לפני 8 שנים מהיום קרה אירוע שהכה גלים במקסיקו ובעולם הכדורגל, שחקן הנבחרת המקסיקנית וקבוצת לאריסה היוונית, אנטוניו דה ניגריס, נמצא ללא רוח חיים בביתו אחרי שסבל ממה שהתברר כהתקף לב במהלך שנתו. שותפיי למגזין כתבו כאן בעבר על מקרים דומים, אנטוניו פוארטה, מיקלוש פהר ועוד. אבל בזמן שאת אותם מקרים לא ניתן היה לחזות ולהציל את המעורבים, את המקרה הטראגי הזה ניתן היה למנוע.
דה ניגריס החל את הקריירה שלו בקבוצת מונטריי, הקבוצה של עיר הולדתו. אחרי שהצטיין במדיה וזומן לנבחרת (במדיה כבש בבכורה שלו מול ברזיל במשחק ידידות ואז הוסיף צמד מול ג'מייקה שלושה שבועות לאחר מכן במוקדמות מונדיאל-2002 כשאת השער הרביעי שלו במדים הלאומיים הוא כובש באוגוסט של אותה שנה) עבר דה ניגריס לתקופה קצרה לקלאב אמריקה ומשם נדד למסע האירופאי הראשון שלו, לויאריאל הספרדית.
דה ניגריס לא ממש התאקלם במדי הצוללת הצהובה ומשם עבר לקבוצה הצנועה פוליטכניקו אחידו מהליגה השלישית בספרד. כנראה שהשהות במדינה לא עשתה לו טוב שכן אפילו שם הוא מצא את רשת רק פעמיים וחזר לאמריקה הלטינית לשחק בכדורגל שאליו הוא רגיל. התחנה הבאה הייתה אונסה קאלאדאס הקולומביאנית איתם זכה באליפות העולם למועדונים אחרי שהצטיין בגמר מול פורטו ואף כבש את אחד הפנדלים המכריעים בבעיטות ההכרעה מול קבוצתו לשעבר של מוריניו (שאז כבר הייתה של לואיג'י דל נרי אחרי שהפורטוגלי עזב לצ'לסי). למרות זאת, דה ניגריס הרגיש את הצורך לחזור קרוב לבית ועבר לפואבלה ואז לפומאס ואפילו הספיק לשוב למונטריי למשחק בודד (ולשתף פעולה עם אחיו הצעיר אלדו) עד ששוב יצא מחוץ לגבולות מקסיקו.
היעד הבא היה ברזיל, ליתר דיוק סנטוס, שחיפשה תחליף לרוביניו שעבר לריאל מדריד. במדי הברזילאים הוא בקושי שיחק אבל אז הגיעה הפריצה הגדולה שלו, הוא עבר לטורקיה לגזיינטפספור וחווה את עונת השיא שלו בקריירה כאשר הפגיז 15 שערי ליגה בעונת הבכורה שלו, מה שהיה מספיק כדי שאנקאראספור תשלוף את הארנק ותרכש אותו. בתחנה השניה שלו בטורקיה הוא כבש 7 שערים בחצי עונה אחרי שאת החצי הראשון החמיץ בגלל פציעה ושוב זומן לנבחרת אחרי היעדרות ממושכת. במדי האל-טרי דה ניגריס לא הצליח למצוא את הרשת, נתון מדהים נוכח העובדה שאת ארבעת השערים הראשונים (ומה שהתברר כהיחידים) שלו הוא כבש בתוך חצי השנה הראשונה שלו מאז זימון הבכורה. למרות זאת, ההרפתקאה הטורקית שלו לא הסתיימה, היא המשיכה לאנקאראגוצ'ו, אליה הגיע דה ניגריס על תקן כוכב ליגה מקומי. ההתחלה הייתה די מקרטעת, 14 הופעות ליגה של החלוץ המקסיקני הניבו שני שערים בלבד כאשר אחד מהם בקושי אפשר לזקוף לזכותו. אבל זה היה רק קצה הקרחון של הטלטלה שהחלוץ יעבור. בדיקה רפואית שגרתית במועדון הטורקי גילתה אי סדרים בליבו, דה ניגריס קיבל את ממצאים הרפואיים שלו יחד עם מכתב שחרור מהמועדון. ההמלצה הייתה להפסיק לשחק כדורגל לאלתר אבל דה ניגריס הנחוש התעקש.
את עונת 2009-10 פתח החלוץ במדי לאריסה היוונית, בתור שותפו לחוד של מיודעינו, שמעון אבוחצירא, שהגיע באותו קיץ מהפועל פ"ת. אחד השחקנים הכי קרובים למקסיקני היה עוד שחקן ישראלי שהגיע באותו קיץ, הקשר סלים טועמה. את אירועי בוקר ה-16 לנובמבר 2009 השניים לא ישכחו ככל הנראה עד סוף חייהם.
הבוקר של שחקני קבוצת לאריסה באותו יום החל בשיחות טלפון מודאגות מאשתו של דה ניגריס, "אנטוניו הרגיש רע בלילה, הוא בלי הכרה, הזמנתי לו אמבולנס". מה שרעייתו לא ידעה הוא שבעלה עבר התקף לב במהלך שנתו, ושניסינות ההחייאה של הצוות הרפואי בדרכו לבית החולים כשלו. אנטוניו דה ניגריס הוכרז כמת עוד טרם הגעתו לבית החולים. "אני לא מאמין שאני מדבר עליו בלשון עבר" אמר אז אבוחצירא, שבאופן מדהים פרש זמנית בעצמו בעקבות בעיה בלב. "אני בהלם, כולנו בהלם, השחקנים, הצוות, כולם" אמר טועמה שכאמור היה אחד האנשים הקרובים ביותר אליו. בינתיים בטורניר הקלאוסורה במקסיקו, מונטררי במדיה שיחק אחיו הצעיר אלדו עשתה את הבלתי יאמן והלכה כל הדרך לגמר שם פגשה את קרוס אסול העדיפה. שער של אלדו, אותו כמובן הקדיש לאחיו המנוח, נתן את התואר למונטריי שגם הוציאה את חולצתו של דה ניגריס לפרישה אלא אם אלדו היה מסכים להחליף מספר ולקחת אותה.
כיום, כשהדי התמוטטותו של עבדאלהאק נורי עדיין טריים מהקיץ, סיבוכי דלקת כרום הלב של דני קרבחאל והמכה שספג אליניב ברדה עדיין בכותרות, צריך לדעת להיות זהיר ולדעת מתי הגוף אומר לך לא למתוח את גבול היכולת שלו. רובן דה לה רד, קשר 50/50 נפלא מריאל מדריד ידע לעצור בזמן והודיע על פרישה בגיל 25 אחרי ששנתיים קודם לכן התגלתה בעיה בליבו עליה לא הצליח להתגבר. היום לפני 8 שנים איבד עולם הכדורגל חלוץ מחונן שלולי התעקשותו להמשיך לשחק בניגוד להמלצת רופאי אנקראגוצ'ו, היה נשאר בחיים.
