ליברפול זכתה באליפות מספר 18 ב-1990. היא הייתה המועדון המפואר ביותר באנגליה, שנשען על המסורת האדירה של 1976-1985, העשור בו הייתה המועדון המצליח ביותר בעולם. קרוב לוודאי גם הקבוצה בטובה באירופה. 7 אלופות אירופה רצופות הגיעו מהליגה האנגלית בשנים האלה, וליברפול עצמה זכתה ב-4 גביעי אירופה, כשהיא מגיעה עוד גמר שסיומו רע ומר. הגמר בהייזל קטע את ההצלחות של איאן ראש וקני דלגליש באירופה, אך באנגליה הם המשיכו לשלוט בכל שנות ה-80.
אבל השושלת הזו נגדעה בתחילת שנות ה-90, עם עלייתה של מנצ'סטר יונייטד של פרגוסון. פרגי כבש את הליגה למשך שני עשורים, והפך את טבלת שיאנית הזוכות באליפות באנגליה. ליברפול נשדדה מכתרה, ובמהלך שנות ה-90 הייתה זו קבוצה כבויה, שרדפה אחרי חלומות העבר והתנחמה בעשור זה בגביע בודד וגביע ליגה נוסף. לצידה של האגדה מייקל אואן, שהקדים בשנתיים את גיבור הכתבה כשעלה לבוגרים ב-1996, היה זה בחור צעיר ושדוף שלא ויתר על שום כדור ועמד להחזיר את ליברפול למעמד התארים. סטיבן ג'רארד הרשים את השחקנים הוותיקים, בעיקר מקאליסטר שאימץ את ג'רארד והיה חשוב בהתוויית אורח הרוח והבגרות בנער בעונותיו הראשונות. המאמן ז'ראר הויה הידוע לשמצה עשה שני דברים גדולים בליברפול. הראשון הוא להחתים את סטיבן ג'רארד בקבוצה הבוגרת ולהפוך אותו לבורג המרכזי של הקבוצה. השני יגיע 3 שנים מאוחר יותר, באחת העונות הגדולות בתולדות המועדון.
ב-2000-2001, עונה בה שיחק 50 משחקים וכבש 10 שערים, זה גם השתלם. ליברפול זכתה בטרבל, שכלל את גביע הליגה, הגביע האנגלי (הקבוצה האנגלית השנייה לזכות בדאבל הזה) וגביע אופ"א. סימן ההיכר של סטיבי ג'י הגיח לעולם בגמר האירופי. ליברפול שיחקה מול אלאבס, וג'רארד הבקיע את השער השני שהעלה את הרדס ל-2-0. בדרמה ענקית שהתפתחה והגיעה בתום 90 דקות ל-4-4 מטורף (וממש לא הגמר האירופי המטורף היחיד של האדומים), היה זה לא אחר מאשר ג'ורדי קרויף שכבש את השוויון הדרמטי בדקה ה-88 לזכות אלאבס, והמשחק נגרר להארכה (קיבלתם קשר ישראלי הפוך על הפוך). שער עצמי של האלאבסים עזר לג'רארד לזכות בתואר אירופי ראשון, ולהטביע את החותם גם על ליברפול חדשה וגם על היותו אחד משחקני הקלאץ' הגדולים בהיסטוריה. או במלים אחרות, סטיבן ג'רארד הפך אז לשחקן של משחקים גדולים.
ג'רארד הבקיע שער ראשון במדי הנבחרת בתבוסה 5-1 של גרמניה בספטמבר 2001. גם בנבחרת, יהפוך הנער מוויסטון, מרסיסייד לעמוד תווך חשוב. דווקא אחרי העזיבה של מייקל אואן המבטיח לריאל מדריד בקיץ 2004, הגיעה עונת החלומות של ליברפול וג'רארד. הרדס עשו מסע קסם בתור האנדרדוג המובהק. סאמי הופייה, הצוק בהגנה, ג'ון ארנה ריסה, המגן לוכסן קשר שמאלי, צ'אבי אלונסו, הקשר האחורי הנפלא שהגיע מסוסיאדד בה כמעט זכה באליפות, החלוצים מילאן בארוש ולואיס גארסייה, השוער דודק ובראשם סטיבן ג'רארד היו הכוכבים הגדולים של עונת 2004-05 באירופה. על המקהלה העליזה הזו ניצח המאמן החדש רפאל בניטס, שהגיע מולנסיה אחרי שזכה איתה ב-2 אליפויות מרשימות ובגביע אופ"א.
3 הפסדים ו-4 משחקים ללא ניצחון בשבעת המשחקים הראשונים בליגה סגרו את הגולל על עוד עונה מאכזבת ברמה המקומית. אבל באירופה ליברפול עשתה חיל, שגם השחקנים וגם האוהדים במרסיסייד לא האמינו שניתן. בשמינית הגמר הקרבן היה באייר לברקוזן, וליברפול הייתה עדיפה. אבל החל מרבע הגמר זה היה סיפור אגדה. ליברפול פגשה את יובנטוס הגדולה, שהייתה הפיינליסטית ב-2003 והדיחה בשמינית את ריאל מדריד. 2-1 במשחק הראשון היה נראה שברירי, אבל הגנה ליברפולית מדהימה הכריעה את הגברת הזקנה במשחק הגומלין בדלה אלפי שנגמר ב-0-0. בחצי הגמר הייתה זו צ'לסי של מוריניו, שהייתה הפייבוריטית הברורה. ליברפול שוב הציגה יכולת הגנתית קבוצתית, ואחרי 0-0 מופלא נוסף, הפעם בסטמפורד ברידג', היה זה גארסייה שכבש לעיני 40,000 אוהדים אדומים באנפילד וקבע – ליברפול לגמר אליפות אירופה לראשונה מזה 30 שנה.
הישארו מעודכנים
בגמר אלופת אירופה 2003 מילאן הגדולה של שבצ'נקו ומאלדיני פגשה את ליברפול של המן וג'רארד. מלדיני כבש שער אחרי 70 שניות, והמערך הרך של בניטס נחשף. צמד קטלני של אחד מגדולי חלוצי התקופה הרנאן קרספו חשף את הבטן הרכה של ליברפול עוד יותר. 3-0 במחצית, וכל שדרי העולם חיפשו מצבה לכתוב עליה את שמה של ליברפול שהייתה עם רגל וחצי בקבר. ייאמר לזכותו של האיש והפנקס הרושם בניטס שהוא הגיב לנעשה על המגרש, וזה היה חלק מהמהפך המדהים והחד פעמי במחצית השנייה. האיש שלא עושה חילוף לפני הדקה ה-60 הכניס את שמיצר לאגף עוד בדקה ה-23, ובדקה ה-46 לקח הימור רציני והוציא את המגן פינאן לטובת הקשר מרכז שדה דיטמר המאן.
ליברפול פתחה בסערה את המחצית השנייה ונראתה מסוכנת. זה הרגע שבו נכתבות אגדות, והקילרים יוצאים מהמחבוא כדי לתקוף ולנצח. זה הרגע שבו המעטים שעדיין מאמינים מנפקים את הבלתי ייאמן, ומוכיחים שיש ניסים בעולם. סטיבן ג'רארד עלה עם אש בעיניים. עם הזיכרון של אגדות המועדון בלב, והרצון להוכיח עבור האוהדים. הוא הבקיע שער לא ייאמן וליבה את יצרי הקבוצה שלו כשהוא מנופף בידיו ומנווט את להק המטוסים כמו קפטן אמתי לעבר הקהל – קדימה, קדימה, אנחנו כאן! כשהובקע השער הראשון, הקהל התחיל גם הוא להאמין. אני אמרתי, זה לא ייתכן, עכשיו חייב להיות 3-3, ולא האמנתי בעצמי למחשבה הזו שלי. כששמיצר הבקיע עוד שער מטורף מ-25 מטרים גם השחקנים התחילו להאמין. ועדיין, 3-3? נראה בלתי אפשרי. אבל ג'רארד נכנס בלהט לרחבה והוכשל. פנדל לליברפול! צ'אבי אלונסו ניגש לבעוט. לא האיש הנכון. הוא מחמיץ אך באקט של טירוף מגיע לכדור החוזר וכובש. הקאמבק הגדול בהיסטוריה של גביע האלופות התממש בתוך 6 דקות של קסם.
בהארכה מילאן תקפה ותקפה, ודודק לא נתן לדבר להיכנס. אחרי משחק הרואי עצר דודק את הפנדל של שחקן השנה בעולם 2003, שלפני שנתיים הבקיע את הפנדל המנצח עבור מילאן. ליברפול היא אלופת אירופה בפעם החמישית בתולדותיה. המנהיג הבלתי מעורער של הזכייה הזו היה סטיבי ג'י, והוא זכה בתואר שחקן השנה של אופ"א. הוא המשיך להתפתח כשחקן, וגרם לזידאן ולפלה לכנותו "השחקן הטוב בעולם ב-2009. ואכן, מבחינת יכולת 2006-2010 היו שנותיו הטובות ביותר. בשלוש מבין עונות אלה כבש בין 21 ל-24 שערים מעמדת הפליימייקר האחורי, שהפכה להיות העמדה הכי חשובה על המגרש בעשור הקודם. אבל ג'רארד לא היה הדריבלר האולטימטיבי. גם לא הייתה לו טכניקה מלוטשת כמו לזידאן או תרגילים כמו רונאלדיניו. הוא פשוט היה לוחם ללא חת, מהסוג של ראול או בקהאם, מהזן של טוטי. הוא לעולם לא ויתר, תמיד נתן את הכל והיה שם ברגע האמת, לבשל, לתקל ולהבקיע.
בנבחרת סטיבי ג'י היה מעמודי התווך של דור מלא באכזבות. במונדיאל 2002 ברזיל העדיפה הדיחה את נבחרת מולדת הכדורגל ברבע הגמר. ביורו 2004 פנדל של בקהאם עף לשמיים ברבע הגמר, במונדיאל 2006 שוב רבע גמר וביורו 2008 כבר ציפו מהצמד ג'רארד ולאמפרד להוביל את הנבחרת. אבל היא לא העפילה כלל ליורו 2008. ג'רארד מונה לקפטן הקבוע ב-2012 אך שני טורנירים תחת הנהגתו לא הביאו תוצאות. הוא פרש מהנבחרת רביעי (114) במספר ההופעות ומקום שמונה עשרה (21) במספר השערים.
יש רבים שזוכרים לו מעידה ב-2014, ברגע בו ליברפול הייתה הכי קרובה לאליפות. ליברפול הלוזרית, שלא זוכרת מה זו אליפות נהנתה מכישוריהם של הטריו סטארידג', סטרלינג וסוארס בהתקפה והפסידה בקו הסיום ממש את קרב האליפות למנצ'סטר סיטי. אבל למען האמת, המעידות של הקבוצה נגד ארסנל וסיטי בחוץ ופעמיים נגד צ'לסי היו גורם מכריע לא פחות לאותה קבוצה ששאפה לחזור לעוד רגע קט של חסד מהעבר. עושים לו עוול אלה שזוכרים לו רגע אחד בקריירה. ג'רארד נשבר ועזב את ליברפול בתום העונה הבאה. לפני שבוע, ב-24.11.2016 תלה סטיבי ג'י את נעליו בגיל 36. הלב של מרסיסייד אמנם שיחק שנה וחצי בליגה האמריקאית, אבל הוא תמיד יהיה שחקן של מועדון אחד. הוא אחד מהגדולים שייצר ענף הכדורגל.
"הלכתי בעקבות האגדות הגדולות של ליברפול, בעקבות כל אותם השחקנים האדירים. זה ליווה אותי על המגרש ומחוצה לו. אתה צריך להוביל באותה הדרך בה הם הלכו. זה החומר ממנו עשויים החלומות". סטיבן ג'רארד, 1998-2015.
הישגיו:
- 710 הופעות (שלישי בהיסטוריה) ו-186 שערים (חמישי בהיסטוריה) במדי ליברפול. סטיבי ג'י הוא שיאן הפנדלים של הרדס ושיאן השערים הבין יבשתיים.
- הוא השחקן היחיד שהבקיע שער בגמר של גביע אנגלי, גמר גביע הליגה, גמר אלופות וגביע אופ"א והיה בכולם בצד המנצח.
- יש לו אליפות אירופה וגביע אופ"א
- ג'רארד זכה גם במגן הצדקה, ב-2 גביעי ליגה, ב-2 גביעים, ובסופרקאפ האירופי.
