לשחוט את הטיטאן הזה, שנראה יותר פגוע משנים קודמות.
