המשחק נפתח בקצב גבוה ושני הצדדים נתנו תחושה שהם מתכוונים להילחם בכל נקודה. הלייקרס ניצלו את היתרון של הבית כדי לנסות ולשלוט בקצב ההתקפה, בעוד הבאקס הגיעו עם תוכנית ברורה: לנצל את היתרון הפיזי והניידות של הכוכבים שלהם ולנסות לפתוח מובלעות בגוף ההגנה של לייקרס.
הדקות הראשונות הציגו כמה מהלכי התקפה מהירים מצד שתי הקבוצות, כשאצל הלייקרס לוקה דונצ׳יץ׳ וקלע כמה נקודות ראשונות מהרצף ומנסה לבנות מהלך יציב. דונצ׳יץ׳, נושא כמעט באופן קבוע חלק ניכר מהעומס ההתקפי, היה פעיל במיוחד עם חדירות חכמות וקליעות קשת מוקדמות שהניעו את הקהל המקומי. מנגד, מילווקי השיבה מיד בדמותם של יאניס וקווין פורטר ג׳וניור., שלקחו על עצמם את היוזמה ויצרו נקודות באגרסיביות הן בצבע והן מחוץ לקשת.
בחלק הזה של המשחק, ההתקפות התחלפו בקצב גבוה, אך ההגנות היו מספיק חדות כדי למנוע ריצות נקודות ארוכות. זה נתן תחושה של משחק פתוח — לא רק צמוד — אלא גם תחרותי, עם כל קבוצה שמנסה לפרוץ את הקצב של היריבה. הלייקרס הצליחו לקלוע כמה סלים יפים בתוך הצבע, בעיקר דרך מסירות חכמות של דונצ׳יץ׳ שהובילו לחשיפה של ההגנה של מילווקי.
הבאקס, מנגד, שמרו על ריכוז וסבלנות. הם לא ניסו למהר לנקודות קלות כשההגנה לא ממש נפתחה — ובמקום זאת פנו לשילוב של מסירות מהירות ודריבלינג חכם כדי לגרום ללייקרס לנוע הצידה ולהפסיד מיקום הגנתי. התוצאה הייתה רבע שמסתיים כמעט באיזון: בסיום 12 הדקות הראשונות, הקבוצות נמצאו בתוצאה 25–24 לטובת לייקרס, אך ללא שליטה מוחצת מצד המארחת.
הדבר החשוב כאן היה שאף קבוצה לא התקפצה מעט לרצועת עליונות גדולה — והמשחק הרגיש פתוח לחצי השני, כשכל אחת מהקבוצות יודעת שהיא יכולה לשלוט בקצב אם תצליח לייצר רצף נקודות איכותי.
ברבע השני, באקס הצליחו לייצר מומנטום גדול יותר ולהכות את הקצב של הלייקרס לאורך דקות רבות. זה לא קרה ביום אחד — אלא כתוצאה של שליטה בהגנה ובהתקפה כאחד. על אף שהלייקרס ניסו לרוץ ולהשוות נקודות, מילווקי הצליחה להגיב בכל פעם עם תנועה מתוזמנת ומעברים עושים חילוף הגנות מדויק.
כמה מאבקים התקפיים חשובים הגיעו דרך פורטר ג׳וניור., שבלט עם 22 נקודות בסיום והיה איום קבוע כשהוא קולט מסירה ומנצל את יכולתו לפרוץ את מערכת ההגנה של לייקרס. הוא לקח על עצמו קליעות בתוך הצבע וגם בעזרת תנועה חדה במעבר, דבר שמנע מהלייקרס לבסס הגנה יציבה סביבו.
יאניס, שסיים עם 21 נקודות בסוף המשחק, לא היה חייב לשבור רישומים סטטיסטיים כדי להשפיע — אך הוא עשה זאת בצורה עקבית: בתנועה בקו הפנימי, בסלים בצבע ובתפיסת הריבאונד שגרמה לנקודות מהירות של באקס.
ככל שהרבע התקדם, ההתקפה של מילווקי נעשתה יותר מאורגנת ויעילה. הן מחוץ לקשת והן דרך חדירות לצבע יצרו נקודות בצוותא וסחבו את הלייקרס למקום שבו הם צריכים לנהל ריצה גדולה. הביקורת של מאמן הלייקרס הייתה שההגנה סיימה כמה רכבים שנרשמו מהר מדי, ואילו ההתקפה לא יכלה למצוא זריקות נקודות מספיק עקב כך.
עד למחצית, באקס היה זה שיצא עם הובלה משמעותית — 61–52 — לאחר שראה את עצמו מוביל במשך דקות רבות בריצה שגרמה ללייקרס להרגיש כאילו הם צריכים לשנות כיוון טוטלי במחצית בין רבעים.
הרבע השלישי התחיל בתחושת מאבק מתחדש. לאור ההובלה שבאקס רכשו במחצית, הציפייה הייתה שמילווקי תנסה לשמור על היתרון — אך הלייקרס ירדו לחצאי המגרש עם התחלה חזקה שהראתה שהם לא מוכנים לוותר. לוקה התחיל לקחת על עצמו יותר זריקות מסוכנות, וכמה מהן נכנסו — ביניהן קליעה מרחוק וחדירות חכמות לתוך הצבע — מה שפתח מעט את הסיכויים להשוואה בצד התוצאה.
ההגנה של לייקרס השתפרה, והם הצליחו לעצור כמה מן המהלכים הטכניים של באקס שהביאו את המארחת לצמצם פערים חשובים. לוקה ולברון שנכנסו נכון למבצע גרמו לייקרס להשוות מספר פעמים את התוצאה, זה היה רגע שבו היה אפשר להרגיש שהמשחק משתנה.
עם זאת, מילווקי לא ויתרה. הם מצאו נקודות קליעות חכמות דרך פורטר ג׳וניור ויאניס, שמנעו ללייקרס להשתלט על המשחק. גם כאשר שלשה של לייקרס שוות נקודות הופיעה, באקס הצליחה להגיב מיד עם מהלך טוב משלה, מה שיצר מחזור של כדורים חמים מצד שני הצדדים — והביא אותנו לרבע רביעי כשהמעבר בין נקודות יסודי מאוד.
בשורות סטטיסטיות, שתי הקבוצות קלעו 25 נקודות כל אחת ברבע השלישי, מה שאיפשר ללייקרס לצמצם חלקית את הפיגור ולהיכנס לרבע האחרון עם תחושת אמונה מחודשת.
הרבע הרביעי היה השלב שבו המשחק של גמר אמיתי התגבש. לייקרס ירדו מ-9 נקודות פיגור למחצית ל-ריצת שבירה של 17–4 בתחילת הרבע האחרון, מה שנתן להם את היתרון לראשונה מאז הרבע הראשון — כשהם עלו ל-94–92 בצעד גדול של מומנטום.
האלמנט המרכזי היה הנחישות של לייקרס לשמור על כל נקודה ולהילחם על כל התגלגלות כדור. לברון קלע כמה קליעות חשובות ולקח על עצמו חלק משמעותי בניהול המשחק, כולל אסיסטים שקידמו מצבים ונקודות קריטיות בצבע.
עם זאת, הבאקס לא נכנעו. הם שמרו על קור רוח נפלא וקלעו כמה נקודות חשובות בעצמם — בכלל זה שלשה מאוחרת של טרנר שהחזירה אותם ליתרון קטן ומאוחר יותר שני קליעות עונשין קריטיות של פורטר ג׳וניור שפשטו את דקת הסיום.
הסיום היה דרמטי: לוקה הורחק בעקבות שש עבירות עמוק בתוך התקפה חשובה של לייקרס, והבאקס ניצלו זאת — וגם תצוגה הגנתית מרשימה של יאניס בבלוק ובהמשך גניבת כדור — כדי לסגור את המשחק.
בסיום, התוצאה נשארה 105–101 לבאקס — ניצחון צמוד מאוד, שבא אחרי מאבק על כל נקודה, וכלל מצבי שוויון וריצות מצד שתי הקבוצות.
