מבט קצר אחר על הפועל באר שבע בניהולה של אלונה ברקת שאומנם שלטה ביד רמה בשלוש שנים האחרונות בליגת העל עם 3 אליפויות אך כשלה פעם אחר פעם להפעיל לשלב הבתים של הצ'מפיונס בעוד כשהמודל של אלופה 3 שנים ברצף שקדם לב"ש, מכבי ת"א עשתה את זה גם עם טרבל והעפילה לאלופות. אז מה בעצם הבעיה בהפועל באר שבע?
אין ספק שמגיע לאלונה ברקת כמות קרדיט בלתי מוגבלת על המהפכה שהיא עשתה בהפועל באר שבע, ממועדון שדישדש בתחתית ו40 שנה חיפש את עצמו היא הפכה את המעודון לפאקטור מרכזי בליגה עם הבאה של תקציבים גדולים, שמות מפציצים (אליניב ברדה, מאור בוזגלו וכו') וניהול שאפתני שהסתכל קדימה (זה לקח 7 שנים עד שהמועדון נכנס לצמרת אך התהליך היה נכון והכרחי).
בעונת 15/16 הגיעה קפיצת המדרגה הרצינית במועדון כאשר ב"ש עברה מאצטדיון וסרמיל הישן לאצטדיון טוטו טרנר החדש שהפך למבצר של האדומים. אחד ההישגים הבולטים של אלונה ברקת במועדון ובעיר בכלל היה המהפכה ביציעים שלמעשה בתחילת דרכה היה את התקרית בין הקהל האלים למאמן גיא עזורי בזמנו שכמעט גרמה לאלונה ברקת לעזוב את המועדון אך הקהל שינה את פניו וממועדון קטן העיר כולה נהייתה חלק מהקבוצה והקבוצה נהייתה הפנים של העיר. בתחילת אותה עונה מונה ברק בכר למאמן הקבוצה שהסתיימה אז באליפות כאשר השחקנים הבולטים היו-דודו גורש; בן ביטון, ווילאם סוארס, שיר צדק, אופיר דוידזאדה; מאור מליקסון, ג'ון אוגו, מהארן ראדי, מאור בוזגלו; בן שהר ואנתוני וואקמה. לקחו אליפות בצדק לאחר מאבק עיקש מול מכבי תל אביב שבאותה עונה שיחקה בליגת האלופות.
בעונת 16/17 הפועל באר שבע לאחר האליפות ההיסטורית הרשתה לעצמה לחלום בגדול ורצתה להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות כאשר היא צירפה לשורותיה את הבלם הפורטוגלי מיגל ויטור שהיה בינגו ושחקן הגנה מרשים אך הפציעות הכריעו אותו ומנעו ממנו לקחת חלק משמעותי בקבוצה, בהמשך הצטרף מיכאל אוחנה מאשדוד שנחשב לשחקן יצירתי וכישרוני וכאשר שיחק הוסיף המון עומק לקבוצה, לוסיו מארניהו החלוץ הבריזלאי שבא כאלמוני והיה פאקוטר מרכזי גם בהרכב הקבוצה וגם במהלך העונה ומיחאי קורהוט מגן נבחרת הונגריה שהחליף למעשה את אופיר דוידזאדה שעזב לחו"ל. בסיבוב הראשון הפועל באר שבע עברה בקושי רב את שריף טריאספול לאחר 3:2 בבית ו0:0 בחוץ ובסיבוב השני קיבלה הגרלה קשה מאוד בדמות אולימפיאקוס אותה עברה בזכות של שיר צדק בגומלין בבית לאחר 0:0 ביוון והיא ניצחה 1:0 בבית. ובסיבוב הפלייאוף הוגרלה באר שבע מול היריבה הכי קשה שיכלה לקבל הלוא היא סלטיק אלופת סקוטלנד, המשחק הראשון בגלאזגו התחיל רע מאוד עבור באר שבע כאשר ירדה למחצית בפיגור 3:0 אך במחצית השנייה הצליחה לכבוש שני שערי חוץ משערים של לוסיו ומליקסון וכשזה היה נראה שב"ש תחזור לטרנר עם תוצאה טובה בידיים היא נפלה מהרגליים וספגה עוד שני שערים והפסידה 5:2 אך בגומלין ב"ש הייתה קרובה מאוד להמם את הסקוטים כשהיא עלתה ל2:0 בדקה ה-48' והיה לה כמעט עוד מחצית שלמה לכבוש את ה-3 ולהעפיל אך היה חסר לה ה"גרוש ללירה" באותו משחק והיא הודחה מליגת האלופות עם תחושה של פספוס ונשרה לליגה האירופית. זאת הייתה עונה חלומית של ב"ש והיא הציגה כדורגל מהנה שהסתיים באליפות, גביע הטוטו וגביע אלוף האלופים עם קמפיין אירופי מרשים כאשר העפילה משלב הבתים בבית לא קל שכלל את סאות'המפטון, אינטר וספרטה פראג וב"ש ניצחה בבית ובחוץ (בסאן סירו!) את אינטר בתצוגות כדורגל מרשימות ועשתה שתי תוצאות תיקו עם סאות'המפטון עם שער מכריע וחשוב של מאור בוזגלו שהעניק להם את הכרטיס לשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית שם הודחה מול בשיקטאש 5:2 בסיכום שני המשחקים.
תחילת ההדרדרות-עונת 17/18
הישארו מעודכנים
לאחר שזכתה באליפות השנייה ברציפות היה מתבקש שהמועדון יבצע חיזוקים משמעותיים לצורך העפלה החלומית לשלב הצ'מפיונס מה שבפועל לא קרה… הפועל באר שבע החתימה שחקנים כמו אורן ביטון, חאתם עבד אלחמיד, דור אלו, דן איינבינדר, גיא מלמד, תומאש פקהארט(שחקן בעל קאדר אירופי עשיר) ומי שבא בקול תרועה רמה היה איסאק קוואנקה הקשר הקטאלוני שגדל בברצלונה ובא כסטאר ועזב לאחר מכן עם הזנב בין הרגליים. כל הרכישות למעט קוואנקה ופקאהרט היו של ישראלים שעם כל הכבוד אף אחד מהם לא מהווה שידרוג אמיתי לאירופה אלא עומק נחמד מאוד לליגה שלנו שאכן זיכתה את הקבוצה באליפות בתום העונה וקוואנקה שמיעט לקבל הזדמנויות וגם כאשר קיבל לא הרשים, קורהוט שמעמדו בקבוצה התערער עד מאוד ומה לעשות הוא לא היה הזר ששידרג את הקבוצה, פקהארט שלא נתן שער אחד במסגרת אירופית ולא היה פאקטור משמעותי בסגל של בכר אך הוא עלה לא מעט וגם עליו בנו למעשה מלבד ג'ון אוגו ואנתוני וואקמה שהם שני הזרים המובילים של המועדון וואקמה שדובר עליו רבות שהוא מעל הרמה של הליגה לא יכל לסחוב את הקבוצה לבד וב"ש שעברה בשני הסיבובים הראשונים את בודפשט הונבד ולודוגרץ הבולגרית בשיניים קיבלה הפעם הגרלה אפשרית בפלייאוף את מאריבור הסלובנית כשבמשחק הראשון בין השתיים ניצחה באר שבע בבית 2:1 והייתה כבר עם חצי רגל בשלב הבתים אך משום מה בגומלין החליט ברק בכר לעלות במערך הגנתי של 5 שחקני הגנה ושילם את המחיר משער בדקה ה-15 של וילר שהעלה את מאריבור לשלב הבתים בזכות שערי חוץ והפעם כאשר ב"ש נשרה לליגה האירופית היא חוותה משבר מנטלי ראשוני שגרם לכל הקבוצה להראות רע מאוד בפתיחת העונה והקמפיין האירופי שנגמר בשלב הבתים על אף שקיבלה בית קל בהרבה מאשר הבית אותו עברה שנה קודם לכן אך עם שתי רכישות מפתיעות בינואר של חנן ממן מהפועל חיפה שהייתה אז בשיא וגם הוא ושידרג מאוד את הפועל באר שבע והוא היה סיבה עיקרית לכך שהעונה של האדומים הסתיימה באליפות ומרוואן קאבהא שהיה במאריבור כן אותה מאריבור שהדיחה את ב"ש חזר ארצה והוסיף המון ניסיון ועומק לקישור של ב"ש.
לא לומדת מטעויות-הקיץ האחרון
אליפות שלישית ברציפות לבאר שבע שהשוותה את השיא של מכבי תל אביב שעשתה את אותו הישג לפניה אך נראה שבאר שבע לא למדה מהטעויות של מכבי שהורידו אותה מהפסגה וחטאה גם היא בעיקר בחלון העברות כשהחטא הכי גדול הוא חוסר היכולת להביא אלטרנטיבה מספקת כי מכבי חוותה על בשרה ובעיקר ג'ורדי קרויף המנהל המקצועי דאז שלאחר אובדן זהבי לסין תמורת סכום עתק כשל להעמיד סגל שימשיך לקטוף אליפויות ולדרוס את הליגה. ב"ש ניהלה שיחות עם שחקנים תחת חוזה לפני חלון העברות על מנת לסגור העברות חופשיות שלהם לדוגמה שמואל שיימן (מה שלא התקבל בעין יפה בכלל בתקשורת ומצד הפועל חיפה) שלמעשה גם הוא בדיוק כמו כל ההחתמות שב"ש ביצעה(עדן בן בסט וחן עזרא) בתחילת השנה הוא לא תוספת כוח משמעותית בשום צורה לצורך העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות ואני אומר זאת בצער רב ויגון שכיום בישראל אין שחקן ישראלי שמתאים לרמות האירופיות גם לא כאלה שנמצאים כרגע באירופה למעט מונאס דאבור שעושה חיל בזלצבורג ואולי מנור סולמון ממכבי פ"ת שבהחלט נראה כמו הבטחה גדולה אבל לוזון ממש לא שש לשחרר את הכוכב שלו ובטח שלא לקבוצה אחרת בארץ ולכן ההחתמות של ב"ש בקיץ האחרון נראו תמוהות על גבול ההזויות כי מועדון ששואף לליגת האלופות לא יכול להביא שחקנים שלא "רשום להם על המצח" ליגת האלופות ובגזרת הזרים בכלל ההתנהלות היא מבישה- ז'וליאן סטו שחקן צרפתי זר בן 30 שתפקידו קשר אחורי/בלם, ברצינות? קשר אחורי? יש להפועל באר שבע בעמדה הזו את ג'ון אוגו דן איינבינדר ומרוואן קאבהא ובעמדת הבלם הוא מיעט מאוד לשחק במהלך הקריירה שלו מה גם שאין לו את הנתונים של בלם והוא ממש לא היווה תחליף למיגל ויטור הפצוע הכרוני שהיה באנקר בהגנה. הפארסה הכי גדולה של ב"ש בקיץ האחרון הייתה ההחתמה של יאניס אנסטיס ושיחרורו של גיא חיימוב הפועל באר שבע התגאתה בהחתמתו של שוער אלופת יוון אאק אתונה יאניס אנסטיס כשוער זר(מדוע ולמה לא ברור למה דווקא עמדת השוער זו העמדה שב"ש התעקשה להחתים בעוד שסגרה את כל הפרטים עם השוער הטוב בליגה שטקוס של הפועל חיפה וברגע האחרון חזרה בה מן ההסכם איתו ועם הפועל חיפה על מנת להחתים את היווני) שהציג תצוגת אימים בסיבוב השני של ליגת האלופות נגד דינמו זאגרב שהסתיימה בהשפלה 5:0 והפועל באר שבע החליטה להפיל את האשמה על השוער היווני שקרסו עליו השמיים והדיחה אותו מן ההרכב ואף לא מזמן שיחררה אותו. סגל הזרים של ב"ש בתחילת העונה הורכב מאנסטיס, אוגו, וואקמה, קורהוט, וויטור כאשר את פקהארט וה"כוכב" קוואנקה שוחררו מהמועדון (עם פיצוי כמובן שעלה לאלונה לא מעט כי מה לעשות פראיירים הם לא ואת הכסף שמגיע להם תחת החוזה הם דרשו ובצדק) וקורהוט שמסרב לעזוב ולא מצא קבוצה אחרת(מפתיע באמת למה) וואקמה שרק חיכה להזדמנות להתקדם ומצא לבסוף את טרבזונספור הטורקית נשאר באר שבע היום עם אוגו קורהוט ויטור וסטו כאשר קורהוט סטו וויטור לא משחקים השניים הראשונים מסיבה מקצועית והשני בגלל הפציעה שהוא סוחב מה שיוצא שמתוך 6 זרים שבאר שבע יכולה לרשום לסגל ו5 שיכולים להיות בהרכב באר שבע משחקת עם אחד בלבד! הטעות של אנסטיס תוקנה בדמותו של אריאל הרוש שהוא השוער הישראלי הטוב ביותר בארץ(אך יש לציין שבשנים האחרונות עמדת השוער בנבחרת סובל מחוסר יציבות) וכל הסגל של הפועל באר שבע העונה בנוי על ישראלים שרובם הגדול או מבוגרים מעבר לשיא או בינוניים פלוס וככה למעשה גם נראית הליגה הישראלית בשנתיים האחרונות אם באליפות הראשונה של ב"ש, מכבי תל אביב והפועל באר שבע הציגו כדורגל טוב והיו בפער משאר הליגה היום חלה ירידה ביכולת של שני המועדונים וזה התבטא באירופה כי לראשונה מאז 2005 אין לנו אף נציגה באירופה ומקרב "על מי הכי טובה" הקרב על האליפות בארץ נהיה "מי הכי פחות גרועה" ויש הבדל גדול בין השניים.
אז איפה אלונה כשלה למעשה?
למעשה הכשלון הכי גדול של אלונה ברקת זה שהיא שמה את המפתחות אצל האנשים הלא נכונים או יותר נכון אצל האיש הלא נכון, אסי רחמים. מחלקת הנוער של באר שבע היא לא פקטור בצמרת של ליגת העל לנוער בשום צורה כבר שנים היא קבוצת אמצע טבלה ולא מייצרת שחקנים לליגה הבכירה להבדיל ממחלקות הנוער של מכבי חיפה, מכבי תל אביב ובשנים האחרונות גם של מכבי פ"ת ומעטים ממחלקת הנוער של הפועל תל אביב וזה מאוד מפתיע בהתחשב בעובדה שלהפועל באר שבע יש מאין "מונפול" בדרום הרי הם השם הכי גדול בנגב ובדרום איך זה הגיוני שהיא לא מצליחה לייצר שחקנים או לכל הפחות להיות מקום 3 ומעלה בליגת העל לנוער? כנראה שאסי רחמים או המנהל המקצועי של מחלקות הנוער של הפועל באר שבע צריך לנפק את התשובה לשאלה הזו. מחלקת הסקאוטינג אם היא בכלל קיימת במועדונים ואנליסטים זה משהו שהמועדון צריך דחוף ואם יש אז להחליף בדחיפות! לא יכול להיות שהמועדון שנה אחר שנה כושל בהבאת זרים כי אפילו וואקמה שהיה הכוכב של הפועל באר שבע בשנים האחרונות הובא מהפועל רעננה שאיתרה אותו אז גם הוא שנחשב ל"צדיק בסדום" מבין כל הזרים של ב"ש בשנים האחרונות הקרדיט עליו מגיע לסקואטים של הפועל רעננה. הניהול של באר שבע מול השחקנים ומול המועדונים גם הדרדרה מאוד הרבה רכישות מורגשות כמו רכישות של "כדי שלהם לא יהיה" אחרת אין איך להסביר את הרכישות האחרונות של באר שבע כי הן לא שידרגו את הקבוצה בשום אופן מקצועי וזה הרגיש דורסני מאוד לקחת את הכוכבים של קבוצות אחרות בליגה על מנת להחליש אותן(יש לסייג ולהדגיש שזו דעה אישית שלי ויכול להיות שברק בכר ואסי רחמים יחלקו עליי ויגידו ששמואל שיימן, עדן בן בסט וחן עזרא הם השחקנים שהם חלמו כל העונה להביא לדעתי זה ממש לא המקרה) והפאן האחרון הוא הפאן המנטלי, שנה שעברה אחרי ההדחה מול מאריבור בפלייאוף ליגת האלופות לקח לבאר שבע המון זמן להתאושש ולחזור למסלול ונראה שהשנה הנפילה מבחינה מנטלית ומקצועית היא עמוקה בהרבה וההשפלה מול דינמו זאגרב וההדחה מהליגה האירופית מול ניקוסיה הותירה את הקבוצה בבור ללא תחתית שממשיך איתה גם בפתיחת הליגה וזה משפיע גם על ברק בכר שאומנם בראיונות הוא מנסה להרגיע את הרוחות(כמצופה ממנו) אך המערכים וההרכבים שהוא מעלה מדברים בעד עצמם(5 שחקני הגנה במשחק העונה נגד הרכב שני של מכבי תל אביב זו אמירה רצינית שמעידה על המון פחד ובלבול בקרב הפועל באר שבע).
אז מה הלאה?
יכול מאוד להיות בהתחשב ברמה הנוכחית של הליגה היא שהפועל באר שבע תזכה באליפות נוספת בגלל העומק הרב בישראלים ובגלל החולשה של היריבות על אף שלדעתי מכבי תל אביב תיקח אותה בסיבוב, אם אלונה ברקת והפועל באר שבע באמת שואפת להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות דרושה עוד "מיני" מהפכה במועדון בכל הגזרה הניהולית והצוות המקצועי ובשום אופן לא לפטר את ברק בכר על אף שהחיצים כעת מופנים כלפיו בתקשורת הוא לא הבעיה של המועדון אלא אלו שמעליו ומותירים אותו ללא כלים משמעותיים בסגל הם אלו שצריכים לשלם את המחיר כי גם אם הפועל באר שבע תיקח העונה אליפות רביעית ברצף הסיכויים של הסגל הנוכחי להעפיל שנה הבאה לליגת האלופות הם אפסיים על כל הגרלה שתתקבל.
