לפני מספר ימים ביקרתי באחד ממרכזי עמותת "הגל שלי". כשקיבלתי את ההזדמנות לכתוב על עמותה שעוסקת בגלישת גלים, מעט נרתעתי. מעולם לא נמשכתי יותר מדי לענף וחששתי לכתוב על ענף אותו אני פחות מכיר, אך לאחר שקראתי מידע בתחום הגלישה, החלטתי ללכת על ההזדמנות, ולא התחרטתי על כך לרגע. מהרגע בו הגעתי אל המרכז בבת ים, התאהבתי במקום, בסיפור המקסים ובפשטות והיופי של העמותה המיוחדת הזו.
עקב תנאי הים והגלים הלא מספיק גבוהים, ענף הגלישה לא מספיק מפותח בארץ אך בכל זאת הוא מתפתח מעט בכל שנה. בעולם, הסיפור מעט שונה שכן הענף מתפתח בקצב מסחרר ואף הוכרז כענף אולימפי בשנת 2016. אולימפיאדת טוקיו תהיה האולימפיאדה הראשונה של הענף ולישראל יש כבר נציגה בתחרות היוקרתית. ענת ליליאור בת התשע עשרה צלחה את הקריטריון האולימפי ותשתתף באולימפיאדת טוקיו 2021. הגולשת הצעירה מספרת שהיא כבר מפנטזת על זכייה במדליה, בתקווה שההצלחה שלה תוכל למשוך את כל הענף קדימה גם במדינת ישראל.
אז מה זה עמותת "הגל שלי" בעצם? עמותת "הגל שלי" היא עמותה שעוזרת לנוער בסיכון לעלות בחזרה על דרך המלך, דרך ענף גלישת הגלים. כל הסיפור התחיל לפני שש שנים, כאשר עומר וירון, מייסדי העמותה נפגשו במהלך לימודיהם. השניים, שכמובן גולשי גלים בעצמם, התחברו במהרה דרך הספורט והחלו לחלום על שילוב שתי האהבות הגדולות שלהם, גלישה וחינוך. עומר וירון החלו לעבוד על החלום שלהם והחליטו לקחת עשרה ילדים בתור פיילוט התנדבותי, על מנת להחזיר אותם אל ספסל הלימודים. עם הזמן, השניים שעבדו ממחסן קטן בכוכב יאיר החלו לצמוח ולהתפתח. ירון ועומר הבינו שהם חייבים למצוא מקום על הים, בכדי לפתח את העמותה ולעבוד עם כמה שיותר בני נוער. מאמצים רבים הושקעו במציאת מרכז על שפת הים, אך למרות שנתקלו בסירוב מצד מספר ערים, הצליחו לבסוף למצוא חלקה בחופי בת ים. כיום, העמותה מונה כשלושת אלפים בוגרים, מאתיים וחמישים חברי צוות ומתנדבים, מאה קבוצות בשנה ושלושה מרכזי גלישה, שמלבד המרכז בבת ים, קיימים שני מרכזים גם בתל אביב ובכפר גלים. בנוסף, "הגל שלי" הוא סמל מופתי לרב קיום, שכן חלקים מכל קצוות החברה הישראלית לוקחים חלק בפעילות המרכז גם כחניכים וגם כמדריכים.
כאשר החניך מגיע לראשונה למרכז, הוא מתחיל את מסלולו בתוכנית "מגדלור", תוכנית הבסיס של העמותה. התוכנית מועברת בקבוצות של עד ארבעה עשר נערים ונערות כאשר כל מפגש מורכב משיחה והתנסות מעשית בגלישה. כל שיעור מתמקד בנושא מסויים ממנו משליכים על תחומים אחרים כגון הזרמים בים ובחיים, חשיבות האיזון ועוד. כמו כן, העמותה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם מסגרת קיימת ובכך מוודאים שההצלחה אינה נשארת בים אלא ממשיכה הלאה גם לחיים האמיתיים. לאחר מכן, יעבור החניך לתוכנית "מקום בעולם", כשהמטרה היא לתת לחניכים מקום בו הם יכולים לשהות מתי שרק יחפצו בכך, וכמובן לגלוש בחופשיות. בנוסף, החניכים יכולים לקבל הכוונה ועזרה על כל נושא בחיים ממדריכי המרכז, שתמיד נמצאים עבורם. התוכנית השלישית, נוצרה במטרה להקנות כלים מעשיים לחיים ולשלב את החניכים באופן התנדבותי אף יותר בפעילות המרכז. העמותה מציעה לחניכים שלושה מסלולים: צילום ועריכה, יזמות והייטק ותפעול ותיקון גלשנים. התוכנית הרביעית והאחרונה נקראת "אחים בוגרים". בוגרי התוכניות הראשונות, אשר ירצו להמשיך בתוכנית יעברו ראיונות אישיים ומיונים מאתגרים, במידה וימצאו מתאימים יכנסו לתוכנית שנתית במהלכה יהפכו למדריכי גלישה מוסמכים בעמותה. בתום התוכנית, הבוגרים משמשים כאחים בוגרים ומודל לחיקוי עבור החניכים הצעירים.
על מנת לשלב את בוגרי התוכניות בצורה מיטבית בעמותה וגם לתחזק את פעילות העמותה מבחינה כלכלית, מייסדי העמותה החליטו להקים עסק חברתי שנקרא "על הגל", מוסד ללא מטרות רווח שמפיק בעזרת בני הנוער אירועי גלישה, סדנאות מנהלים וימי גיבוש, בשילוב תוכן חוויתי עם ערך חברתי מוסף. העסק מהווה מאין סגירת מעגל לבני הנוער, בוגרי העמותה, שהופכים מחניכים למדריכים בעסק. כמו כן, העסק מקנה מסגרת לבני הנוער ודואג לשמור גם את בוגרי עמותת "הגל שלי" קרוב למרכזי הפעילות ולעולם הגלישה. כמו שאר העסקים ברחבי העולם, גם "על הגל" ספגה מכה כלכלית לא פשוטה בעקבות מגפת הקורונה. עמותת "הגל שלי", שנשענת על תרומות והכנסות מ"על הגל", זקוקה לתורמים נוספים ובעלי עסקים שירצו לתרום את חלקם לטובת העבודה המדהימה שמדריכי העמותה מבצעים.
עמותת "הגל שלי" היא החלום הישראלי היפה. העמותה מייצגת באופן כמעט מושלם את השילוב בין החזון הספורטיבי של הקניית ערכים וכלים לחיים דרך הספורט, לבין כור ההיתוך של החברה הישראלית. הגעתי למרכז עם אך יצאתי עם חיוך גדול על הפנים, השראה גדולה והרבה אמונה בעם ישראל ובחברה הישראלית. מחמם את הלב לראות פעילויות כמו אלה שקורות ב"הגל שלי". כן ירבו כאלה.
