מעטים השחקנים שלא מצליחים להגיע למיצוי מלוא היכולת שלהם, ורחוקים מלהתבלט ו/או להיות מגה-סטארים ,אך בכל זאת זוכים להמון אהבה מהקהל, ולהמון אמון מהמאמן הלאומי של ארצם-כזה בדיוק הוא לוקאס פודולסקי.
פודולסקי נולד בעיירה קטנה בפולין ב- 4/6/85 ואת אהבתו למשחק ירש ככל הנראה מאביו ולדמר שהיה כדורגלן מקצועני בפולין.
כשהיה בן שנתיים עקרה המשפחה לגרמניה, ולוקאס הצטרף לקבוצת הילדים של פ.צ ברגהיים 07 , מהעיירה הסמוכה לעיירת מגורי המשפחה.
בגיל 10 עבר לשחק בקבוצת הילדים של פ.צ קלן, שם המשיך את כל המסלול המקובל – ובגיל 18 עלה לבוגרים של המועדון הגרמני .
כבר אז היה פודולסקי חלוץ מחונן ומריח שערים, והפך במהרה לדמות דומיננטית בחדר ההלבשה, ואהובה מאד על אוהדי הקבוצה, ועל חבריו לקבוצה וזאת לא רק בגלל כשרונו על המגרש, אלא גם בזכות חוש ההומור המיוחד שלו, והאופטימיות שתמיד שידר. במהרה זכה בפי האוהדים של קלן לכינוי "פרינץ פולדי" (הנסיך פולדי).
הישארו מעודכנים
בשנת 2004 ירדה פ.צ קלן לליגה השנייה, אך פודולסקי הוא זה שהעלה אותה חזרה ליגה הראשונה עונה לאחר מכן, כשהוא כובש 24 שערים .
הוא המשיך בקלן עוד עונה ולאחריה נקנה ע"י באיירן מינכן- מועדון הפאר הגרמני ופסגת חלומותיו של כל כדורגלן גרמני צעיר.
בבאיירן הוא התקשה להתאקלם, ולא הרבה "לראות דשא " , ולאחר שלוש שנים עזב עם 71 הופעות ו15 שערי ליגה בלבד- וחזר לקבוצת נעוריו – פ.צ קלן.
ב-2009 חזר לקלן, ושיחק שם עוד 3 שנים בהן נדדה הקבוצה בין הבונדסליגה לליגה השנייה. פודולסקי המשיך לפרוח בקבוצת נעוריו גם בקדנציה השניה, כשהוא כובש 33 שערים ב – 81 הופעות.
ב-2012 החליט פודולסקי לנסות את מזלו מעבר לים וחתם בארסנל הלונדונית, ששילמה עליו לקלן 11 מיליון יורו.
גם בארסנל לא הצליח פודולסקי להטביע חותם, ואחרי שלוש עונות בהן זכה עם ארסנל רק בגביע האנגלי, עזב גם את ארסנל עם 60 הופעות ו 19 שערי ליגה בלבד, ועבר למועדון הפאר האיטלקי אינטר מילאנו.
לאחר חצי עונה באינטר במהלכה כבש שער בודד, חתם בגלטסראיי הטורקית בה הוא עדיין משחק, אך קצב ההבקעה שלו עד כה אינו מזהיר במיוחד : ב 30 הופעותיו הראשונות כבש 13 שערים בלבד.
דווקא בנבחרת הגרמנית, מצא פודולסקי עדנה. ב- 2004 הוא הצטרף לנבחרת בעקבות הצלחתו בקלן, המאמן אז היה כוכב העבר יורגן קלינסמן שהאמין בשיטת משחק שמחה והתקפית, שונה לחלוטין מהשטאנץ הגרמני הקבוע המאד שמרני ומכוער לעיניים, ופודולסקי עם אופיו השמח והאופטימי התאים בדיוק לתורת המשחק של יורגי. אך מי שהתחבר עם הנסיך פולדי יותר מכולם היה דווקא עוזרו של קלינסמן אז : יואכים לאב, שלמרות שהוגדר רק כעוזר היה אחראי למעשה על מרבית תכניות האימונים של הנבחרת, על הצד הטקטי והמנטלי ובעיקר על העבודה עם הצעירים שבה. ככה נוצרו קשרי חברות וחיבה הדדיים בין לאב לפודולסקי, וכשהחליף לאב את קלינסמן בתקפיד המאמן לקראת מונדיאל 2006 , הוא לקח את פודולסקי תחת חסותו. לאב האמין מאד בפודולסקי, ובסגנון המשחק השמח שלו, ולמרות אי הצלחותיו בקבוצות בהן שיחק הוא המשיך לזמנו לכל טורניר וטורניר, ולראות בו שחקן סגל לגיטימי לכל דבר ועניין.
ופודולסקי די החזיר ללאב על תמיכתו הבלתי מסוייגת בו : בגביע הקונפדרציות ב 2005 כבש שלושה שערים לזכות הנבחרת. גם במונדיאל שנערך שנה לאחר מכן על אדמת גרמניה, כבש פודולסקי שלושה שערים ונבחר לשחקן הצעיר הטוב ביותר בטורניר.
ביורו 2008 נכלל פודולסקי בסגל הנבחרת שהגיעה עד הגמר, כשבמשחק הראשון, מול ארץ מולדתו פולין כבש פודולסקי את צמד השערים בניצחון גרמניה 2-0 . בתום אותו טרוניר הוא גם נבחר לנבחרת הטורניר.
במונדיאל 2010 הוא כבש את השער הראשון לגרמניה בניצחון 4-0 על אוסטרליה ובישל את השער השלישי לתומאס מולר.
בהמשך הטורניר הוא גם כבש מול אנגליה בדרך לניצחון 4-1 בשלב שמינית הגמר וברגע הגמר סיפק אסיסט מבין הצמד שכבש חברו לנבחרת מירוסלב קלוזה בניצחון 4-0 על ארגנטינה של ליאו מסי.
במהלך יורו 2012 השלים פודולסקי 100 הופעות במדי נבחרת גרמניה, במשחק מול דנמרק וכל זאת בגיל 27 בלבד, והפך בכך לכדורגלן הצעיר ביותר בהסטוריה של המאנשאפט שמשלים 100 הופעות. באותו משחק גם כבש את שערו ה- 44 במדי הנבחרת.
פודולסקי המשיך לא להרשים בקבוצות בהן שיחק, וככה גם בעוד הקריירה שלו לא נוסקת גם בטורקיה הוא המשיך להיות מוזמן לנבחרת, ובמונדיאל 2014 היה חלק מסגל הנבחרת שזכתה אותה שנה בגביע העולם, ואף שותף בשני משחקים.
באוגוסט 2016 הודיע על פרישה מהנבחרת, ואת משחק הפרידה ערכו לו ב – 22/3 שנה זו מול אנגליה, פודולסקי כבש את שער הניצחון.
סה"כ עלתה הצלחתו בנבחרת לאין שיעור מהצלחתו בקבוצות, הוא הופיע בה 130 משחקים כשרק לותר מתיאוס ומירוסלב קלוזה מקדימים אותו , וכבש 49 שערים כשגם כאן רק שני שחקנים מקדימים אותו: מירוסלב קלוזה וגרד מולר.
פודולסקי אם כן, עונה בהחלט להגדרה : הבטחה שפוספסה, ואילולא האמון שרכש לו יוגי לב, ספק אם פודולסקי היה נרשם בכלל בספרי ההסטוריה של הכדורגל הגרמני, אך אין ספק (ובעיקר בזכותו של לב), שפודולסקי הוא בין השחקנים הבודדים בהסטוריה שהצליח בנבחרת יותר מאשר בקבוצות בהן שיחק, ואלמלא אופיו ה"ליצני " משהו שגרם לו לא להתבגר ולהתייחס לכדורגל לא ברצינות האופיינית למקצוען אמיתי, הוא היה בודאי מצליח הרבה יותר בכל המועדונים שבהם שיחק.
לוקאס פודולסקי- חוגג 32 מזל טוב לנסיך פולדי.
