חצות, הראשון ביוני 2019, יובנטוס חוגגת זכייה בליגת האלופות, ואי שם בפאריז, ג'יאנלואיג'י בופון בוכה ולא מאושר, מאכזבה, כעס, כי איפה שהוא נכשל במשך כל כך הרבה שנים, כריסטיאנו רונאלדו הצליח בשנה אחת.
זה בעצם כל הסיפור, יובנטוס החליטה שהיא רוצה לעשות את השדרוג הקטן הזה, מלוזרים לווינרים גם באירופה, ומי יודע להיות ווינר? מי לא מוותר לעולם? מספר 7, אפילו שהוא בן 33. איפה שבופון, קנבארו, נדבד, טרזגה ואיברהימוביץ' נכשלו, רונאלדו יכול להצליח.
תשע שנים, 438 משחקים, 450 שערים וארבע זכיות בליגת האלופות, כריסטיאנו עוזב את מדריד בשיא, כמו שרק הוא יודע! הוא השכיר חרב הכי טוב שהיה במדריד, אבל סמל הוא לא, הוא יודע שהוא לעולם לא יהיה ראול או די סטאפנו, הוא מקבל יחס של שחקן גדול אבל לא מעבר.
רונאלדו עובר כעת לאיטליה, שם הוא אהוב, הוא מגיע כמלך. האיטלקים יודעים שהליגה שלהם צריכה כוכב, אחד שימכור חולצה כל דקה (פסיכי), אחד שיעלה את המחיר של זכויות השידור, אחד שכל הליגה תרוויח ממנו, לא רק יובנטוס. כל מה שנותר להם הוא לקוות שההגרלה של המחזור הראשון לא תפגיש את "הגברת הזקנה" עם פרוסינונה בחוץ, לה יש עונש של משחק ללא קהל.
הליגה האיטלקית קשוחה, אולי קשוחה מדי ורונאלדו שרגיל ל"קשיחות" של הליגה הספרדית, אולי יתקשה שם, זה מה שאומרים, אבל באמת נראה לכם? רונאלדו הוא סתגלן, הוא היה אדיר בפורטוגל, באנגליה ובספרד והוא יהיה אדיר גם באיטליה. זה רונאלדו, זה מה שהוא עושה הכי טוב, לוקח את אור הזרקורים ונשאר בו.
האם הוא יצליח לקחת את יובנטוס עוד צעד קדימה? הוא רוצה, וכשהוא רוצה משהו, הוא משיג אותו.
