לפני כחודש הוצג ווילי רוטנשטיינר האוסטרי כמנהל הטכני החדש של נבחרות ישראל כאשר בהגדרת התפקיד שלו הוא יבחר את המאמן שיעבור אישור של ועדת האיתור(מה שכבר קרה הלוא הוא אנדראס הרצוג), המנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות והאחראי על פיתוח הכדורגל הישראלי שזה למעשה התפקיד המעניין והחשוב ביותר בהתחשב בעובדה שמאמן לנבחרת הבוגרת כבר מונה ולנהל מקצועית את הנבחרות הצעירות משמע לתת הנחיות וקווי פעולה למאמני הנבחרות מה הוא רוצה לראות/איזה שיטה הוא מעוניין להנחיל בנבחרות ישראל.
כאוהד שרוף ואדם שעוקב אחר הכדורגל הישראלי כבר שנים (בערך כמו כל אדם רביעי ממוצע במדינה אם לא יותר) את התחלואות של הכדורגל אנחנו מכירים היטב אז החלטתי להציג פה את כל אותן בעיות שרובנו המוחלט כבר חשוף אליהן אבל אולי ווילי שרק לפני חודש נכנס רשמית לתפקיד עוד לא נתקל בהן.
מעמד המאמן
בכוונה בחרתי להתחיל בזה כי למרות שהתקציבים מהממשלה ומשרד האוצר/משרד התרבות והספורט ווועדות הכספים הם לא בדיוק העבודה של רוטנשטיינר, הבעיה הכי גדולה בספורט בישראל היא המעמד של המאמן ובעיקר במחלקות הנוער שם התנאים והשכר נמוכים בהרבה מאשר ברמות הבוגרים ודווקא שם הענף צמא וזקוק למאמנים טובים ומוכשרים. אדם חכם אמר לי פעם: " ברגע שהעיסוק הראשוני של מאמן הוא לא באימון, הרגת את הילד" וזה נכון לכל ענף ולצערנו הרב אין כיום אף מאמן שיכול להתפרנס מאימון קבוצת ילדים א' אחת אז במקרה ה"טוב" יש מאמנים שמאמנים בכמה מחלקות נוער וזה נחשב המקרה הטוב כי הם אומנם העיסוק העיקרי שלהם הוא אימון אבל לכל מחלקת נוער אמורה וצריכה להיות אג'נדה אחרת וזה יוצר המון בלגאן ובלבול בקרב מאמנים לעמוד בדרישות של מנהל מקצועי א' ומיד אחרי זה במחלקת נוער אחרת לעמוד בדרישות המקצועיות של מנהל מקצועי ב' ובאיזשהו מקום נוצר משבר זהות אצל המאמנים ואילו במקרה הפחות טוב האימון הוא השלמת הכנסה/עיסוק משני של מאמן שעובד במשרה מלאה במהלך השבוע בתפקיד אחר ומאמן או כדי להוסיף עוד קצת כסף או נטו מאהבה לענף/מקצוע זה לא באמת משנה כי לא כל עיסוקו הוא באימון ואם זה יפתר זה יהיה כבר צעד ראשון משמעותי מאוד להבראת הענף. מעמד המאמן לצערי הרב הוא לא בשפל רק בגלל השכר והתנאים אלא גם ובעיקר בגלל היחס המקצועי אליו והזלזול בו מצד המנהלים המקצועיים/המועדונים וההורים של הילדים. מי שהלך פעם למשחקים בימי שישי של מחלקות הנוער והגילאים הצעירים יכול היה לראות את הבוז שההורים רוכשים למאמן ולסמכות שלו כמאמן ולפעמים זה גם ממש עובר את הגבול כשבשאר העולם מנגד ישנן מדינות שלהורים אסור להיות נוכחים במשחקים בגלל ההתנהגויות הללו מן ההורים שמרשים לעצמם ליטול את הסמכות של המאמן על עצמם
הצעד השני הוא הכשרת המאמנים או בשמם המקצועי מדריכים שהם אותם חבר'ה שמאמנים בפועל את הגילאים הצעירים ודווקא בהכשרה שלהם נוטים לזלזל גם במכללות/האקדמיות הכי נחשבות בארץ כי חוק מנהל הספורט והקריטריונים של הקורס הם מיושנים ולא רלוונטיים מספיק לתכנים ולדברים שנכונים להיום ולמדריכים החדשים שיוצאים לשוק לאמן הולכים לאמן בלי מספיק כלים ממשיים שהם רכשו במהלך הקורסים הללו אבל לדקלם מהו שריר אגוניסט ומהו שריר אנטוגניסט או מה ההגדרה של פרויד לאישיות במקרה הטוב הם ידעו לדקלם, לאמן בפועל? כנראה שפחות, וזה הצעד השני אותו רוטנשטיינר יהיה חייב לעשות רפורמה משמעותית בתכנית להכשרת מדריכים ומאמנים בארץ לצורך הבראת הענף כי יש כל כך הרבה אנשים שאוהבים את הענף ורוצים לאמן ילדים ולעשות שינוי בענף אך המערכת מדכאת אותם וזורקת אותם למים ללא שום כלים והשקפה לעתיד.
הישארו מעודכנים
נקודה נוספת היא משחקי הליגה בימי שישי הרי שזה אחד הדברים המרכזיים שצריך לבטל אין שום סיבה שילד בכיתה ד'(גיל 9/10) שזה הגיל שבו מתחילות הליגות יתחרה במשחקים הרי מה שבאמת חשוב בגיל הזה זה לא מי ניצח את מי 10-0 בשמיניות אלא מה שבאמת חשוב בגיל הזה הוא מילה שהמאמנים הצעירים מכירים היטב יסודות. באירופה אין ליגות ילדים עד גיל 14-16 בממוצע וזה בדיוק מהסיבה הזאת, עד הגיל הזה הילדים מתאמנים בעיקר על טכניקה(שליטה בכדור, מסירה, בעיטה) קאורדינציה וכושר גופני אין בכלל שיח בגלל הזה על טקטיקה ואילו בארץ בגלל שיש ליגות בגילאים הצעירים הרי שגם המאמנים(סליחה על ההכללה אבל חלקם הלא קטן ואני לא מאשים אותם חוטאים בזה) כמו הילדים נהיים תחרותיים ורוצים לנצח אז נוח להם לזנוח מעט את היסודות גם כי זה "משעמם" את הילדים וגם כי זה לא מביא תוצאות מהר להבדיל מלימוד של לחץ על כל המגרש או ליפול ברחבה להשיג פנדל(ולצערי הרוב מלמדים את זה בגילאים הצעירים) אבל מה כל זה שווה כשהילד מגיע לנערים ג' והוא לא מסוגל להרים כדור כמו שצריך או שהוא לא יודע לנוע במגרש ולסגור קווי מסירה/תנועה של שחקן שאלה דברים אלמנטריים כי גם בליגות הבוגרים לא מעט פעמים הקהל צועק ובצדק "מה זה הוא לא יודע להרים כדור" ברור שהוא לא ידע כי לימדו אותו דברים אחרים במקום את זה וזה הדבר השלישי שרווטנשטיינר צריך לעשות פה בארץ לתת דגש על לימוד יסודות בגילאים הצעירים כי קשה לי להאמין שהוא יצליח לבטל את הליגות עד גיל נערים כי מסתבר שגם כשאין טבלה באתר ההתאחדות ההורים פותחים טבלאות משלהם ומריצים ליגה לכל דבר "מאחורי הגב" כביכול של ההתאחדות ומנציחים את ההישגיות על פני מה שבאמת חשוב בגיל הזה שזה פיתוח היכולות האישיות של השחקן.
פיתוח הכשרות ומלגות לשאר המקצועות בענף
נכון להיום אין אף גוף אקדמי שנותן במה ללמידת מקצועות סופר חשובים שיהיו בארץ בענף הכדורגל כמו סקאוטינג, אנליסט נתונים, ניהול מקצועי וכו' למעט ספורט פאנל-המכללה למקצועות ספורט שהיא החלוצה של הדבר בארץ אין להכשרה במכללה הזו שום כוח בשוק ולמה אני מתכוון, התעודה שמקבלים בסוף הקורס לא מוכרת ע"י משרד התרבות והספורט/ההתאחדות לכדורגל/מנהלת הליגות וחבל שכך! על מנת שהענף בארץ יתקדם בזמן שאירופה ושאר העולם מתקדמות ומתפתחות ישראל נשארת מאחור בכל מה שנוגע למקצועות הכביכול זניחים האלה שאינם נמצאים במרכז הבמה אבל הם כל כך קרייטים וחשובים בכדורגל המודרני שאין מילים לתאר את החשיבות שלהם והם לא זוכים להכרה בארץ ע"י הכסאות הגבוהים וזה הצעד הרביעי שרוטנשטיינר צריך לעשות או לתת הכרה מטעם גוף בכיר בארץ לספורט פאנל כגוף המכשיר אנשים למקצועות הספורט החשובים הללו או להקים גוף הכשרה משלו כי כדי שהכדורגל בארץ יתפתח הוא חייב לפתוח את הדלת למודרניזציה.
מחלקות הנוער
נגעתי בנקודה הזו מעט בנוגע למעמד המאמן ועכשיו אני רוצה להרחיב, כשאני מתכוון למחלקות הנוער אני מתכוון לתפקיד של מנהל מקצועי של מחלקות הנוער שזה תפקיד שהוא חובה בכל מועדון בארץ ואני לא חושב שיצא לי להתקל במועדון שאין בו אחד כזה ולאופי האימון עצמו. הבעיה האמיתית במחלקות הנוער היא ההבדל הענק בין מועדונים גדולים לבין מועדונים קטנים. במועדונים הקטנים מחלקות הנוער ברובם המוחלט כמעט משמשות ככספומט הרי כל ילד שנרשם למחלקת הנוער עד גיל נוער משלם סכום כסף שנתי למועדון כאשר "בית ספר לכדורגל" זו התרמית הכי גדולה לצורך הגדלת הכנסת עבור המועדונים (אסביר בהמשך)הרי שתקציב של מועדון מתבסס על ההכנסות האלו הבעיה ברוב המועדונים היא שהכסף שנכנס ממחלקות הנוער מנותב לבוגרים ולא חוזר חזרה אל מחלקות הנוער ומה הכוונה: במועדונים הקטנים השאיפה היא להצלחה מהירה ואין מה לעשות רובנו הגדול חוטא בחוסר סבלנות לכן אני לא בא בטענות לבעלים ה"תמימים" כביכול באופי ה"ישראלי" שלהם כי להשקיע במחלקות הנוער דורש המון סבלנות ועצבים כי לפעמים התחרות היא כל כך גדולה לדוגמה בתל אביב יש בין 4-5 מועדונים שונים שמתחרים על אותם שחקנים פחות או יותר שלרוב הבחירה ללכת למועדון X במקום Y תהיה או בגלל החברים או בגלל שגעון של אחד ההורים ולא מתוך בחירה מקצועית נטו. אז מה שקורה בפועל הוא שהכסף שנכנס ממחלקות הנוער הולך למשכורות ורכש בבוגרים ובמחלקות הנוער יש לא מעט אירועים ביזאריים לדוגמה מאמן שנוסע למשחק ובחימום לפני המשחק אין כדורים להתאמן איתם(סיפור אמיתי). בעיה נוספת של מחלקות הנוער והיא נובעת אגב מהרצון להגדיל הכנסות הוא אורך האימון והמיעוט במשטחי אימון תקינים ולמה הכוונה מחלקת נוער אחת שכוללת קבוצות מגיל ילדים ג' ועד נוער שמתאמנות במגרש אחד ומחזיקות לפעמים כמה קבוצות באותו שנתון לדוגמה נערים א'-על ונערים א'-לאומית(ורוב המחלקות נוער בעיקר הקבוצות הגדולות עושות את זה כי יש להן ביקוש מאוד גדול) אורך האימון של כל קבוצה הוא במקרה הטוב שעה וחצי כשהקבוצה הבאה כבר מחכה לעלות לדשא רבע שעה לפני תום האימון כאשר באימון תקין צריך להיות חימום כ-10 עד 15 אחוז מהאימון חלק עיקרי הפרקטי הכולל 70-80 אחוז מהאימון וחלק מסכם שגם הוא 10 עד 15 אחוז מהאימון ובשעה וחצי קשה מאוד לדחוס את הכל ולהפיק את המיטב מן האימון כאשר בית ספר לכדורגל כמו שהבטחתי להסביר זו לא ליגה אך הילד רשום במועדון יש משחק/טורניר פעם בחודש ולמעשה בא לאימון שאורכו הממוצע 45 דקות שממנו הוא מפיק בעיקר גורנישט וברוב הדקות משחק על דשא סתם משחק כדורגל רגיל וחוזר הביתה שבמקרה הטוב יוצאים מהבתי ספר לכדורגל האלה 1-2 שחקנים לליגה בשנתון שלהם ובקבוצת הליגה קשה להם להשתלב בגלל הפער באורך האימון אז הצעד החמישי אותו רוטנשטיינר צריך לעשות הוא הקמת אקדמיות נקיות מאינטרסים שאורך אימון ממוצע באקדמיות יהיה שעתיים לכל הפחות וזה מהלך שידרוש המון סבלנות כי המועדונים הגדולים ממש לא יראו את זה בעין יפה את הפגיעה בהכנסות שלהם ובטח שהם לא ישחררו בקלות שחקנים לאקדמיות/אקדמיה שתפתח אבל הצעד הוא הכרחי למען פיתוח השחקן הישראלי והצעד השישי הוא פיתוח התשתיות והקמת מגרשי כדורגל נוספים בארץ כי אין מספיק וגם אלו שקיימים מצב הדשא בחלקם הגדול בכי רע.
הצעד השביעי שגם הוא קשור למחלקות הנוער הוא העניין של ה"כרטיס שחקן" שזה השטן הכי גדול שקיים היום והוא מאפשר למעודונים לסרסר בשחקנים צעירים והרבה הורים וילדים צעירים שרצו לעזוב קבוצה אחת ולעבור לאחרת על מנת להתקדם או לקבל יותר דקות משחק חוו, הכח של המועדונים והבעיות והקשיים שהם מרעיפים ברובם על שחקנים שרוצים לעזוב הוא הזוי אין שום סיבה שילד/נער יצטרך לעבור את הסחבת הזו מול המועדונים ורוטנשטיינר חייב להלחם בתופעה הנוראית הזו ולמצוא פתרון שירצה ככל הניתן גם את המועדונים וגם את השחקנים כי המעודונים ממש לא רואים את טובת השחקן ולא מעט ילדים/נערים נאלצו או אולצו לפרוש ממשחק פעיל בגלל אירועים כאלו או אחרים מול מועדונים וזה סיוט שעוברת כל המשפחה יחד ולא מעט פעמים נתקלתי בזה וזו אחת המחלות היותר גדולות של הכדורגל בארץ ההתנהלות של המועדונים מול השחקנים הצעירים.
סיכום של כל 7 הצעדים שרוטנשטיינר צריך לעשות לדעתי לשם הבראת הכדורגל בארץ ופיתוח השחקן הישראלי הם:
1) חיזוק מעמד המאמן הן כלכלית והן תדמיתית שכן ברגע שהעיסוק הראשוני והיחיד של המאמן במחלקות הנוער יהיה אימון זה כבר קידום משמעותי למען הבראת הענף תוך סינון מוגבר של אלימות ועקיפת סמכות המאמן מגורמים חיצוניים בדמות ההורים למשל ככל הניתן
2) רפורמה בכל הקשור להכשרת מאמנים ומדריכים בענף שכן חוק הספורט והתכנים המועברים בקורסים של היום אינם רלוונטיים ולא כוללים בתוכם מספיק כלים למאמן/המדריך לצורך עבודה בשטח.
3) ביטול הליגות בגילאים הצעירים(הלוואי ויקרה זו השאיפה) ודגש על לימוד יסודות ופיתוח יכולות אישיות של שחקנים צעירים
4) מתן הכרה לספורט פאנל/הקמת מכללה או אקדמיה מטעם גוף בכיר להכשרת תפקידי ליבה בענף כגון: סקאוטינג, אנליסט נתונים, ניהול מקצועי, סוכן שחקנים וכו'. לצורך מודרניזציה בענף.
5) הקמת אקדמיות נקיות מאינטרסים שאורך אימון ממוצע באקדמיות יהיה שעתיים לכל הפחות
6) פיתוח התשתיות והקמת מגרשי כדורגל נוספים בארץ
7) חיזוק מעמד השחקן הצעיר בארץ אל מול המועדונים ושינוי ההתנהלות בין מועדון לשחקן צעיר במחלקות הנוער בארץ.
Comments (1)
עומר
אלון גלבוע, ריגשת אותי. הצפת את כמעט את כל הבעיות בכדורגל הישראלי ביחס למקבילו האירופי. אני אוהב לחפש ולחקור על בעיות הכדורגל הישראלי (לצערי הרב) וסובל סבל טרגי ומייגע במובן הספורטיבי מהכישלון התמידי של הישראליות באירופה ושל הנבחרת הלאומית (כמובן שהמשחקים האירופים הם הדובדבן שבקצפת , וכדי שנגיע לשינוי שם צריך שינוי פה בתוכנו במשחקים בארץ) כולי תקווה שהבעיות שהצגת כאן יפתרו כתוצאה מרפורמה יסודית , מעמיקה , נטולת אינטרסים והכי הכי חשוב ארוכת טווח שאותה יתחיל רוטנשטיינר ויסיימו מחליפיו……אשמח אם תחלוק איתי את הידע שבידך בנוגע לרמת האקדמיות הנוכחיות בארץ (אם יש .. שמעתי על אקדמיות של מכבי חיפה ואשדוד) והאם אותם אקדמיות פועלות , מפיקות ומתייעלות במאה אחוז כמו שזה אמור להתנהל (כמו אלו באירופה) בדוק יש שם ליקויים כמו מחסור במגרשים או אי תקינותם המלאה לסטנדרד המקובל …