חלקם באו כשם ענק, חלקם באו כהימור, וחלקם באו ממש במקרה. אלה 5 הזרים הכי טובים שהיו בכדורסל הישראלי מתחילת המאה ועד היום, אשר הפכו לחלק מההיסטוריה של הקבוצות בהן הם שיחקו.
יש לציין:
- אפשר להתווכח על השמות שמצוינים בכתבה, אין פה שחור ולבן.
- הזרים המצוינים בכתבה הם הזרים שהשאירו את החותם הכי גדול על הקבוצה שלהם, לא בהכרח לפי השם שלהם, או המוניטין איתם באו.
אנתוני פארקר
יש האומרים שכדאי לשמור את הטוב לסוף, אך החלטתי לפתוח איתו. אם יש עוררין על גדולתם של זרים אחרים, על אנתוני פארקר יש הסכמה כוללת – הזר הכי גדול שבירך את הביצה המקומית. לקח לו קצת זמן, אולי אפילו קדנציה שלמה, לפני שהפך לכזה, אבל ברגע שחזר למכבי ב-2003 הוא כבר היה רמה אחת מעל כולם. בישראל, באירופה. שילוב של גדולה על הפרקט ומחוצה לו, קבוצתיות ויכולת לעלות הכי גבוה שאפשר.
הישארו מעודכנים
למכבי תל אביב היו זרים נהדרים במהלך ההיסטוריה – אולסי פרי, ארל וויליאמס, קווין מגי, נייט האפמן, שארונאס יאסיקביצ'וס וניקולה וויצ'יץ' – אבל אנתוני פארקר בולט מעל כולם. ספק גדול אם עוד מישהו ברשימה היה מצליח לעבור ממכבי תל אביב ל-NBA בגיל 31 ולשחק שם עוד 6 עונות ברמה גבוהה. הטבלאות והמספרים יזכרו את פארקר כקלע ה-24 של מכבי בכל הזמנים (1,566 נקודות) וגורם סופר-מרכזי בשני גביעי אירופה וחצי.
דונטה סמית'
דונטה סמית' לא נראה כבחור הכי נחמד בעולם. אם את אנתוני פארקר היית מזמין לאיזה דרינק, אז את דונטה לא נעים לשאול מה השעה. הפרצוף שלו אטום, קר כקרח. לפעמים נראה כאילו הוא בכלל לא אוהב כדורסל, שהוא כאן רק בגלל שאין לו משהו טוב יותר לעשות. ואם כבר טרח והגיע, אז הוא חייב לנצח.
נכון, לא תמיד יש לו מצב רוח. בעונה יש הרבה משחקים, ובמשחקים יש ארבעים דקות, פלוס מינוס. בחלקם הוא לא מוצא את החשק, עוד סל, עוד ריבאונד, אבל אין מה לדבר על היכולת האישית שלו כשהוא "כן במצב רוח". עליוניות אתלטית, מסה וכוח, זריזות ויד רכה. לפעמים נדמה לו ולנו שהוא לבד על המגרש.
טיילר האניקאט
את הריחופים של האניקאט יזכרו בנס ציונה ללא מעט זמן. מדי פעם יוצא לקבוצה קטנה מהמדינה הקטנה שלנו להביא שחקן איכותי בכסף סביר ותזמון מושלם (בריאן רנדל, ג'רמי פארגו, וויל קלייבורן) האניקאט הוא אחד מהם. רזה כמו חתול רחוב וקופצני מספיק בשביל לדלג מעל חמישה אנשים בדרך לדאנק – אחת מגניבות העשור.
לא רק שהיה השחקן האטרקטיבי בליגה, הוא גם עשה זאת דרך משחק התקפה שהשתכלל ככל שהתקדמה העונה ומשחק הגנה שסיפק ריבאונדים וחסימות לרוב. סוף הרומן היה צפוי: פרידה אחרי עונה אחת בלבד, הצעה בגובה חצי מיליון דולר מחימקי מוסקבה, והיום שחקן טופ יורוליג באנדולו אפס.
שארונאס יאסיקביצ'וס
ליטאי. 1.91 מטר. גארד, פליימייקר. שיחק במכבי תל אביב, ברצלונה, פנאתינייקוס וריטאס וילנה באירופה ובגולדן סטייט ווריורס ואינדיאנה פייסרס ב-NBA. זכה ב-4 אליפויות יורוליג, באליפות אירופה לנבחרות ובמדליית ארד באולימפיאדת סידני, חבר בנבחרת העשור הקודם של היורוליג.
שליטה בכדור ויכולת המסירה שהביא איתו לארץ היו ברמות שלא נראו עוד קודם במדינתנו הצנועה. הוא אולי שחקן הפיק-אנד-רול הגדול בדורנו שהציג את סגנון המשחק בשלמות. הקילריות, האמוציות והרעב לניצחונות והישגים הפכו אותו לאהוב הקהל בנוקיה ובקרב חובבי כל הענף.
ניקולה וויצ'יץ'
קרואטי, סנטר. גדל ב ק.ק. ספליט, שיחק בווילרבאן, אפס פילזן וכמובן, מכבי תל אביב. 5 אליפויות מדינה ו-4 גביעים עם מכבי, אליפות בצרפת, גביע בקרואטיה וגביע ביוון, 2 אליפויות אירופה, מלך הריבאונדים של היורוליג (2007), נבחרת העשור הקודם של היורוליג.
הקומבו סנטר המושלם. סופר אינטליגנט עם הגב והפנים לסל, יכולת קליעה נהדרת מכל הטווחים ויכולת מסירה הכי טובה לשחקן גבוה שראינו אי פעם (וספק אם נראה) משחק בארץ. התנועה ללא כדור, קריאת מצבים על המגרש וניצול יתרונות. חכם, יעיל, ענק.
הדבר הכי ענק לגביו לדעתי הוא הקשר שלו למדינת ישראל. הוא נקשר לישראל בצורה בלתי רגילה, דובר עברית, מונה למנהל המקצועי של מכבי ת"א וזכה איתה בגביע אירופה לאלופות בעונתו הראשונה בתפקיד.
Comments (1)
גל כהן
איפה פי ג'יי טאקר? שחקן שאחרי שלקח אליךות מדהימה עם הפועל חולון הפך להיות שחקן חמישייה קבוע ב nba