דבורה בג'ונגל

החיים מזמנים לפעמים מפגשים מפתיעים, כאלו שמציבים אותך במקום שונה ממה שחשבת. כך קרה לדון קינג, אסיר משוחרר שריצה 4 שנות מאסר להריגה. במהלך ניסיונותיו להשתקם, התנדב דון קינג בבית החולים היחיד בקליבלנד שטיפל בשחורים. בניסיון לארגן אירוע ראווה למען בית החולים, הצליח קינג לגייס את המתאגרף האגדי מוחמד עלי בסיועו של דון אלבאום, מפיק אירועי אגרוף מקומי.
כשקינג ראה את האירוע, הוא רצה להמציא את עצמו מחדש כמפיק אירועי אגרוף. המפגש עם מוחמד עלי החל את שיתוף הפעולה בין השניים. בעתיד עלי יספר שלא היה לו יותר מדי אמון באדם האלמוני שהציע לו להיות האמרגן שלו, אבל האמביציה והרצון שלו לעשות דברים גדולים מהרגיל משכו את המתאגרף יותר מהכל.
מפגש מקרי בבית החולים ושיתוף הפעולה שנרקם עם אחד מענקי האגרוף, יצרו את אחד האירועים החשובים בתולדות הספורט העולמי – הקרב מ-1974 בין ג'ורג' פורמן למוחמד עלי, "המהומה בג'ונגל", או כפי שהוא מוכר: The Rumble in the Jungle.

מוחמד עלי היה אחד מהמתאגרפים היותר מרתקים של אותה התקופה. ב-1967 סירב עלי להתגייס לצבא ארה"ב מטעמי מצפון. ההחלטה הזו הובילה להרשעה בגין התחמקות משירות צבאי, עונש מאסר של חמש שנים ושלילת רישיון האגרוף. 4 שנים של מאבק משפטי הסתיים בזיכויו של עלי ב-1971 בטענה שהצבא לא הסביר מדוע הם לא מכירים בעלי כסרבן מצפון. לאחר החזרה שלו לזירה הוא הספיק להיות מעורב ב"קרב המאה" מול ג'ו פרייזר, בו עלי נחל את הפסדו הראשון בקריירה המקצוענית והכתירה את פרייזר באופן רשמי לאלוף הבלתי מעורער במשקל כבד.
פרייזר החזיק בתואר במשך שנתיים. ב-1973 הוא נפגש עם ג'ורג' פורמן, מתאגרף צעיר בן 24. הקרב שנערך בג'מייקה נכנס להיסטוריה כאחת ההפתעות היותר גדולות בתולדות האיגרוף, עם נוקאאוט של פורמן כבר בסיבוב השני מתוך 15 שתוכננו. ג'ורג' פורמן הפך לאלוף העולם. במהלך השנה וחצי לאחר מכן, פורמן הגן על תוארו פעמיים; ב-1974 כבר החזיק במאזן מושלם של 40 קרבות ללא הפסד.
קינג גייס את שני המתאגרפים והציע להם להיכנס לזירה לקרב על התואר העולמי. לשם כך הוא הציע לכל אחד מהם סכום גבוה במיוחד של 5 מיליון דולר. האתגר האמיתי היה למצוא מי שישלם את הסכום ומי שנחלץ לעזרתו של קינג היה מובוטו ססה סקו, נשיא זאיר (היום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). בסרט "כשהיינו מלכים" שפורסם ב-1996 נאמר על מובוטו שיש מדינות שמוכנות לפאר את שמן באמצעות מלחמות, הרבה יותר זול לשלם 10 מיליון דולר על קרב אגרוף.

הניוזלטר של פעם בשבוע במייל

קראתי ואני מאשר/ת את תנאי השימוש

Leave this field empty if you're human:

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

באוקטובר 1974 הגיעו השניים לקינשסה כשלכולם ברור שהקרב הולך להיות גדול במיוחד. כשעלי נחת באפריקה, המעריצים לא הפסיקו להרעיף עליו אהבה. הם ראו בו כאח אובד, מודל לחיקוי והערצה עבור שחורים בעולם. הם כל כך אהבו אותו עד שבכל פעם שראו אותו קראו לו "עלי, הרוג אותו!". לעומתו פורמן נראה כמתנשא, טיפוס שלא סופר אף אחד. כשפורמן נחת, התושבים הזדעזעו כשראו אותו יחד עם הרועה הגרמני שלו, כלב שהיה מזוהה עם אנשי הצבא הבלגי מימי השלטון הקולוניאליסטי במדינה.
מסביב זה היה נראה כמו אירוע להעצמת הזהות האפריקאית. מובוטו אירח לא פחות מ-16 מנהיגים אפריקאים שהגיעו לצפות בקרב הזה. דון קינג רצה להפוך את האירוע לגדול עוד יותר וקידם אותו באמצעות פסטיבל מוסיקה בן שלושה ימים שכלל אמנים מארה"ב ומאפריקה. הבולטים ביותר הם ג'יימס בראון ובי בי קינג. הכל היה מוכן ל-29 באוקטובר בשעה 4:00 בבוקר, אמנם שעת לילה בזאיר, אבל שעת צפיית שיא בארה"ב.
הקרב נפתח בסיבוב ראשון משוגע של פורמן. הוא חבט בעלי ללא רחם והיה נראה שהקרב יהפוך לשחזור של הקרב בין פורמן לפרייזר מ-1973. לצופה מהצד היה נראה שעלי לא מסוגל לעשות כלום מול החבטות של פורמן. בתוך זמן קצר, עלי היה נשען על החבלים ופורמן היה חובט בו שוב ושוב. מדי פעם עלי הצליח לשחרר חבטה אחת טובה או להגניב כמה מילים לטראש טוק בין השניים, אבל לא יותר מזה.
בפועל, היה מדובר בטקטיקה מבריקה של עלי שנקראת Rope-a-dope. עלי ידע שפורמן לא ישרוד קרב ארוך וכל הישענות כזו גורמת לפורמן להתעייף. בסיבוב השישי כבר היה אפשר לראות שפורמן נחלש ועלי מתחיל לענות בחבטות משלו. זה לקח כמעט עוד שני סיבובים שלמים, עד שבשניות הסיום של הסיבוב השמיני ניצל זאת עלי, יצא להתקפה ונתן את הקומבינציה שהפילה את פורמן לקרשים.

הקהל המקומי שאג, מוחמד עלי ניצח בנוקאאוט את ג'ורג' פורמן.
זה היה ההפסד הראשון בקריירה של פורמן והוא הותיר חותם משמעותי על המשך הקריירה שלו. פורמן הודה מאוחר יותר שלאחר הקרב הוא סבל מדיכאון ממנו התאושש רק כעבור 10 שנים. ב-1977 הוא רשם שפל נוסף, כשלאחר קרב מול ג'ימי יאנג הוא החליט לעזוב את האגרוף, להתמסר לדת ולהפוך לכומר.
מנגד, עלי הפך לאלוף העולם הבלתי מעורער והצליח לשמור על התואר במשך 10 קרבות רצופים שנמשכו עד 1978. שנה אחרי הקרב בזאיר, עלי שוב מצא את עצמו נלחם הרחק מארה"ב, הפעם בפיליפינים, בקרב היסטורי נוסף מול ג'ו פרייזר. עלי הצליח לנצח שם אחרי 14 סיבובים מתישים והוכיח למה הוא ראוי לתואר "אלוף העולם הבלתי מעורער".
הקרב הזה קיבע גם את מקומו של דון קינג בצמרת מארגני קרבות האגרוף בעולם. הוא המשיך במשך שני עשורים לעבוד עם כל המתאגרפים הגדולים בתחום והצליח לגייס לצידו שמות כמו מייק טייסון ואיוונדר הוליפילד. מאוחר יותר הוא פנה גם לעסקי הבידור, כשבמיוחד בלט סבב ההופעות של הג'קסונים ב-1984.
מוחמד עלי הלך לעולמו ביוני האחרון, אבל האגדה והסיפורים סביבו ישארו לנצח. עלי אהב להצהיר שהוא "מרחף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה" וכך היה גם באותו ערב חם בזאיר. אין תיאור טוב יותר כדי להמחיש את זה מאשר התיאור שנתן הניו יורק טיימס לקרב: "מתחת לירח אפריקאי, לפני עלות השחר, דבורה הרגה אריה".