5/9/72 בארבע ועשרים לפנות בוקר: שקט שרר בכפר האולימפי במינכן גרמניה, לאחר עוד יום תחרויות במסגרת המשחקים האולימפיים. גם המבנה ברחוב קונולי 31 היה שקט, חברי המשלחת הישראלית ישנו במבנה זה, לאחר שכמה שעות קודם לכן שבו מההצגה "כנר על הגג" בתיאטרון הלאומי של מינכן.
מתוך החשיכה התגנבו 8 דמויות וחדרו לתוך הכפר האולימפי באין מפריע: 8 גברים לבושים באימוניות נושאים בחיקם תיקי ספורט גדולים, אלא שהגברים האלה לא היו ספורטאים ובתיקים אלה הם לא שמרו בגדי ספורט או ציוד ספורט – אלא מקלעים וקליעים בהם ישתמשו כמה דקות מאוחר יותר כדי לבצע חטיפה ורצח של 11 ספורטאים ישראלים, במה שהפך לאירוע הטרור היחיד בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים. הגברים האלה היו 8 מחבלים מארגון "ספטמבר השחור " והם חדרו ישר למגורי המשלחת הישראלית. הם הרגו שני ספורטאים (משה ויינברג ויוסף רומנו) כבר בדקות הראשונות של האירוע, ואת 9 הנותרים חטפו כקלפי מיקוח לצורך שחרור 230 מחבלים מבתי הכלא בישראל. בהמשך האירוע כתוצאה ממשא ומתן כושל וסדרה של כשלים בהתנהלות שירותי הביטחון הגרמניים רצחו המחבלים גם את ה-9 האלה.
ואלה השמות :
קהת שור : מאמן קליעה- נולד ברומניה ב 21/02/1919 וכבר מגיל צעיר עסק בקליעה והיה קלע מצטיין, שזכה במספר אליפויות רומניה ואימן את נבחרת רומניה בקליעה במספר אולימפיאדות, התחתן ברומניה עם שרה ולזוג נולדה בת מיכל, הוא עלה איתן לארץ בשנת 1963 והתגוררו בתל אביב.
קהת עבד במשרד החינוך ובמקביל החל לאמן את נבחרות הקליעה של הפועל ובהמשך את נבחרת הקליעה הלאומית.
הישארו מעודכנים
בן 53 היה במותו, המבוגר מבין הנרצחים- הותיר אחריו אישה ובת . יהי זכרו ברוך !!!!
יעקב שפרינגר : שופט הרמת משקולות – נולד בעיירה קליש בפולין ב 10/06/1921 .
למד באקדמיה לחינוך גופני בורשה והוסמך כמורה לחינוך גופני, והיה גם מתאגרף מצטיין .
עוד בפולין הוסמך כשופט להרמת משקולות, והודות לכישוריו והצטיינותו מונה לאחראי מדור האתלטיקה הכבדה, מטעם המינסטוריון הפולני לספורט .
ייצג את פולין בתור שופט בשתי אולימפיאדות : הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 .
שפרינגר עלה לארץ ב 1957 והשתקע בבת-ים הוא לימד חינוך גופני בבית ספר תיכון ושימש כרכז ספורט במועדון קהילתי ביפו, שם עבד בעיקר עם נוער במצוקה.
הוא ייסד את ענף הרמת המשקולות בארץ ע"י הקמת ליגות וטורנירים והקמת קורסים להכשרת שופטים בענף. הוא אימן את נבחרת ישראל במשך 15 שנה.
בן 51 היה במותו הותיר אחריו אישה רוזה בן ובת- אלכס וגניה. יהי זכרו ברוך !!!!
עמיצור שפירא : מאמן אתלטיקה – נולד בתל אביב ב 9/7/1932 למד בגימנסיה הרצליה .
הוא היה אצן ובשנות ה-50 נחשב לאחד מהספורטאים הבכירים בארץ, וכשפרש החל לאמן בין היתר במדרשה להכשרת מורים לחינוך גופני במכון וינגייט.
שפירא היה ידוע כשקדן וצנוע והקדיש ימים כלילות לקידום הספורט בישראל בכלל והאתלטיקה בפרט. הוא חיבר מאמרים על הוראת החינוך הגופני וכן ספר הדרכה על הוראת אתלטיקה קלה בבתי ספר. הוא חינך למצויינות בספורט ולשמירה על אורח חיים ספורטיבי .
הוא ייצג את ישראל כאצן באוליפיאדת טוקיו ב- 1964.
שפירא גילה את האצנית אסתר רוט-שחמורוב, הוא דאג לה וטיפח אותה והפך למאמנה האישי, כשהוא משקיע בה את כל כולו, במרץ ובאהבה, מה שהביא אותה להגיע להישג הכי גדול של ספורטאי ישראלי באותה תקופה (גמר ריצת ה 110 משוכות באולימפיאדת מונטריאול 1976).
שפירא היה בן 40 במותו – הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. יהי זכרו ברוך !!!!
יוסף גוטפרוינד: שופט היאבקות – נולד בטרנסילבניה שברומניה ב 1/11/1931 .
עסק בהיאבקות משחר ילדותו, וכשסיים לימודי תיכון למד וטרניריה באוניברסיטת בוקרשט.
עלה לארץ בגיל צעיר והמשיך לעסוק בהיאבקות בהצטיינות, ייצג את ישראל בתור מתאבק ב – 4 אולימפיאדות .
הוא התגורר בירושלים ועסק למחייתו במכירת מוצרי חשמל ליהודה ושומרון.
בן 40 היה במותו- הותיר אחריו אישה ושתי בנות . יהי זכרו ברוך !!!!
משה ויינברג : נולד בחיפה ב- 19/09/1939 . מגיל צעיר עסק בהיאבקות בהפועל חיפה והיה במשך שמונה שנים אלוף ישראל בהיאבקות בסגנון חופשי ויווני רומי.
הוא ייצג את ישראל בתחרויות רשמיות וזכה במדליית ארד במכביה ה-6 ובזהב במכביה ה -7.
לאחר קריירת מתאבק מרשימה, פנה לאימון ואימן את קבוצת המתאבקים של הפועל תל אביב, ובהמשך התמנה למאמן ההיאבקות של הנבחרת, במסגרת זאת יצא עימה לאולימפיאדת מינכן.
ויינברג היה הספורטאי הראשון שנרצח ע"י המחבלים באותו טבח נורא בכפר האולימפי .
בן 33 היה במותו – הותיר אחריו הורים אישה ובן. יהי זכרו ברוך !!!!
יוסף רומנו: מרים משקולות – נולד בבנגזי שבלוב ב- 15/04/1940 למשפחה בת 11 ילדים .
בהיותו בן 6 עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בהרצליה.
רומנו היה אלוף ישראל במשקל קל ובינוני במשך 10 שנים . במלחמת ששת הימים התנדב ליחידה קרבית והשתתף בכיבוש רמת הגולן .
במהלך האולימפיאדה קרע גיד בברך, ונאלץ לפרוש מהתחרויות, הוא היה אמור לטוס חזרה ארצה ב 6/9 , אך יום קודם נרצח באותו אירוע טרור מזעזע.
בן 32 היה במותו – הותיר אחריו אישה אילנה ושלוש בנות : אושרת, רחל ושלומית. יהי זכרו ברוך !!!!
דוד ברגר: מרים משקולות – נולד ב 24/6/1944 למשפחה יהודית עמידה בקליבלנד אוהיו שם גדל והתחנך. ב 1962 בהיותו בן 18 תוך כדי לימודיו באוניברסיטה, החל לפתח קריירה בהרמת משקולות, וניצח בתחרות הרמת משקולות במשקל עד 67 ק"ג מטעם NCAA וב-1966 קיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת טוליין . בהמשך עשה תואר שני במנהל עסקים ודוקטורט במשפטים באוניברסיטת קולומביה.
ברגר זכה להישגים לא מעטים, בינהם: מדליית ארד במכבייה השביעית, מדליית זהב באליפות ארה"ב לצעירים, מדליית זהב במכבייה השמינית במשקל בינוני, מדליית כסף באליפות אסיה.
עלה לארץ ב 1970 והצטרף למועדון מכבי תל- אביב עימו זכה באליפות ישראל במשקל חצי כבד.
לאחר סיום שירותו הצבאי פתח משרד עורכי דין בתל אביב.
באולימפיאדת מינכן הספיק להתחרות רק פעם אחת אך נפסל בכל שלושת ניסיונות הדחיקה והודח מהתחרות.
דוד היה רווק בן 28 במותו – הותיר אחריו הורים אח ואחות. יהי זכרו ברוך !!!!
זאב פרידמן: מרים משקולות – נולד ב 10/6/1944 בפרוקופייסק רוסיה, עלה עם משפחתו לארץ בהיותו בן 16 (1960) , והשתקעו בחיפה שם למד והתחנך בתיכון עירוני א'.
שימש כמורה לחינוך גופני בית הספר ביאליק בעכו ובביה"ס הפלמ"ח בכרמיאל.
פרידמן התאמן בהפועל קרית חיים בהדרכתו של טוביה סוקולסקי והיה אלוף ישראל במשך 7 שנים במשקל תרנגול.
ב-1969 סיים שביעי באליפות העולם, שנערכה בורשה וכעבור שנתיים זכה במדליית ארד באליפות אסיה, שנערכה בפיליפינים.
פרידמן היה צלם חובב, הוא אהב מאד ילדים והתנדב להדריכם במועדוני נוער.
רווק בן 28 היה במותו- הותיר אחריו הורים ואחות. יהי זכרו ברוך !!!!
אנדריי שפיצר: מאמן סייף – נולד בטימישוארה שברומניה ב- 4/7/1945. בגיל 19 עלה ארצה יחד עם אימו ואחותו.
אנדריי רכש את יסודות הסיוף כבר ברומניה ואחרי שעלה לארץ נשלח לאקדמייה הגבוהה לסייף בהולנד, שם פגש את רעייתו ההולנדית אנקה.
ב -1971 שב לישראל עם אשתו והקים את האקדמיה הישראלית לסייף , מאוחר יותר נשלח לאמן בבירנית שבצפון ובהמשך מונה למנהל קורס הסיוף בבית הספר למאמנים במכון וינגייט. כמו כן אימן במכבי רמת גן, העיר שבה גר יחד עם אשתו ובתו התינוקת אנוק.
במהלך אירוע החטיפה נראה שפיצר פעם אחת בלבד כשהוא עומד בחלון חדרו בגופיה לבנה עם ידיים כפותות מקדימה ומנהל מו"מ עם המשטרה הגרמנית.
שפיצר שהה אצל הורי אשתו בהולנד והגיע לכפר האולימפי 4 שעות בלבד לפני שחדרו לשם המחבלים.
בן 27 היה במותו – הותיר אחריו אם, אחות, רעייה ותינוקת בת חודשיים. יהי זכרו ברוך !!!!
אליעזר חלפין : מתאבק – נולד בריגה לטביה ב 18/06/1948 (כחודש לאחר קום המדינה ) .
החל לעסוק בספורט בגיל 13 ובגיל 15 התקבל לקבוצת המתאבקים של ריגה.
הוא התפתח מאד בתחום והפך למתאבק מצליח, השתתף בתחרויות, ועד מהרה החל לשמש גם כשופט.
בגיל 21 עלה עם משפחתו לישראל, והחל ללמוד עברית באולפן בקיבוץ שפיים. המשפחה התגוררה בתל -אביב וחלפין הצטרף למועדון המתאבקים של הפועל תל אביב.
חלפין זכה במקום רביעי באליפות בריה"מ לנוער ומקום 12 באליפות העולם בבולגריה.
ובשנה בה התקיימה האולימפיאדה זכה במקום שני בתחרות יוקרתית ביוון ומקום שלישי בתחרות בבוקרשט.
למרות שהתמחה בעיקר בסגנון היווני רומי, חלפין התחרה גם בסגנון חופשי והיה אלוף ישראל בסגנון זה (למשקל עד 68 ק"ג ) מעלייתו לארץ בשנת 69 עד האולימפיאדה ב 1972 .
כמו כן הוא זכה שלוש פעמים ברציפות במדליית זהב במשחקי הפועל ומדליית זהב אחת בכינוס הפועל .
לפרנסתו עבד חלפין כמכונאי רכב, ובאולימפיאדה הספיק להשתתף בשלוש קרבות ניצח באחד והפסיד בשניים.
בן 24 היה במותו – הותיר אחריו זוג הורים ואחות. יהי זכרו ברוך !!!!
מרק סלבין : מתאבק – נולד במינסק שבבלרוס (אז חלק מברית המועצות) ב- 31/01/1954 .
בשנת 1971 בהיותו בן 17 זכה באליפות בריה"מ בסגנון יווני רומי במשקל של עד 74 ק"ג.
סלבין היה אמור לייצג את בריה"מ באולימפיאדת מינכן, אך בגלל היותו יהודי, העדיף לייצג את ישראל, ולכן כמה חודשים לפני האולימפיאדה עלה עם משפחתו ארצה.
בבבריה"מ התנגדו נחרצות להחלטתו של סלאבין ושללו ממנו את התעודות והמדליות בהן זכה.
המשפחה השתקעה בפרדס כץ וסלאבין החל להתאמן בהפועל תל -אביב, שלושה חודשים בלבד לפני שנסע לאולימפיאדה ממנה לא שב. יהי זכרו ברוך !!!!
