את השם קרייג גורדון כל חובבי הכדורגל הבריטי ודאי מכירים. שוערה הנפלא של סלטיק בימים אלו סומן כהבטחה גדולה כבר בגיל צעיר. אבל הדרך שלו מהרגע בו החל את הקריירה ועד לרגע בו שוב זכה ללבוש את אפודת השוער הראשון בנבחרת הייתה מלאה הרפתקאות ודרמות שלא היו מביישות אף תסריט הוליוודי. בשורה התחתונה, גורדון חייב את הקריירה שלו לכוח הרצון שלו לקום מהמקום הכי נמוך בחייו עד לתהילה לה הוא ראוי.
השוער הצעיר והמוכשר החל את הקריירה שלו בקבוצה הסקוטית הארטס אוף מידלות'יאן, או בקצרה הארטס, מעיר הבירה אדינברו אי שם בשנת 2000 בגיל 18 בלבד. כדי לתת להילד להתחשל לפני שיזכה לשחק באותה ליגה עם סלטיק וריינג'רס הגדולות (אליהן נגיע בהמשך), גורדון הושאל לקאוודנבית' הקטנה וסיפק 12 משחקים נפלאים במדי הקבוצה מהליגה הרביעית. הוא חזר להארטס והצליח לשכנע, בעזרת יכולת נפלאה באימונים, את מאמנו שמגיע לו לפתוח בהרכבה של הקבוצה שנאבקה בדרך כלל על מקום במפעלים האירופאים. גורדן אכן קיבל את המושכות בגיל 21 אחרי שהזיז מההרכב הראשון את טפי מוילאיינן הפיני. השוער הצעיר סיפק תצוגות נפלאות במדי הקבוצה עד כדי כך שהיה מועמד לשחקן השנה בסקוטלנד, תואר שלרוב זוכים בו שחקני שדה משתי הגדולות של הכדורגל המקומי. אכן קשרה של סלטיק, סטיבן פירסון, זכה בתואר אבל גורדון סיים שני בספירת הקולות וקיבל יחד עם ההכרה הארצית גם זימון לנבחרת. משנת 2005 הוא שימש כשוערה הראשון של הנבחרת והיה בין השחקנים הבודדים שאינם משחקים בסלטיק, ריינג'רס או מחוץ לגבולות סקוטלנד שהיו בסגל.
הקריירה שלו במדי הארטס קיבלה נקודת מפנה כאשר הבעלים הרוסי ולדימיר רומאנוב זעם על גורדון ושני חבריו לקבוצה פול הארטלי וסטיבן פרסלי שחשפו שישנה בעיה בסגל הקבוצה בכל נושא הגיבוש שכן ישנם שחקנים שפשוט לא מסתדרים עם אחרים. השמועות על עזיבתו של השוער המוכשר החלו לצוץ כאשר ארסנל הייתה המועמדת הראשית לקלוט אותו במקומו של יינס להמאן שהיה לקראת סוף הקריירה. למרות הכל, גורדון התגבר על חרושת השמועות ועל חוסר היציבות של מעמדו ואפילו מספר ספסולים שהיו כחלק מעושנו על אותה הצהרה לא שברו את רוחו של השוער. הוא מונה לקפטן הקבוצה בגיל 23 בלבד והמשיך להיות האיש הכי חשוב בסגל הקבוצה כאשר סיפק הצלות עוצרות נשימה מחזור אחר מחזור כאשר הזכורה ביניהן היא זינוק מקורה לקורה בדרבי מול היברניאנס.
באוגוסט 2007 גורדון עזב את הארטס. הוא נרכש על ידי סנדרלנד האנגלית תמורת 9 מ' ליש"ט והפך להעברה היקרה ביותר עבור שוער באי הבריטי עד שמנצ'סטר יונייטד שפכה סכום כמעט כפול על דויד דה חאה. שלושה חודשים לאחר המעבר, הוא זכה לתהילה בלתי נתפסת במועדונו הקודם כאשר הוכנס להיכל התהילה של המועדון כאשר לא רק שהוא עדיין בחיים, אלא גם שחקן פעיל בן 25 בלבד. הקריירה שלו בסנדרלנד הלכה לא רע חוץ מספסול לחודש בעקבות תבוסה 7:1 שהמועדון חטף אבל את העונה השנייה שלו במועדון גורדון יעדיף לשכוח כאשר פציעה בברך מנעה ממנו לשחק ברוב משחקי העונה וגרמה לו לצפות ממיטת הטיפולים במרטון פולופ (המנוח) לוקח את מקומו בין הקורות. זהו היה "סטרייק 1" עבור השוער הסקוטי ברצף המכות שנחתו עליו ואיימו על המשך הקריירה שלו כמקצוען אבל הוא לא ויתר, התאושש מהפציעה ופתח את העונה השלישית שלו במועדון כשהוא מציג יכולת שיא במשחקי קדם העונה ונותן לכולם את ההוכחה שהבעיה בברך מאחוריו. בנובמבר של אותה עונה נחתה עליו המכה השניה כאשר ג'רמיין דפו בעט בידו במהלך ניסיון להשיג את הכדור לפניו ושבר אותה.
גורדון ישב בחוץ 3 חודשים שלמים אבל כשהתאושש, חזר לעמוד בין הקורות. השוער ניצל את קיץ 2010 כדי לעבור ניתוח קל להסרת פלטת ברזל ביד שנשברה מקודם אבל מספר ימים לאחר מכן באימון זה הוכיח את עצמו כמהלך שגוי שכן זינוק לכדור לא חזק במיוחד גרם לגורדון לשבור את היד שוב, בדיוק באותו מקום בעקבות הפלטה שהוסרה מוקדם מדי. זו הייתה המכה השלישית שנחתה עליו שכן הוא ראה את סימון מיניולה תופס את מקומו בין הקורות ולא חוזר לספסל למרות שגורדון כבר היה כשיר אי שם בסוף נובמבר. לקראת משחקי חג המולד, כדי להקל על העומס על מיניולה, גורדון קיבל את מקומו בין הקורות ובמשחק מול בולטון ביצע את מה שנבחרה להיות ההצלה הגדולה ביותר בכל שנות הפרמיירליג כאשר בעזרת רפלקס על-אנושי מנע מזאט נייט להכניע אותו.
צפו בהצלה המדהימה של גורדון מול זאט נייט:
אם חשבתם לרגע שזאת תהיה נקודת המפנה בחוסר המזל של גורדון, טעיתם. מכה מספר 4 לא איחרה לבוא והסקוטי קרע גיד בברכו והושבת עד סוף העונה. הוא עבר ניתוח עם תאריך החלמה לא ידוע וראה את סנדרלנד מחתימה את קיראן ווסטווד ליתר ביטחון. מעמדו מהשוער היקר ביותר באי הבריטי לשוער ששלישי בקבוצת תחתית קיבל את "אור הזרקורים" השלילי באופן סופי. גורדון חזר בין הקורות רק בינואר 2012 וסיים את העונה כשוער ראשון, בקבוצת המילואים של סנדרלנד. חוזהו פג ולא חודש על ידי "החתולים השחורים", ויחד עם העבודה שכבר שנתיים לא זומן לנבחרת אפשר היה לסכם את הקריירה שלו כבר בגיל 30 בלבד. "ילד" במונחים של שוער.
גורדון חזר למולדתו והחל להתאמן לסירוגין עם סלטיק, ומועדון נעויריו הארטס. את המכה הגדולה ביותר שאלילת המזל הנחיתה עליו הוא ספג בערך בתקופה הזו כאשר נודע שהניתוח שעבר בברך לא עבר בהצלחה ויתרה מכך גרם לזיהום חמור. הוא הוכנס לניתוח חירום ונמסר לו שאת ה-11 החודשים הבאים שלא יעיז לבלות בפעולות חדות עם הגוף. או במילים אחרות-עוד שנה של קריירה בין הקורות הלכה לפח. גורדון כבר הכין את עצמו למצב שבו הוא מכנס מסיבת עיתונאים מלאת דמעות ומודיע על פרישה. כדי שיהיה לו "שטר ביטחון" ביד הוא החל ללמוד קורסים של מאמן כדורגל ומונה רשמית למאמן השוערים של דמבארטון מליגת המשנה של סקוטלנד. בגלל ההגבלה על תנועותיו בעצת רופאיו הוא מעולם לא הדגים תרגיל אחד לחניכיו אלא ביצע את ההדרכות שלו בעל-פה ובסרטוני וידאו בלבד. הכל היה מוכן לזה שהוא סיים את הקריירה, הנפלאה מצד אחד אך רבת הפציעות מצד שני, שלו.
את מה שאירע במרץ 2014 אף אדם מקורב לשוער ואף אחד שרצה בטובו האישי לא חלם בחלומותיו האופטימיים ביותר. קרייג גורדון צעד למגרש האימונים של דומבארטון כחצי שעה לאחר שיצא משיחה עם אחד הרופאים המנתחים שלו. בלי יותר מדי הסברים הוא לבש עליו בגדי אימון כהרגלו, אבל במקום לעמוד ליד הקורה ולחלק הוראות הדרכה לשוערים שהיו תחת פיקודו, הוא הזיז את השוער שעמד בשער ונכנס לעמוד במקומו. "בעט"! הוא צעק על השוער השני שבדיוק "חימם" את עמיתו עד להגעת המאמן גורדון, חניכו נשמע להוראת המאמן ובעט לפינה הרחוקה. גורדון, כמו אינספור פעמים בקריירה הנפלאה שלו, זינק נפלא והוציא את הכדור מהחיבורים. לצד הפיות הפעורים שנפתחו בין כל נוכחי מתקן האימונים של דומבארטון, נשמע קולו הדומיננטי של גורדון "הבנתם"? "הרעיון הוא לזהות את כדור 2 שניות לפני שהוא עוזב את רגלו של הבועט, רגל יציבה של הכיוון אליו את קופצים, ידיים מושטות קדימה וצעד וחצי לכדור, קדימה ג'יימי (השוער הראשון של המועדון) תורך, עמוד ואני אבעט". הדרך משם ועד לחזרתו לקריירה פעילה הייתה מיידית, גורדון הודיע לראשי דומבארטון שהוא מתפטר בסיום העונה כדי לחזור לשחק.
את עונת 2014-15 הוא פתח כשוער שלישי בסלטיק. לא היה אכפת לו, הוא רק רצה להיות שייך למועדון כלשהו בבמה גדולה. לאחר שכשבועיים לאחר החתמתו, פייזר פורסטר נמכר כל מה שהיה על גורדון לעשות הוא להוכיח שלא צריך לרכוש מחליף ולהדיח את לוקאס ז'אלוסקה הפולני מסדר הבחירה של המאמן. בשני המשימות הוא צלח אחרי משחק ידידות נפלא מול דינאמו דרזדן ומצא את עצמו בין הקורות במשחק שפתח את עונת 2014-15. שלושה משחקים בלבד במדי סלטיק הספיקו למאמן הלאומי לזמן את השוער חזרה למדים הלאומיים אחרי היעדרות של 4 שנים.
הוא הדהים את כולם בקלילות בה נכנס חזרה לשער של מועדון גדול, וסיפק הצגות במדי סלטיק הן בליגה והן בליגה האירופית. הוא שמר על רשת נקייה 8 משחקים ברצף אבל אחת ההופעות הזכורות שלו הייתה מול אינטר בליגה האירופית. לאחר שהוא היה האשם הבלעדי לשער הראשון והשלישי של המילאנזים בדרך ל3:0 במחצית, הוא ראה את חבריו חוזרים ל3:3 מדהים וסיפק את אקורד הסיום כאשר הדף בעיטה חופשית נפלאה של שרדאן שאקירי בדקה ה-94 כדי לשמור על ההישג של חבריו. בגומלין, כשקבוצתו נותרה ב-10 שחקנים, הוא סיפק תצוגת שוערות נפלאה כולל הצלה אחת שהושוותה לזו של גורדון בנקס מול פלה עד שלבסוף נכנע לשער של פרדי גווארין בדקה ה-87. השוער זכה לקבל גם את אפודת השוער הראשון במדים הלאומיים, חמש שנים לאחר הפעם האחרונה שעשה זאת ובסיום עונת 14-15 זכה באליפות הראשונה שלו כשחקן. הוא נבחר כמעט פה-אחד לשחקן השנה בסקוטלנד והביא התעניינות מצד צ'לסי שניסה למצוא פתרון לפציעתו של תיבו קורטואה. בסופו של דבר, גורדון מגן על שערה של סלטיק עד היום. האיש שראה את הקריירה שלו נגמרת בגיל 30, לא נכנע, כמו באינספור מצב באחד-על-אחד שהוא מצא את עצמו נוכח בהם.