ראיון עם דימה קרויטר הקופץ לגובה הבכיר של ישראל
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
דימה קרויטר הקופץ לגובה האולימפי של ישראל, בעל שיא אישי של 2.29 מטרים. מדבר איתנו בראיון הזה על השאיפות והמטרות שלו, האכזבות שלו כספורטאי ועל המצב הלא כלכך מעודד של האתלטיקה בישראל.
באוגוסט חזרת עם הצלחה מאד מכובדת מהאונברסיאדה כאשר עברת גובה של 2.23 והייתה מאד קרוב גם לעבור 2.29. בסופו של דבר סיימת במקום השישי המכובד. איך אתה מרגיש עם ההצלחה?
אני תמיד שם לעצמי מטרות להיות בשלישייה. לפני התחרות הזאת שמתי לעצמי מטרה לסיים בשלישייה וידעתי שבשביל זה אצטרך לקפוץ 2.26, 2.29. הייתי מאד מאוכזב, המטרה שלי הייתה הרבה יותר גבוהה מזה. בגלל זה קפצתי 2.23 עברתי, 2.26 פסלתי ניסיון אחד ועברתי ל 2.29 בגלל שהיו כבר יותר משלוש חברה שעברו 2.26 והקפיצה האחרונה רציתי שתהיה גם למדליה. הייתי מאד קרוב לעבור 2.29. בכל זאת זה היה תוצאת השנה שלי, אבל אני שואף להרבה יותר מזה כי גם הטופ העולמי מתחיל רק מגובה כזה.
איך התכוננת לתחרות הזאת שהיא גם הייתה תחרות המטרה שלך השנה?
בדרך כלל הרבה מאד קופצים וגם אני לפני התחרות מפסיקים לקפוץ. כדי שתבוא לתחרות רעב וגם כמה שיותר לא עייף והכי טרי שאפשר. דבר שני לפני התחרות מנסים להוריד משקל. כדי לבוא לתחרות קל, אבל מורידים כמה שאפשר שתוכל עדיין להיות חזק. זה באמת שני המרכיבים.
גם חברך צור ליברמן היה בתחרות וסיים עשירי, איך אתה מרגיש עם זה שיש לך סוף סוף תחרות בארץ?
קודם כל תמיד הייתה לי תחרות בארץ כי יש את ניקי פאלי (מחזיק בשיא ישראל לנוער 2.30) ובשנה שעברה באליפות ישראל הוא קפץ 2.19. תמיד יש את ניקי פאלי פחות או יותר ברמה של 2.20. זה גם הרמה שאני בדרך כל קופץ בארץ יותר מזה קורה לרוב בחוץ לארץ. אני ממש שמח הלוואי שיהיו כמה שיותר קופצים ושצור ליברמן ישתפר כי אני יודע שכמה שיותר גבוה שהוא יקפוץ זה גם ידחוף אותי. תמיד אני אומר שהאנשים שגורמים לי להצליח הם המתחרים שלי.
מהם התחרויות הבאות שלך ומהי תחרות היעד שלך?
התחרות הבאה שלי אני עוד לא יודע אבל אני מעריך שזה יהיה תחרות קטנה בארץ באיזור ינואר כאשר באיזור פבואר אני מתכנן להתחיל לצאת לתחרויות מחוץ לישראל. תחרות היעד שלי היא אליפות אירופה בברלין בסוף יולי. באליפות אירופה קודמת שלי סיימתי במקום ה-13, לא עליתי לגמר רק 12 עולים לגמר. לצערי גם אף פעם במפעלים של הבוגרים לא עליתי לגמר גדול כמו: אליפות אירופה, אליפות עולם או אולימפיאדה. אז המטרה, המינימום שבמינימום זה לעלות לגמר. לשם אני שואף עם כל הכח שלי.
כמה שעות ביום אתה מתאמן?
האימונים מתחלקים לתקופות, יש את התקופה של התחרות ואת התקופה של ההכנה. עכשיו לדוגמא אני בדיוק נכנס לתקופה של ההכנה. מאוקטובר עד דצמבר בתקופה הזאת אני מתאמן פעמיים ביום וזה לא שני אימונים ממש קשים זה בעצם אימון וחצי אבל מחלקים אותו ל-2 כדי לתת לגוף קצת מנוחה. בסוף דצמבר תחילת ינואר אני נכנס לשגרה של תחרויות. כלומר עכשיו אני רוצה לשפר את המהירות ואת הכוח שלי ובינואר אני אקח את כל זה וינסה להכניס את זה לקפיצה. בגלל זה בתקופה של התחרויות אני מתאמן הרבה פחות. וזה הופך לאימון שבמקום 40 קפיצות אני עושה 20 אבל איכותיות.
אז אתה אומר שבעצם אחרי התחרויות אתה מעלה את הרמה שלך.
זה לא בדיוק אחרי התחרויות זה אחרי תקופת האימונים.
מפה עברתי לכמה שאלות על מצב האתלטיקה בישראל ודימה מאד שמח לענות עליהם. הראשונה שבהם: איך זה שכל האתלטים המובילים בישראל כמוך, מרגריטה דורוז'ון, חנה מיננקו ודונלד סנפורד לא נולדו בארץ. איך אתה חושב אפשר לטפח את הילדים בארץ? כדי שיהיה לנו קצת פוטנציאל לתחרויות.
הכנסת את השם שלי עם הספורטאים האלה ואמרת שלא נולדו בארץ. בזה אתה צודק לא נולדנו בארץ אבל אני עליתי בגיל שש, באתי לפה לכיתה א' עברתי את כל מערכת החינוך. אז אני בעצם תוצר של המערכת. זה לא שהגעתי לארץ ספורטאי מוכן. מדינת ישראל המערכת שלנו בנתה אותי, כלומר מה שאני קופץ היום זה נטו בזכות ישראל. זה הבית שלי זה התשתית שהרימה אותי למעלה. זאת אומרת שהכל כן עובד. אתה יכול לקחת ספורטאי צעיר ולהביא אותו לצמרת. יש לך את צור ליברמן כל מה שחסר לו להגיע לאולימפיאדה זה 7 סנטימטר יש לך בחור. אם יהיה לך נפח גדול של חבר'ה כישרוניים אני בטוח שכמה מהם יגיעו לטופ העולמי.
איך אפשר לשכנע הורים להביא את הילדים שלהם לאתלטיקה? ענף ספורט הרבה יותר קטן מהג'ודו, הכדורגל והכדורסל בארץ.
קח לדוגמה שאני הורה ואני לא מבין בספורט ואני לא יודע לאן לשלוח את הילד או ילדה שלי. הכי פשוט זה לשלוח לאתלטיקה בגלל שהוא עובד על הכל, על כל השרירים. זה שאתה שולח ילד או ילדה לאתלטיקה לשנה זה לא אומר שהוא חתם חוזה להיות ספורטאי אולימפי עד סוף החיים שלו. הרבה מדינות מתייחסות לאתלטיקה כבסיס לכל ענפי הספורט ואצלנו לצערי זה לא ככה.
תודה רבה לדימה קרויטר שנתן לנו זמן ושיתף פעולה וענה על הכל בצורה מאד יפה. בהצלחה לדימה בהמשך הדרך.
