בעוד שלושה ימים יחל אירוע הספורט הגדול בעולם-האולימפיאדה. בעוד כל העיניים מפוקסות לענפי האתלטיקה, השחייה, הג'ודו וההתעמלות, ישנו גם טורניר האולימפי בכדורסל שמתקיים במשחקים האולימפיים לגברים מאז ברלין 1936, ולנשים מאז מונטריאול 1976.
בפורמט הקיים ישנן 12 נבחרות אולימפיות: ארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל, ספרד, קרואטיה, צרפת, ליטא, ניגריה, סרביה, סין, ונצואלה וארה"ב כמובן.
12 הנבחרות מחולקות לשני בתים שונים בני 6 נבחרות כל אחד, בכל בית נבחרת משחקת מול כל שאר הנבחרות אשר איתה בבית, 4 הראשונות בכל בית עולות לשלב הרבע גמר וה2 האחרונות בכל בית עפות הביתה. משלב רבע הגמר כל המשחקים הם בשיטת נוקאאוט – המפסיד עף הביתה בעוד המנצח מדלג לשלב הבא. המשחקים ייערכו באולם Carioca Arena" 1" המכיל כ-16,000 מקומות ישיבה.
כשבוחנים את הנבחרות מקרוב אי אפשר שלא לשים לב לדומיננטיות המוחלטת של נבחרת הכוכבים של ארה"ב כשנמצאים בסגל לריו: דוראנט, קאזינס, גרין, תומפסון ועוד כוכבים רבים, כשקשה לראות איזו נבחרת מסוגלת לתת להם פייט אמיתי.
הנבחרת הספרדית היא המועמדת המובילה על הנייר למדליית הכסף, אחרי שעשתה זאת בשתי האולימפיאדות האחרונות בלונדון ובבייג'ינג.
הישארו מעודכנים
הנבחרת הספרדית מציגה רוסטר שבתוכו 7 שחקני אנ.בי.איי ביניהם: פאו גאסול, ניקולה מירוטיץ, ריקי רוביו, סרחיו רודריגז ועוד רבים טובים. בעיני רבים היא נראית הנבחרת היחידה שמסוגלת לדגדג את הכוח העוצמתי של כוכבי נבחרת ארה"ב.
עוד נבחרת אירופאית שמקווה להגיע רחוק היא הנבחרת הצרפתית בראשות טוני פארקר!
אחרי שכשלה ב2012 באולימפיאדת לונדון כשהודחה ברבע הגמר היא מציגה סגל מרשים ביותר שאפשר למנות בתוכו 5 שחקני אנ.בי.איי כשחוץ מטוני פארקר אפשר למצוא גם את בוריס דיאו, ניקולס באטום, רודי גוברט וננדו דה קולו שרשם עונה נהדרת במדי צסק"א מוסקבה עם זכייה ביורוליג ובתואר האמ.וי.פי של היורוליג.
נבחרת מעניינת נוספת היא הנבחרת הברזילאית! הברזליאים שמארחים את האולימפיאדה חולמים בהחלט על מדליה אולימפית בטורניר, כשהפעם האחרונה שזכו במדליה כלשהי בענף הכדורסל הייתה במקסיקו סיטי 1964 ויש להם סיכוי לא רע לעשות זאת שוב, והפעם במגרש הביתי.
הכוכבים של הנבחרת הם מרסלו הוארטס, ננה וברבוסה, בעוד אנדרסון ורז'או שהיה אמור להשתתף במשחקים, ייעדר עקב בלט דיסק בגב התחתון.
נבחרת שיכולה להיות הסוסה השחורה של הטורניר היא נבחרת אוסטרליה, שמעולם לא זכתה במדליה אולימפית בענף. הפעם היא מציגה רוסטר איכותי שביום טוב יכול להביא מדליה, ועם שחקנים כמו פטי מילס, אנדרו בוגוט, מתיו דלבדובה וג'ו אינגלס יש עם מה לבוא בציפיות.
וכמובן שאף פעם אסור להספיד את הנבחרת המזדקנת ארגנטינה, שבכל שלושת הטורנירים האחרונים הגיעה לפחות לחצי גמר ואף זכתה במדליית זהב באתונה 2004. אמנם מאנו ג'ינובילי, לואיס סקולה ואנדרס נוצ'יוני הם כבר לא מה שהיו פעם אבל עם חוכמת משחק כמו שלהם ורקורד משותף של מעל ל2000 משחקים באנ.בי.איי הם יכולים לעשות טורניר מוצלח.
-
בטורניר האולימפי ישחקו מספר שיא של 47 שחקני אנ.בי.איי. השיא הקודם הושג בלונדון 2012 בו שיחקו 41 שחקני אנ.בי.איי.
-
הנבחרת הכי גבוהה בטורניר היא הנבחרת הסינית, עם גובה ממוצע של 203.4 ס"מ, בעוד שהנבחרת הנמוכה ביותר היא ונצואלה עם גובה ממוצע של 197.3 ס"מ, דרך אגב שתי הנבחרות האלה ייפגשו ב10 באוגוסט בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר(שעון ישראל) למשחק. אני לא בטוח ביחסי הכוחות בין שתי הקבוצות אבל בדבר אחד אני כן בטוח: את הבדלי הגובה לא יהיה בעיה לזהות.
-
ומגובה עברנו לגיל. הנבחרת המבוגרת ביותר בטורניר באופן לא מפתיע היא ארגנטינה עם גיל ממוצע של 30.3 שנים, לעומתה הנבחרת הצעירה ביותר היא הנבחרת הסינית עם גיל ממוצע של 23.2 שנים, וכבר עוד לפני שהתחיל הטורניר הסינים זוכים בשני תארים: הנבחרת הצעירה ביותר והגבוהה ביותר!
-
עד כה בכל ההיסטוריה של טורניר הכדורסל האולימפי זכו 16 נבחרות שונות במגוון מדליות כשהנבחרת שזכתה בהכי הרבה מדליות זהב היא כמובן הנבחרת האמריקנית עם 14 כאלה.
-
הפעם היחידה שבה נבחרת ישראל שיחקה בטורניר האולימפי בכדורסל הייתה בהלסינקי 1952, באותו טורניר הפסדנו ב10 הפרש לנבחרת הפיליפינית ובשתי נקודות הפרש לנבחרת היוונית.
משחקים מעניינים שלא כדאי לפספס
משחק הפתיחה: אוסטרליה – צרפת,6 באוגוסט 20:15.
ספרד – ברזיל, 9 באוגוסט 20:15.
ארגנטינה – ברזיל,13 באוגוסט 20:15.
ארה"ב – צרפת,14 באוגוסט 20:15.
ספרד – ארגנטינה,15 באוגוסט 01:00.
משחק הגמר: 21 באוגוסט,21:45
(כל השעות הן לפי שעון ישראל)
Comments (2)
משה אבוקסיס
אופק בונה.
בתור כותב עיתונאות חדש אני חייב לשבח אותך על הכתיבה המדהימה והעשירה על כל פרט ופרט.
המשך כך!
משה אבוקסיס.
אורי דיין
אופק בונה היקר!
מאוד התרשמתי מכתיבתך המיוחדת והטובה, אתה מנוסח באופן מעורר השראה ובכלל אני חושב שיש לך עתיד בעיתונאות.
אורי דיין