אין ספק שעידן הכסף הגדול בכדורגל העולמי משחק תפקיד חשוב מאוד. אין קבוצה כמעט שיכולה להגיע להישגים ללא השקעה רבה. אחת הקבוצות שמרבה לקנות שחקנים מדי שנה היא מנצ'סטר סיטי. בשנת 2008 הגיעה קבוצת רכישה מאיחוד האמירויות הערביות, שבראשם עומד סולימאן אל-פאחים ורכשה את הסיטיזנס במחיר של 200 מיליון ליש"ט. בכך הפך המועדון לעשיר בעולם, ומאז גם החלו להגיע לקבוצה שחקנים בעלי שמות יותר נוצצים, כגון סרחיו אגוארו, קלאודיו בראבו, קווין דה בריינה, אילקאי גונדואן ולירוי סאנה.
אך לפניהם הגיע שחקן אחד די צנום, נמוך יחסית (1.70 מטר), בעל רגל שמאל אימתנית שהצעיד את ולנסיה בצוותא עם דוד וייה וחואן מאטה לעונה פנטסטית במדי העטלפים, שהסתיימה ברבע גמר ליגת אלופות אחרי הדחה נגד צ'לסי. השחקן, דויד סילבה שמו, הגיע לצד התכול של מנצ'סטר בשנת 2010, ופרנסי המועדון שילמו על הקשר המוכשר (כבש 10 שערים ובישל 12 נוספים) 32 מיליון אירו.
סילבה שגדל במחלקת הנוער של ולנסיה, עלה לבוגרים בעונת 2004/5. בתחילת אותה עונה הוא הושאל לאייבר מהליגה השנייה על מנת לקבל ניסיון. בעונת 2005/6 הוא הושאל שוב, אך הפעם לסלטה ויגו. בעונה שלאחר מכן זכה סילבה יחד עם קבוצתו ולנסיה בגביע המלך, התואר הראשון שלו כשחקן ולנסיה.
בנבחרת ספרד, סילבה היה אחד השחקנים הבולטים בגביע העולם עד גיל 17 בשנת 2003, בו לקח חלק גם ססק פברגאס. ב2004 זכה עם נבחרתו באליפות אירופה עד גיל 19, ואת הופעת הבכורה שלו בבוגרים ערך בהפסד לרומניה (בטח ירצה לשכוח הופעת בכורה כזאת). סילבה היה חלק חשוב בדור הזהב של ה'לה רוחה', ויחד עם סוללת כוכבים אדירה זכה בשלושה תארים ברציפות: ביורו 2008, מונדיאל 2010 וביורו 2012.
מאז שעבר לסיטי, זכה דוד סילבה ב-2אליפויות (2012,2014), גביע אנגלי (2011) וכן בגביע הליגה (2013). באותה עת בה הצטרף סילבה הגיע עוד שחקן בעל שם נוצץ, יאיא טורה שהגיע מברצלונה (אחרי שפפ גווארדיולה סילק אותו). אז היה סילבה פקטור יותר משמעותי בקבוצה, אליה הגיע על תקן השחקן מספר 1 בקבוצה, זה שאמור להוציא לפועל את כל ההתקפות של הקבוצה.
עם השנים הצטרפו לסילבה עוד שמות גדולים בעולם הכדורגל. בשנת 2011 הגיע "קון" אגוארו בסכום של 44 מיליון יורו מאתלטיקו מדריד. באוגוסט 2015 הגיע השחקן שכיום כנראה על תקן מספר 1 בקבוצה, קווין דה בריינה. הסיטי שילמה עליו לא פחות מ-75 מיליון אירו לוולפסבורג. עכשיו, כשנמצאים כוכבים כל כך גדולים בקבוצה, לדוד הקטן קשה יותר לבוא לידי ביטוי. יש בסיטי עומס של כוכבים, שנמצאים על המגרש וכל אחד רוצה לקבל כדור ולעשות את השינוי.
בעונת 2015/16 לסילבה היו 2 שערים ו-11 בישולים ב-22 הפועות ליגה, דבר שאולי מעיד על כך שהוא, כאמור, כבר אינו מספר 1 בקבוצה. העונה יש לו שער אחד בודד ועוד ארבעה בישולים ב-16 הופעות ליגה, אם כי זה לא מספיק לקבוצתו. סיטי ניצבת במקום ה-4, מרחק של 7 נקודות מהמוליכה צ'לסי, ועל הדרך התכולים מאבדים נקודות יקרות. אולי פפ צריך לתת יותר קרדיט לסילבה ולהציב אותו בעמדה שיותר נוחה לו (מתחת לחלוץ), שם יוכל הספרדי, שחוגג היום 30 חורפים, לבוא יותר לידי ביטוי.
