פנייה גורלית

סיפור חייו של ז'יל וילנב, נהג הפורמלוה 1 הקנדי שנהרג בתאונה לפני 34 שנה.

היה יכול להיות הגדול מכולם (צילום: יח"צ)
היה יכול להיות הגדול מכולם (צילום: יח"צ)

ז'יל וילנב נולד בסן-ז'אק-דה-רישלייה, מחוז קוובק, קנדה ב18 לינואר 1950. בשנת 1970 הוא התחתן וכשהחל את הקריירה שלו כנהג הוא דאג שמשפחתו תמיד תהיה לצידו. כדי לנוע ממקום למקום בעת תחרויות הוא בנה בית על גלגלים שהיה מתחבר לרכב כנגרר ובכך לא היה מפספס זמן איכות עם המשפחה גם תוך כדי תחרויות. וילנב החל להתחרות במירוצי "מוסטנג" שהיו מיועדים לרכבי פורד אבל מהר מאוד השתעמם מזה והלך לחפש את חלומו בפורמולה 1 הוא טען בפני מארגני הפורמולה 1 שהוא נולד בשנת 1952 כדי לקצץ שנתיים מגילו כי כשהוא נרשם להתחרות בגיל 27 הוא חשש שלא יתקבל מכיוון שכבר ,זקן מדי, וחסר סיכוי להצליח בענף". הוא הוחתם במדי קבוצת "מקלארן" בעונת המירוצים של 1977 כנהג שלישי ולמרות מעמדו הנמוך הוכיח את עצמו כשסיים במקום ה-11 הכללי את אותה עונה. התקשורת שיבחה את הנהג שלא זכה לתמיכה גדולה מדי מקבוצתו עכב היותו נהג שלישי אבל ב"מקלארן, החליטו שלא להאריך את החוזה איתו. וילנב לא התייאש ובתחילת עונת 1978 מצא לעצמו בית חדש ומפתיע, קבוצת פרארי הנפלאה.

מכוניתו של וילנב (צילום: יח"צ)
מכוניתו של וילנב (צילום: יח"צ)

האיש אותו וילנב החליף  בפרארי, ניקי לאודה האוסטרי, אמר עליו: "הוא היה השטן המשוגע ביותר שאי-פעם הכרתי, האיש לא פחד מכלום".

הקריירה של וילנב במדי פרארי התחילה ברגל שמאל ובצורה טראגית אחרי שתאונה בה היה מעורב גבתה את חייהם של סדרן בתחרות ואחד הצפוים לאחר שמכוניתו של הנהג הקנדי עפה באוויר לעבר אחד היציעים. היה חשד כי נהיגה פזיזה שלו היא זאת שגרמה לרכבו להתנגש ברכב שלפניו ולעוף קדימה אבל לאחר חקירה ממושכת הממצאים הראו כי וילנב אינו אשם. הוא עצמו אמר ש: "אני עצוב על הקורבנות אבל ידעתי שלא אני גרמתי לתאונה".

עונת 1980 הייתה השפל מבחינת הנהג השאפתן מכיוון שעל פי הסקרים הוא היה המועמד המוביל לזכות באליפות יחד עם פרארי אבל צבר רק 6 נק' לאורך כל העונה!
ככל הזמן חלף היה ברור לוילנב שזמנו יגיע והמקום השני שגרף ב1979 אינו השיא של הקריירה שלו אבל את עונת 1981 הוא סיים עם שברון לב למרות המנועים החדשניים שפרארי הציגה אז. הוא זכה לשותף חדש בקבוצה בדמותו של דידייה פרוני הצרפתי שאמר עליו שהוא קיבל אותו כבן בית מהרגע הראשון. פרוני עצמו היה נהג מבטיח בענף והיה ברור שגם הוא יבלוט מתישהו. פרארי בכך שמה אצלה בצוות את שני הנהגים שהכי היו מועמדים לפרוץ לגדולה ורק חיכתה לרגע שבו זה יקרה, בדיעבד זה רק פגע בה.

עם דידייה פרוני בימים בהם עוד היום חברים (צילום: יח"צ)
עם דידייה פרוני בימים בהם עוד היום חברים (צילום: יח"צ)

עונת 1982 נפתחה כשפרוני ווילנב נאבקים בצמרת. היתרון היה של הקנדי ולכן מבחינת "פרארי" היה זה פרוני שהיה אמור לשמש ככינור שני עבור וילנב כדי לעזור לו לזכות בתואר. במהלך מירוץ סן מרינו יריבתה הגדולה ביותר "פוקה" פרשה עוד לפני תחילתו כאשר היריבה היחידה הנוספת שיכלה לאיים עליהם, רנו, ראתה את שתי נהגיה מתרסקים ופורשים במהלך המירוץ. ראשי פרארי ראו שאין סכנה על מיקומם בדירוג היצרנים ונתנו הוראה בקשר לשני הנהגים, וילנב ופרוני להאט. וילנב, שהיה משוכנע שזה אומר גם שהם לא יחליפו עמדות, ראה את הצרפתי חולף על פניו ובכך מוריד מעט מהניקוד לו זכה בתחרות הנהגים ואחרי מספסר סיבובים עקף אותו בחזרה כשהוא חושב שהצרפתי עקף אותו רק כדי לתת שואו לקהל ולא לנהוג עד סוף המירוץ בצורה איטית. בסיסוב האחרון פרוני האיץ במהירות מופרזת ותוך כדי שהוא פוגע בכנף של וילנב, עקף אותו בחזרה. ולינב שראה בכך הפרת הוראה בוטה מצידו של הצרפתי ונעלב עד עמקי נשמתו. הוא נשבע לא לדבר עם פרוני עד סוף חייו.
בשמיני במאי 1982 הם הגיעו ביחד למירוץ הדירוג של הגראנד פרי של בלגיה בעיר זולדר.

שאריות רכבו של וילנב אחרי התאונה הגורלית (צילום: יח"צ)
שאריות רכבו של וילנב אחרי התאונה הגורלית (צילום: יח"צ)

במהלך הסיבוב השישי לפרוני היה 0.1 שניות יתרון על פני וילנב כאשר הקנדי כבר בזבז את כל הסטים של גלגלי המוקדמות שלו. יש האומרים שהוא ניסה לשפר את זמנו האישי, אחרים יגידו שהוא ניסה להביס את פרוני, מה שבטוח הוא שאת הפנייה החדה שוילנב לקח במהלך הסיבוב האחרון הוא לא היה צריך לקחת, בטח שלא במהירות שבא הוא נסע. רכבו של וילנב התנגש ברכבו של יוכן מאס במהירות של 200-225 קמ"ש, שלמרות שמהירויות של הפורמולה 1 מגיעות גם להרבה יותר, עדיין הייתה מהירות גבוהה מאוד עבור פנייה חדה. רכבו הועף באוויר אחרי ששהה יותר מ-100 מטר מעל הקרקע וצלל עם ה,אף" קדימה לתוך האספלט והתרסק.

רגע התאונה שנתפס במצלמת הוידאו (צילום: יח"צ)
רגע התאונה שנתפס במצלמת הוידאו (צילום: יח"צ)

וילנב עצמו נותר חגור בכיסא הנהג אבל לא לבש את הקסדה שלו ויחד עם הכיסא שלו הועף עוד כ-50 מטר באוויר לפני שהתרסק לתוך גדר ההפרדה. נהגים רבים עצרו בצד כדי לרוץ לעברו וגם הצוות הרפואי הגיע אליו 35 שניות אחרי שהתרסק. הוא נשלף מן ההריסות והועבר לבית החולים שם קבעו כי סובל מפגיעה סופנית בלתי ניתנת לאיחוי בחוליות הצוואר והגב. הוא הושאר בחיים בעזרת מכונות  כדי לתת לאישתו זמן להספיק להגיע בטיסה לבית החולים ולהיפרד ממנו בפעם האחרונה ומותו נקבע בשעה 21:12 באותו היום.

הדגלים הורדו לחצי תורן. טקס האשכבה של וילנב בקנדה . THE CANADIAN PRESS/UPC/Bernard Brault
הדגלים הורדו לחצי תורן. טקס האשכבה של וילנב בקנדה
. THE CANADIAN PRESS/UPC/Bernard Brault

זכרו של וילנב מונצח במסלול בסן מרינו כאשר ב"גריד" השלישי באותו מסלול מצוייר דגל קנדה לזכר המירוץ האחרון שוילנב ערך שם, אותו התחיל מהמקום השלישי. מסלול המירוצים באי נוטר-דאם ליד מונטריאול, שמארח את הגרנד פרי של קנדה קרוי על שמו.

"שלום ז'יל". הכיתוב ליד נקודת ההזנקה במסלול שעל שמו בקנדה (צילום: יח"צ)
"שלום ז'יל". הכיתוב ליד נקודת ההזנקה במסלול שעל שמו בקנדה (צילום: יח"צ)

בנו של ז'יל וילנב, ז'אק, הלך בדרכי אביו המנוח והתחרה גם הוא בפורמולה 1 בשנת 1997 הוא גם הצליח לעשות את מה שאביו כל כך ניסה והפך לאלוף הפורמולה 1.

בנו של ז'יל, ז'אק, חוגג את אליפות הנהגים של 1997 (צילום: יח"צ)
בנו של ז'יל, ז'אק, חוגג את אליפות הנהגים של 1997 (צילום: יח"צ)

אולי יענייך אותך גם

רגע לפני שאתם הולכים

אנחנו שמחים שקראת את הכתבה הזו, ומקווים שהיא עניינה אותך. אנחנו ב-JSPORT משקיעים מאמצים רבים כדי להביא לכם את התוכן האיכותי, האמין והכי מהר. אין מאחורינו טייקונים ובעלי עניין, אנחנו עובדים קשה כדי להביא לכם את התוכן הכי איכותי שיש בלי שום אינטרסים. כל שיש לנו הוא את הגולשים, אתם, שמחזיקים אותנו בתרומות שלכם. אז אם אהבתם את התכנים שלנו, נשמח אם תשקלו להצטרף אלינו ולתמוך בנו בהמשך הפעילות.
[give_form id="105984"]

מערכת jsport עושה מאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו ולהעניק להם קרדיט בולט והוגן, אולם יתכנו מקרים שבהם לא ניתן לאתר את המקור או שזהותו אינה ידועה, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות אלינו בכתובת המייל  [email protected]

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר.