המשחק נפתח בקצב גבוה, כשהלייקרס מראים כבר מהפתיחה יכולת התקפית מרשימה מול גריזליס חסרי חלק משחקני ההרכב הפותח. הלייקרס פתחו עם שוט מדויק מהשדה, כולל שלשות מתוזמנות של מרקוס סמארט ולוקה דונצ׳יץ׳ שסימנו על כוונה לשלוט בקצב המשחק. לוקה כבר ברבע הראשון הוביל את הקבוצה עם נקודות קליעות מהירות, והיה המנוע של ההתקפה באמצעות חיתוכים חכמים והגשה מדויקת למתפרצות.
באותו הזמן, הגריזליס קלעו נקודות בקצב משלהם בעיקר דרך ג’ארן ג’קסון ג’וניור וסאנטי אלדמה, שהצליחו למצוא את הפינה הפתוחה ולהחזיר מהלכים נקודה–נקודה. למרות זאת, ההובלה של הלייקרס נשמרה בזכות אחוזים גבוהים מהשדה והעמדה הברורה שהובילה אותם לריצה של 39–31 בסיום הרבע הראשון לטובת לוס אנג’לס. ההבדל נבנה גם בזכות לחץ הגנה מצוין שהוביל לכמה החטאות מצד הממפיס ולכמה נקודות נוחות במתפרצות.
בפעם הראשונה העונה כמעט שלא נראו קווי הגנה מוצקים מצד הגריזליס, ששלחו שחקנים למתפרצות ולהגנות רופפות מול מהלכי דו־שחקנים של הלייקרס. לוקה בלט ביכולת שלו לקרוא את ההגנה ולמצוא נקודות קלות, בעוד שכוכב נוסף של הלייקרס, לברון ג’יימס, תרם נקודות ועזר לאזן את הקצב. מערכת ההגנה של הלייקרס, נקודתית לגמרי תחת שחקניה הגבוהים שמנעו קליעות קלות בצבע, תרמה משמעותית לריצה בהובלה ברבע הראשון.
ברבע השני המשחק הפך פתוח עוד יותר, וכאן הגריזליס החלו לחזור לעניינים עם ריצה אדירה של 18–0 תוך כמה דקות, מהלך שהוציא אותם למספר נקודות יתרון קצר. ריצת ה-18 נקודות נבעה בעיקר מזריקות פתוחות ושלשה של קנטוויוס קלוול–פוֹפ שפתחו פער בלתי צפוי מול לייקרס שהיו בשיא ריכוזם בתחילת המשחק.
הלייקרס, מצידם, לא איבדו את האיזון ולא פיזרו את עצמם; הם המשיכו להתבסס סביב הזריקה הפנימית של דונצ׳יץ׳ ושלשות לעומת הגישה הישירה לסל של ג’יימס. אף על פי שהגריזליס עלו על הלייקרס מבחינת אחוזים באותו רבע, הלייקרס הצליחו לשמור על יתרון קליל קטן לקראת הירידה לחדרי ההלבשה. התוצאה 27–29 בסיום הרבע השני נשארה קרובה, כאשר שתי הקבוצות הציגו יכולת התקפית רציפה.
הרבע השלישי נפתח עם חילופי סלים בין שתי הקבוצות, אבל בהמשך דונצ׳יץ׳ חזר להוביל את ההתקפה של הלייקרס, כשהוא קולע נקודות מתוך תנועה ומחלק אסיסטים. המשחק התקדם קצב נקודות מהיר, והגריזליס הראו יכולת לחזור ולהשוות את התוצאה כמה פעמים, כולל נקודות חשובות של ג’ארן ג’קסון ג’וניור שגרמו לרבע להיות מלא מתח והזדמנויות שוויון.
מוקד חשוב ברבע זה היה ההגנה של שתי הקבוצות – הדגש של לייקרס על חסימות ויצירת חסימות מול החטאות גריזליס איפשר לבניו למצוא פתרונות התקפיים מהירים. בהתקפה היריבה, גריזליס לא ויתרו ונלחמו כל הדרך, כשכוכביהם מצאו נקודות קלות בצד השני. בסיום הרבע, תוצאת 30–36 כמעט שיקפה את הקרב ההתקפי הקשוח של שתי הקבוצות, כאשר עדיין לא היה הבדל גדול שליטה בצד המשחק.
ברבע האחרון, הלייקרס הספיקו לנצל רגעי חולשה קצרים של גריזליס. כאן דווקא ההנהגה של לברון ג’יימס ודונצ׳יץ׳ יצאה לצורך המאני־טיים – השניים הובילו ריצת 12–2 של המשחק ששברה את שוויון הנקודות, כאשר דונצ׳יץ׳ קלע ותוך כדי גם מחלק אסיסטים מדויקים שהובילו לשתיים מעבר לקשת.
ההגנה של הלייקרס בראשות ג’יימס נשארה יציבה ותמכה בהתקפה המשולבת שנותרה מדויקת מהשדה למרות לחץ גבוה של גריזליס. למרות נסיון החזרה של הגריזליס בשניות הסיום, לייקרס המשיכו לשמור על הבדלי הנקודות ובסוף ניצחו 128–121
