בשבת הקרובה הסנטר האגדי של יוסטון רוקטס, האקים עבדול אלג'ואן חוגג 54 חורפים. "מגזין JSPORT" עושה כבוד ל"חלום" ועושה לכם היכרות קצרה עם הסנטר הפותח של חמישיית כל הזמנים של מייקל ג'ורדן
ב21.01.1963 נולד בלאגוס, בירת ניגריה אחד הסנטרים הטובים בכל הזמנים בליגה הטובה בעולם, האקים עבדול אלג'ואן היה שמו. אלג'ואן עד גיל 15 לא היה בכלל בעניין של הכדור הכתום, עד לאותה תקופת זמן אלג'ואן היה בכלל בתחום הכדורגל בתור שוער ולאחר שמאס בכדורגל עבר לנבחרת הכדוריד המקומית. מי שפעם אחר פעם זיהה את הפוטנציאל הענק שהיה גלום בילד שנישא ל2.13 מטרים היה קואץ' גאניו,שהיה מאמן בתיכון את נבחרת הכדורסל בבית ספר מקומי בלאגוס. בכל פעם שהיה מבחין באלג'ואן היה מסנן לעברו "אתה לא בענף הנכון ילד".
אלג'ואן לבסוף נעתר לבקשתו של גאניו העקשן, בעיקר לאחר שהבחין שדרך הכדוריד הוא ככל הנראה לא יצא לדרך חדשה, כשאחד הטורנירים האזוריים בוטל עקב מחסור בקבוצות. אחד הרגעים שהכי זכורים לאלג'ואן מאימון הכדורסל הראשון שלו היה המשפט של קואץ' גאניו "תכיר זה איזור הצבע, הוא צבוע בצבע אדום כמו של דם כי המשחק כאן מאוד פיזי". אלג'ואן למרות שכבר עשה הסבה לעבר הכדורסל נותר נאמן גם לקבוצת הכדוריד שבה גדל, כשידע לתמרן בטורניר האזורי שנה לאחר מכן ושיחק בכל קבוצה(הכדוריד והכדורסל), מחצית אחת שסייעה לשתי הקבוצות שלו לקחת את הגביע בסופו של דבר.
עם המשפט ההוא של גאניו שהיה חקוק במוחו יצא אלג'ואן לטורניר השנתי הפעם באנגולה לעיני המאמן האמריקאי,כריסטופר פונד, שהדריך את נבחרת מרכז אפריקה. פונד הבחין איך בחור ניגרי גבהה קומה של שני מטרים ושלוש עשרה סנטימטרים עושה צחוק מכל נבחרת בטורניר. פונד לא נשאר אדיש לתצוגות העל של הנער הצעיר ומיהר לעשות טלפון לקולגה שלו מאמן מכללת יוסטון בזמנו,גאי לואיס. לאחר שלואיס התרצה אלג'ואן נחת לראשונה ביוסטון שלא הצטערה לרגע שמיהרה לקחת את הנפיל הניגרי.
לאחר שבעונתו הראשונה במכללה לא קיבל אישור מNCAA לשחק, בעונתו השנייה והראשונה שלו בסך הכל כשחקן פעיל הייתה די פושרת, עם 8.3 נק' ו6.2 ריבאונדים למשחק ויוסטון נעצרה בחצי הגמר מול אוניסרסיטת צפון קרוליינה. בקיץ הגיע אחד הרגעים המחוננים של אלג'ואן, מחנה אימון אישי עם הMVP של העונה הסדירה וכוכבה הבלעדי באותה תקופה של יוסטון, מוזס מאלון. מחנה האימון עם מאלון הוכיח את עצמו ואלג'ואן עשה שיפור עצום ביכולת שלו כשלאחר שנתיים יוסטון נעצרה רק בגמר נגד פטריק יואינג ואוניברסיטת ג'ורג'טאון כשאלג'ואן רושם 16.8 נק' ו13.5 ריבאונדים למשחק, ללא ספק שיפור עצום.
דראפט 1984 שזכור כאחד המרשימים ביותר (ג'ורדן 3, בארקלי 5, סטוקטון 16), יוסטון רוקטס שהוגרלו לבחור ראשונים שמרו אמונים לשחקן האוניברסיטה שלה ובחרה את האקים אלג'ואן כבחירה הראשונה בדראפט למרות שמייקל היה פנוי לבחירה הראשונה. עונת הרוקי של הניגרי הייתה חלומית(אך עדיין סיים רק כסגן של מייקל ג'ורדן כרוקי העונה), אלג'ואן חבר לרלף סמפסון עם 2.24 שלו וקיבלו את הכינוי המחייב "TWIN TOWERS" (מגדלי התאומים), ובניגוד לאסון התאומים שקרס ב11.09.2001, הצמד הזה עמד איתן ושלט ללא עוררין בליגה באותה עונה ושיפרו משמעותית את הישגיה של הרוקטס לעומת העונה הקודמת וכבר עונה לאחר מכן הפתיעו את הלייקרס בחמישה משחקים ועלו לגמר הNBA שם הפסידו ללארי ברד והסלטיקס 4:2.
הישארו מעודכנים
בשנת 1987 הצמד אלג'ואן&סמפסון הופרד. הרוקטס מאסו בפציעות הבלתי פוסקות של סמפסון ולאחר ששוב לא הצליחו להשיג טבעת אליפות לאחר ההדחה בסיבוב השני נגד סיאטל סופרסוניק התקבלה ההחלטה לשחררו להעבירו בטרייד לגולדן סטייט. אלג'ואן מבחינתו המשיך לשפר את הישגיו כשדווקא ברגע ההדחה הכואבת מול סיאטל רשם מספרים אדירים של 37.5 נקודות ו-16.8 ריבאונדים למשחק.
אלג'ואן נותר לבדו במערכה ועל אף שהיה משפר את ממוצעיו מדי שנה ובכלל שיפר כמעט כל אספקט שלו במשחק(בעיקר את יכולת המסירה והקליעה), לא היה יכול לעבור את מחסום הסיבוב השני בפלייאוף, כשבטווח הוא רושם קוואדרופל-דאבל היסטורי(השלישי בהיסטוריה לעשות את זה), נגד מילווקי במרץ 1990, 18 נק' 16 ריבאונדים 11 חסימות ו10 אסיסטים אך דבר לא עזר לאלג'ואן שנדמה שבזמן הזה היה שרוי תחת קללה שבכל פעם מחדש מנעה ממנו לקחת טבעת אליפות. אך בניגוד לדורנו כיום(כן לא שכחנו את לברון ששבר לאוהדי הקאבס את הלב למען אליפות ראשונה במיאמי והדוגמה הנוכחית של קווין דוראנט בגולדן סטייט), אלג'ואן כמו שנשאר נאמן לקבוצת הכדוריד שלו ולא ויתר על השתתפות בקבוצה גם אם זה רק למחצית אחת, נשאר נאמן ליוסטון שהעדיפה אותו על פני ג'ורדן ולא ויתר על טבעת אליפות במדי יוסטון.
דווקא בגיל 30, הגיל שבו בדרך כלל מתחילים להרגיש את ההבדל ברגליים ובברכיים הייתה עונת השיא של אלג'ואן שהתחיל לבסס את מעמדו כשחקן קלאץ' מצטיין ואחד הסנטרים הטובים בכל הזמנים בליגה. עונת 93/94 הייתה חלומית עבור הרוקטס ששברו את שיא הניצחונות בעונה עם 58 ניצחונות בעונה הסדירה, אלג'ואן תרם את חלקו "הצנוע" עם 27.3 נקודות, 11.9 ריבאונדים 3.6 אסיסטים ו-3.7 חסימות למשחק ונבחר לMVP של העונה. בפלייאוף הקבוצה שלטה בקרבות המערב אך שוב הייתה קרובה לתת לטבעת האליפות לחמוק מבין האצבעות כשניו יורק ניקס הובילו בסדרה 3-2 והיו קרובים מאוד במשחק מספר 6 לקחת את האליפות, אך חסימה ענקית של אלג'ואן לזריקה מ-3 של ג'ון סטארקס סידרה משחק שביעי שגם בו אלג'ואן לא נותן לתואר לחמוק ולוקח טבעת אליפות ראשונה עם הרוקטס, כשהוא השחקן היחיד שנבחר לMVP של העונה הסדירה וסדרת הגמר וגם לשחקן ההגנה של העונה. אלג'ואן המשיך לזרוח גם בעונה שלאחר מכן ולאחר שזרק(תרתי משמע עם הסבסוב המפורסם במשחק מספר 2 בסדרת גמר המערב), את דייויד רובניסון ואת סן אנטוניו, בדרך לסוויפ מרשים נגד אורלנדו של שאקיל אוניל ופני הארדוויי כשהסנטר הניגרי ממשיך להציג יכולת פנטסטית עם 32.8 נקודות ו-11.5 ריבאונדים בסדרת הגמר ושוב סיים כMVP של סדרת הגמר וכבר ענד שתי טבעות אליפות.
אך גם למפלצת אתלטית כמו האקים "דה דרים" אלג'ואן יש תאריך תפוגה, לאחר האליפות השנייה של יוסטון יכולתו של הסנטר האגדי של יוסטון הלכה והתפוגגה במרוצת השנים כשהוא מאבד המון מעוצמה שאפיינה אותו, יוסטון שוב נעצרה על ידיי סיאטל סופרסוניק הכבשה השחורה של אלג'ואן לאורך התקופה שלו ביוסטון וגם בעונה לאחר מכן הרוקטס נעצרו בסיבוב הראשון על יידי יוטה, ואלג'ואן עבר בטרייד לטורנטו ויוסטון קיבלה עבורו מספר בחירות דראפט וגם בקנדה הסיפור לא השתנה והאקים אלג'ואן נאלץ לפרוש מכדורסל בגיל 38 כשהוא עונד שתי טבעות אליפות.
לא מעט ביג מנים ענקיים עברו במרוצת השנים בליגה הטובה בעולם, ביל ראסל היה מכונת אליפויות, ווילט צ'מברליין היה מכונת נק' וגם המנטור של אלג'ואן (מוזס מאלון), לא היו חסרים סופרלטיבים שיתארו אותו. אך מה שבעיני הופך את אלג'ואן לכל כך ייחודי בניגוד לשאר הייתה האופי הצנוע שלו והשאיפה שלו תמיד לנסות ולהשתפר ולא שינה לו באיזה מעמד הוא נמצא, לא בכדי הוא נזכר אולי כאחד הסנטרים המגוונים שיש לNBA להציע ואלוהיי הכדורסל, מייקל ג'ורדן ידע להסביר זאת היטב "אם הייתי צריך לבחור סנטר אחד לחמישיית כל הזמנים שלי, זה ללא ספק היה אולאג'ואן, זה משאיר בצד את פטריק יואינג, ווילט צ'מברליין, שאקיל ועוד הרבה. הייתי לוקח את האקים בגלל סיבה פשוטה: הוא כל כך ורסטילי מכל עמדה במגרש. הוא לא רק קולע, לא רק לוקח ריבאונדים, לא רק חוסם. אנשים לא זוכרים שהוא גם דורג מקום שביעי בהיסטוריה בחטיפות." הייתי מוסיף לכל המחמאות של ג'ורדן גם את האופי של "החלום", שלעולם לא הפסיק לחלום על אליפות במדי הרוקטס ולאחר לא מעט כישלונות עמד במטרה שהציב לעצמו והיווה כגורם מעורר השראה וסמל לדמות שלא נוטשת שהספינה שוקעת.
Comments (1)
אלכס
חוגג 54 …. לא 53 …
????