לזכרו של אילן זייגר-זוהר

אילן זייגר-זוהר היה אחד מבכירי הכדורסלנים של הכדורסל הישראלי בשנות ה-60, ואגדה ספורטיבית בת"א ובעמק הירדן. אלו חייו של שחקן העבר שנפטר אתמול בגיל 77 

4 אליפויות וגביע מדינה אחד, הישגים בנבחרת ומעל 2000 נקודות בקריירה. כל ההישגים הללו שייכים ל-אילן זייגר-זוהר, אחד מגדולי שחקני הכדורסל בישראל שנפטר אמש. שמו של הפאוור פורוורד שכיכב במגרשי הבלטות של שנות ה-60 העליזות של הכדורסל הישראלי, אומנם אינו מוכר כנחלת הכלל, כמו רבים מספורטאים בכירים נוספים של מדינת ישראל, מתקופות שהמדיה לא הייתה מספיק מעורבת. בכל זאת היה מדובר בספורטאי נפלא, באישיות מרשימה, ובאחד מחלוצי הכדורסל במפעל הקיבוצי.

אילן נולד ב-18 ביולי 1939, בצפון הישן של תל-אביב. אביו היה גם כן ספורטאי ששיחק במדי קבוצת הכדורגל של הפועל ת"א בשנות ה-30, בנוסף לעיסוקו באתלטיקה ובאגרוף. אילן רצה ללכת בעקבות אביו, אך כשהיה ילד גילו שיש לו רשרוש בלב, והרופאים המליצו להוריו שלא יעסוק בספורט. למרות האזהרות של הרופאים, האהבה העזה של אילן לספורט ניצחה, והוא הצטרף לקבוצת הילדים של הפועל ת"א.

בקבוצת הילדים האדומה שיחק אילן לצד אחד, אריק אינשטיין, עליו אמר שהיה השחקן הכי טוב בארץ, "עד שנהיה ארטיסט, והתחיל לעשן". כשהיה בן 15 גיל ההתבגרות החל לתת את אותותיו על אילן שצמח בקצב מסחרר ונעצר על 1.94 סנטימטרים. הוא המשיך בקבוצה האדומה גם כשהתגייס לצה"ל. אילן שירת בחטיבת הנח"ל בדרום  הארץ והתקשה להגיע לאימונים, והיה שותף שולי לזכייה באליפות של עונת 60\59.

לאחר שהשתחרר מהצבא, אילן הפך לחלק מהותי מהקבוצה האדומה המופלאה של שנות ה-60, העשור האחרון לפני השליטה המוחלטת של הצהובים מהצד השני של הכביש בכדורסל הישראלי עד לימינו. הוא היה אחד השומרים הטובים בליגה ושחקן זריז למדי. הפוואר פורוורד רשם שלוש אליפויות נוספות במדי הקבוצה ממגרש הבלטות מרחוב אוסישקין, כמו גם גביע המדינה הראשון של המועדון האדום, לאחר ניצחון בגמר על היריבה העירונית (אילן קלע 7 נקודות במשחק הגמר). לאורך שנותיו בהפועל, קלע 1584 נקודות, נתון שמציב אותו במקום ה-13 בטבלת קלעי כל הזמנים של הקבוצה. זכור במיוחד משחקה של הפועל נגד פנתאנייקוס בסיבוב המוקדם של גביע האלופות, בו אילן הצטיין וסיים את המשחק עם 19 נקודות.

אילן היה גם חלק משמעותי מנבחרת ישראל של אותן שנים, ואף לבש את המדים הלאומיים באליפות אירופה במוסקבה, אותה סיימה הנבחרת במקום השישי. במהלך 75 הופעות במדי הכחול לבן קלע 420 נקודות. באותה אליפות אילן קיבל הצעה לשחק בראסינג בריסל הבלגית. התקופה בבלגיה הייתה קצרה ומשעשעת, לאחר שבעלים של קבוצה יריבה שמע שהשחקן הישראלי מתקשה להתאקלם במדינה ורוצה לחזור לארץ, אך אינו יכול לשלם על כרטיס טיסה. העסקן עזר לאילן וגם לעצמו, בכך שמימן לו את כרטיס הטיסה בחזרה לארץ הקודש, והחליש את היריבה.

לאחר השחרור מהפועל מצבו הכלכלי של אילן הפך בעייתי, והפתרון הגיע מאזור עמק הירדן. קיבוץ אפיקים הציע לאילן דירה במשק ומשכורת קבועה, על מנת שיבוא ויאמן את הקבוצה של הקיבוץ.  אחרי שנתיים בליגה הארצית (הליגה השנייה דאז), הוחלט על איחוד עם הקיבוץ השכן אשדות יעקב. האיחוד הוכח כמוצלח, לאחר שהקבוצה החדשה "הפועל אשדות-אפיקים" העפילה לליגה הלאומית (הליגה הראשונה דאז), ובשיאה סיימה במקום השלישי בטבלה, כשאילן ממשיך כמאמן-שחקן. אשדות-אפיקים הפכה לאחת מהסנוניות הראשונות של הכדורסל במפעל הקיבוצי, שהגיע לשיאים מופלאים במהלך השנים.

לאחר שנתיים האיחוד בין הקיבוצים נפל, ואילן עקר לארה"ב. בארץ ההזדמנויות החל לצבור ידע על כדורסל מודרני, ואף להקים קבוצת כדורסל משלו במחוז נאסאו, ששיחקה במשחקי ראווה ברחבי העולם כולל בישראל.  לאחר 4 שנים הקבוצה נסגרה ואילן לא הצליח למצוא משרת אימון בארה"ב.

שמו עלה לכותרות שוב ב-1995 ולאו דווקא בהקשר חיובי. אילן הגיע בטיסה מישראל לארה"ב עם מזוודה שהתבקש להעביר בתמורה לסכום כסף מסוים, ולאחר שהתגלה שמדובר בסמים הוא נעצר על ידי ה-FBI. לאחר שהודה באשמה, בית המשפט קבע שעליו לשבת 8 שנים במאסר. בפועל אילן השתחרר לאחר חמש שנים מהכלא האמריקני, ועוד חודשיים בכלא הישראלי, על התנהגות טובה.

לאורך חייו המשיך לשמור על כושר גופני גבוה, אך הרבב דבק בו לאחר אותו מקרה, והוא התקשה למצוא עבודה בתחום האימון. אילן זייגר-זוהר, נפטר אתמול בגיל 77. יהי זכרו ברוך.