מחזור דראפט ה-NBA ב-2003 ייזכר לתקופת הזמן הקרובה לפחות כאחד ממחזורי הדראפט האיכותיים ביותר של במאה ה-21 בפרט, ושל ה-NBA בכלל. למעשה, ארבע מתוך חמש הבחירות הראשונות של המחזור מחזיקות כבר בטבעת אליפות אחת או יותר, כששלושה שחקנים מתוך הארבעה זכו בהן כשחקנים משמעותיים אשר תרמו לקבוצה.
השחקן היחיד שזכה באליפות ולא היה משמעותי מבין ארבעת השחקנים היה דארקו מיליצ'יץ', אותו פלופ מפורסם מדטרויט שכיום עוסק באמנויות הלחימה במדינתו. ומיהו היחיד מהחמישייה הראשונה בדראפט שעדיין אין לו טבעת אליפות? ניחשתם נכון, השחקן הוא כרמלו אנת'וני, והוא משחק כיום ביוסטון רוקטס.
בכדי להבין מי זה כרמלו אנת'וני השחקן, צריך להבין את האדם העומד מאחוריו תחילה.
כרמלו קיאם אנת'וני נולד ב-29 במאי, 1984, ברד הוק, ברוקלין, ניו יורק סיטי (שנמצאת במדינת ניו יורק). אביו של כרמלו היה בן למהגרים מפורטו ריקו, ואילו אמו הייתה אפרו-אמריקאית. כשהיה כרמלו בן שנתיים נפטר אביו של מלו מסרטן. כך שאימו נאלצה להתמודד כאם חד הורית מאז שהיה אנת'וני צעיר מאוד. הקשיים הכלכליים מהם סבלה המשפחה הובילו למעבר שלהם לבולטימור, כל זאת כשכרמלו רק בן 8.
בבולטימור כרמלו קיבל את כל החשיפה אותה ילד/נער מתבגר לא צריך לקבל. סמים, מקרי רצח, תגרות רחוב, זנות ועוד שלל דברים שאתם יכולים להעלות בדעתכם שילד בן 8 לא אמור להיות עד להם, כל אלה חיכו לאנת'וני בביתו החדש. במקום שכזה קל מאוד ליפול אל עולם הפשע, לוותר על הכל ולהגרר אל התהום אליה נגררו לא מעט מחבריו של אנת'וני. אלא שהכדורסל משך את אנת'וני למעלה.
הישארו מעודכנים
הוא שיחק שעות על גבי שעות, מוכן לכל אתגר שלא יהיה. מוסר העבודה הגבוה של מלו הקנה לו מלגה אל ביה"ס התיכון הקתולי "טאוסון", שם הוא החל לפרוץ באמת תוך שהוא קוטף מגוון פרסים ביניהם שחקן השנה בתיכונים הקתוליים בבולטימור, שחקן העונה של בולטימור ושחקן העונה של כל המטרופוליטן!
לאחר תקופתו בטאוסן, נרשם אנת'וני אל אדמיית אוק היל, שנמצאת בוירג'יניה. שם רשם השחקן ממוצעים נהדרים ביניהם הישג שיא של 25.2 נק' למשחק והופעה בפיינל פור של תיכוני וירג'יניה! לאחר שנת הסניור שלו באקדמייה נרשם אנת'וני לסירקיוז.
בסירקיוז אנת'וני כבר הוכיח שהוא מוכן לדבר האמיתי. הוא קלע בקצב מסחרר, אסף ריב' במספרים דו ספרתיים לערב והראה לסקאוטרים של הליגה שיש שחקן חדש ששווה הרבה יותר "מהעפת מבט". בסיום אותה עונה הגיעו כרמלו וקבוצתו אל גמר ה-NCAA, שם פגשו בקנזס. כרמלו שיחק נהדר, אסף עוד דאבל-דאבל וקטף את תואר השחקן המצטיין. לאחר התלבטות די קלה, החליט כרמלו להירשם אל דראפט 2003 ולא לחכות שנה נוספת, כפי שתכנן בהתחלה.
בדראפט ה-NBA נבחר כרמלו במקום השלישי ע"י הדנבר נאגטס. הוא העמיד ממוצעים נהדרים בעונת הרוקי שלו, שיפר אותם עד הגעה לשיא בשנת 2006-7 ואף נבחר במדיה מס' פעמים לאולסטאר כמו גם לחמישיית העונה השלישית של הליגה. אבל, לרוץ עד הסוף בפלייאוף היה דבר שמעבר ליכולתה של הקבוצה, וכרמלו חשב שמגיע לו יותר. ובפברואר 2011 הועבר בטרייד אל הניקס.
בניקס הוא אמנם הצליח להגיע אל חצי גמר המזרח ב-2013, שם הוא הפסיד לאינדיאנה פייסרס. אך לאחר מכן החלה הידרדרות משמעותית ביכולת הקבוצה, ומאותה העונה עד העונה האחרונה באוק', כרמלו לא זכה לשחק בפלייאוף. הוא, והניקס, אכזבו שנה אחרי שנה את אוהדיהם ברחבי העולם, וכרמלו החל להרגיש כי הוא מיצה את תקופתו בתפוח הגדול, וכי הגיע הזמן לעבור הלאה.
ב-2017 כרמלו החליט שהוא רוצה לעזוב. הוא ביקש טרייד אל הרוקטס, ולאחר שראשי הניקס הבהירו לו כי אין ביכולתם להגיע להסכמה עם הפרנצ'ייז מטקסס הוא הרחיב את טווח הקבוצות אליהן היה מוכן לעבור, ובסופו של דבר עבר אל אוקלהומה סיטי ת'אנדר.
הציפיות באוקלהומה היו עצומות. אנת'וני היה אמור להביא רוח חדשה אל הקבוצה שנשארה פצועה וחבולה מאז עזיבת דוראנט. ויחד עם ראסל ווסטברוק, פול ג'ורג' וסטיבן אדאמס הוא היה אמור לעזור בבניית קבוצה אשר תהווה אלטרנטיבה לגולדן סטייט ווריורס החזקים. אלא שאז העונה החלה, אוקלהומה לא הצליחה לשמור על יציבות, ובסופו של דבר הודחה בסיבוב הראשון מול היוטה ג'אז. אנת'וני היווה מן נטל על הקבוצה, שחקן לא נייד במיוחד שגם המוטיבציה שלו בשני צידי המגרש מוטלת בספק. כל אלה הובילו לכך שאוקלהומה החלה לחפש טרייד עבור הכוכב לשעבר, בתקווה למצוא קבוצה אשר תסכים לקלוט אותו אליו מבלי לשלם מחיר גבוה מדיי על כך.
הטרייד המיוחל אכן הגיע, אנת'וני עבר בטרייד אל אטלנטה. משם הוא שוחרר ברגע שחתם פחות או יותר, ועבר אל הרוקטס, בדיוק כפי שרצה אי שם בקיץ 2017.
אז מה צריך לקרות כדי שאנת'וני יקבל את ההזדמנות השנייה לה הוא כל כך ראוי? מה עליו לעשות בכדי להוריד את תדמית "הורס הקבוצות" מעליו? התשובה, נמצאת בנבחרת ארה"ב.
בניגוד למהלך האירועים בקבוצותיו של מלו, בנבחרת הסיפור תמיד היה שונה. השחקן תרם רבות לנבחרת, תוך שהוא זוכה ב-3 מדליות זהב, ומפגין רוח לחימה והקרבה יוצאת מן הכלל. אם מלו יעשה את השינוי המחשבתי הזה בראשו, ויפנים כי הדרך לטבעת עוברת בלקיחת צעד אחורה, כולם ירוויחו. גם הרוקטס, גם כרמלו עצמו וגם האוהדים אשר מקווים לראות אלטרנטיבה הולמת לקבוצת הכוכבים מהמפרץ.
Comments (1)
רועי ויינברג
כתבה מעולה. אני חושב שהוא יכול להצליח אם ישחק בעיקר עם החמישייה השנייה (כשהארדן נח) כיוצר ויהיה יותר שחקן של קאץ' אנד שוט וחתיכה לסל ליד פול והארדן. זה שינוי מחשבתי משמעותי אבל יכול להשפיע – גם אם יפתח הוא צריך לקבל יותר דקות עם המחליפים. בעונה היחידה שלו ליד מנהיג כמו פול, בדנבר עם בילאפס, הוא נתן עונת קריירה. המנהיגות של רכז כמו CP3 תשפיע עליו לטובה לדעתי.