"בפריז המצב שלנו היה פחות טוב" זו בעצם הכותרת הראשית שסיפק אולה גונה סולשיאר לכולם במסיבת העיתונאים לקראת משחק הגומלין הערב בברצלונה. אין ספק שזו לא הכותרת שציפו לה ברחבי העולם, במיוחד שבעוד כחודש נציין 20 שנה לאותו משחק מדהים ומשוגע ששוחק על אותו דשא בקאמפ נואו (יש מצב שעבר איזה שזרוע או שתיים מאז כן?) שכמובן למאמן הנורווגי היה חלק מאוד חשוב בו. סולשיאר לא ניסה לדרבן את שחקניו עם זיכרונות מאותו ניצחון, "זו הייתה באיירן מינכן וזה היה גמר" כך ציין השבוע. סולשיאר מנסה להוריד את מפלס הלחץ, ברור שהוא מודע, כמו שחקניו, שהסיכויים לא לטובתם, ולמרות שהפעם הם ספגו רק שער אחד ולא שניים, מול ברצלונה, עם הנסיון שלה בשלבים האלו, זה יהיה הרבה יותר קשה מאשר המהפך שבוצע בפריז.
המאמן הנורווגי חוזר לקאמפ נואו לראשונה מאז אותו גמר בלתי נשכח. מאז הגעתו, אז עוד כמאמן זמני ועכשיו כבר כמאמן קבוע, יש תחושות שונות במנצ'סטר. סולשיאר הביא איתו רוח חדשה וקצת מרגישה כישנה. מי ששיחק תחת פרגוסון, מביא איתו את אותה הרוח, התחושה שאפשר לעשות הכל גם עם סגל פחות טוב. במסיבת העיתונאים אתמול לפני המשחק אמר: "המון רגשות כמובן בגלל שהגמר מ-1999 הוא זיכרון פנטסטי. הגעתי עם הבן שלי לצפות פה בקלאסיקו ב-2016 ולפני עשרה ימים ראיתי פה את ברצלונה משחקת. אני לא חושב עכשיו על אותו ניצחון מול באיירן, אלא רק חושב על המשחק עכשיו.
"אני חושב מה אנחנו צריכים לעשות כדי לכבוש ולמנוע מהם לכבוש. אנחנו בפיגור 1:0 במחצית, אבל אם יהיה משחק עם שערים רבים, יש לנו סיכוי גדול יותר. הכול יכול לקרות בכדורגל. אם נשמור על רשת נקייה, אנחנו בעניינים. אנחנו יכולים לכבוש שערים במצבים נייחים כי אנחנו גדולים יותר מהם, אבל אנחנו גם צריכים להתגונן טוב. לא אכפת לי אם השער יגיע בדקה ה-93. האמונה בעצמנו היא עצומה" עם המחשבה הזאת יעלו היום השדים האדומים אל מול מסי וחבריו, שבעיקר האמונה היא מה שתחזיק אותם. האם רוחו של פרגוסון עדיין נמצאת שם על הספסלים של הקאמפ נואו? בקרוב נדע
