בלילה שבין שישי לשבת, יבשת אמריקה תעצור נשימתה עם פתיחתם של משחקי הגולד קאפ, גביע מרכז וצפון אמריקה למשך כעשרים ימים, עד הגמר שייערך ב-27.07 בסנטה קלרה, קליפורניה. כמדי פעם, ארצות הברית היא זו שמארחת את הטורניר עם הגביע המוזהב, כשבמהלך השנים מקסיקו וקנדה שיתפו איתה פעולה באירוח הטורניר, אך השנה היא מארחת אותו לבדה.
במסגרת המתכונת החדשה שלו, בגביע הגולד קאפ זכו שלוש נבחרות בלבד. מאז 1991, אז נערך החידוש במפעל, הנבחרות היחידות שהניפו את התואר היו ארה"ב, מקסיקו וקנדה. מקסיקו היא הזוכה בטורניר האחרון ובנוסף היא גם שיאנית הזכיות של גביע הגולד קאפ המחודש עם 7 כאלה. מתחתיה, בטבלת האלופות, נמצאת ארה"ב עם 5 זכיות וקנדה עם זכייה אחת בלבד. כמו בכל שנה, גם הפעם המועמדות הבכירות לזכייה הן מקסיקו וארה"ב שמגיעות עם הסגלים הטובים ביותר, החזקים ביותר והנוצצים ביותר, כאשר תמיד ישנה עליונות ועדיפות מסוימת לסגל המקסיקני. משלב הבתים שני המקומות הראשונים מכל שלושת הבתים יעפילו באופן אוטומטי לשלב הבא, ושתי הנבחרות עם המאז הטוב ביותר שסיימו במקום השלישי יצטרפו לשאר הנבחרות ברבע הגמר.
הבתים:
בית א':
* קנדה
הישארו מעודכנים
* קוסטה ריקה
* גינאה הצרפתית
* הונדורס
מצד אחד, הדעה השפויה אומרת שהזוכה בתואר השנה לא תצא מהבית הזה, אך תמיד יכולות לקרות הפתעות ובשביל זה אנחנו צופים בכדורגל. בשנים האחרונות, בעיקר בזכות העפלה למונדיאל 2014, שבין היתר גם קידמה שחקנים לליגות הגדולות, קוסטה ריקה הפכה משק חבטות באמריקה לנבחרת שלא נופלת מהמובילות ביבשת. בזכות שחקנים כמו קיילור נבאס, שוער ריאל מדריד, בריאן רויז שחקנה של ספורטינג ליסבון וג'ואל קמפבל ששייך לארסנל, קוסטה ריקה עשתה קפיצת מדרגה בכדורגל הנבחרות עם העפלתה לרבע גמר המונדיאל ב-2014, הישג השיא של הקוסטה ריקנים בגביע העולם. למרבה הצער של האוהדים הנרגשים, קיילור נבאס לא ייקח חלק בטורניר, לכן קשה לראות כיצד קוסטה ריקה תתמודד מול ארה"ב או מקסיקו במידה וייפגשו באחד מן השלבים, אך אין ספק שהיא תהווה יריב קשה ותשחק כדורגל איכותי ומעניין. הנבחרת השנייה שאמורה להשלים את משימת שלב הבתים היא קנדה, שלא אמורה להתרגש מגינאה הצרפתית והונדורס. השחקנים הבולטים של הקנדים הם סקוט ארפילד (קשר, ברנלי) וג'וניור הויילט (חלוץ, קארדיף). שני השחקנים שמשחקים באי הבריטי ינסו להביא את קנדה לרבע הגמר, אך שם המשימה צפויה להיות הרבה יותר קשה, והתקדמות של קנדה לשלבים המאוחרים של הטורניר לא נראית רציונאלית. קנדה העפילה לגולד קאפ באופן אוטומטי וכאמור היא זכתה פעם אחת בגביע, בשנת 2000. הונדורס וגינאה הצרפתית צפויות להילחם על המקום השלישי בכדי לשמור על סיכוי תאורטי להעפיל לרבע הגמר, מפני ששתי הנבחרות שסיימו במקום השלישי עם המאזן הטוב ביותר ימשיכו את דרכן בניסיון לעשות דרך ארוכה בגולד קאפ. הונדורס היא הפייבוריטית לסיים במקום השלישי בעיקר בגלל הסגל היותר איכותי ומנוסה שלה מזה של גינאה הצרפתית, בעיקר בזכות מונדיאל 2014 אליו היא העפילה ונתנה כבוד לעם ההונדורי במשחקיה. הישג השיא של הונדורס בגולד קאפ היה כאשר היא סיימה כסגניתה של ארצות הברית בשנת 1991.
המחזור הראשון:
גינאה הצרפתית – קנדה
הונדורס – קוסטה ריקה
בית ב':
* מרטיניק
* ניקרגואה
* פנמה
* ארצות הברית
מבית זה, בדיוק כמו מבית ג', בו נמצאת מקסיקו, לא מצופות יותר מדי הפתעות. נבחרתו של ברוס ארנה היא הטוענת לכתר, יחד עם מקסיקו כמובן, וכל תוצאה מלבד מקום ראשון בשלב הבתים תיחשב כאכזבה. משחקי הגולד קאפ היו אמורים להיות משחקיו הרשמיים הראשונים של קני סייף במדי נבחרת ארצות הברית, אך פציעה שהתגלתה בימים האחרונים מונעת ממנו לקחת חלק בטורניר והוא נופה מהסגל האמריקאי. ארצות הברית השתתפה בכל אחד משלושה עשר הטורנירים של גביע הגולד קאפ, במתכונתו החדשה, וזכתה בו 5 פעמים, רק פעמיים פחות משיאנית הזכיות, מי אם לא מקסיקו. בסגל של ברוס ארנה ניתן למצוא את בראד גוזן (אטלאנטה), מאט מיאזגה (צ'לסי) וגייאסי זארדס (ל.א גלאקסי). שלושת הנבחרות הנוספות, מציגות סגל אלמוני ביותר, אך מבין שלל השחקנים מבצבץ לו יוהאן אודל אחד, ששיחק בעונה החולפת במדיה של בית"ר ירושלים, וישחק בנבחרת מרטיניק על אף שבכלל נולד וגדל בצרפת. ניקרגואה רושמת את השתתפותה השנייה בלבד בגולד קאפ, כאשר הופעתה האחרונה הייתה ב-2009, אז היא הודחה כצפוי כבר אחרי שלב הבתים. נבחרת פנמה נחשבת למוצלחת מבין הנבחרות שיאבקו על המקום השני והשלישי. פנמה השתתפה בטורניר 7 פעמים, והישג השיא שלה הוא סגנות בשנים 2005 ו-2013.
המחזור הראשון:
ארצות הברית – פנמה
מרטיניק – ניקרגואה
בית ג':
* קוראסאו
* אל סלוודור
* ג'מייקה
* מקסיקו
הסיפור של בית ג' זהה לחלוטין לזה של בית ב' – נבחרת על ברמה המקומית, מול שלוש נבחרות, צנועות למדי, שרק יחפשו הופעה מכובדת ומקום שני או שלישי שישאיר שביב של תקווה לשלב הבא. מקסיקו מגיעה אומנם עם הסגל המשני שלה, אחרי שהסגל הראשון הגיע למקום הרביעי בגביע הקונפדרציות, אך למרות זאת, הסגל שלה הוא מהאיכותיים ביבשת. מרבית שחקני הסגל לגולד קאפ ככל הנראה לא מוכרים לצופה הישראלי, אך מרבים מגיעים מהליגה המקסיקנית, ולכן אין צורך להסביר את הכימיה הגבוהה שתהיה בין השחקנים במשחקי הטורניר שתתרום להצלחת האצטקים. אז נכון, הקטור מורנו, ראפה מארקז, אנדראס גואדראדו, צ'יצ'אריטו ורבים וטובים מהסגל של מקסיקו לקונפדרציות נשארו בבית, אך אי אפשר לשכוח משחקנים כמו רודולפו פיזארו, אורבלין פינדה ואריק גוטיירז שמשחקים באימפריות של הכדורגל המקסיקני. בביתה של מקסיקו נמצאות גם ג'מייקה, אל סלוודור וקוראסאו. נבחרת קוראסאו הגיעה לתודעה לאחר שפטריק קלייברט מונה למאמנה בשנת 2015, וסיים את תפקידו לאחר שנה אחת בלבד. זו תהיה הופעתה הראשונה של קוראסאו במתכונת החדשה של הגולד קאפ אחרי שהיא העפילה אליו דרך זכייתה במוקדמות של האיזור הקריבי. סגניתה בקריביים היא ג'מייקה שהישג השיא שלה הגיע בטורניר האחרון, בשנת 2015, כאשר היא סיימה כסגניתה של מקסיקו שזכתה בגביע השביעי שלה. השנה זו תהיה ההשתפות העשירית במספר של הג'מייקנים שמגיעה ללא קפטן לסטר סיטי, ווס מורגן, אך עם לא מעט שחקנים מה-MLS שינסו לשחזר את ההישג הענק מלפני כשנתיים. האחרונה והחביבה, אל סלוודור, משתתפת גם היא בפעם העשירית בגולד קאפ, והיא הגיעה ארבע פעמים להישג השיא שלה שהוא הגעה לרבע הגמר של גביע הזהב, כאשר הפעם האחרונה הייתה בשנת 2013. נלסון בונייה, חלוצה של גזיאנטספור, הוא השחקן המוביל של אל סלוודור ואיתו, ויחד עם שחקנים נוספים שמשחקים בליגה האמריקאית, ינסו לגבור על שלב הבתים ולהגיע לרבע הגמר.
המחזור הראשון:
קוראסאו – ג'מייקה
מקסיקו – אל סלוודור
