לי קורזיץ היא אחת הספורטאיות הגדולות בהיסטוריה של מדינת ישראל, אך רק לקראת סוף הקריירה שלה הציבור גילה כמה היא חזקה. בשנת 2012, לי חשפה את היותה סובלת ממחלת דם קשה מאז שהייתה נערה. עתה לאחר שהפכה לאלופת העולם הצעירה ביותר לגלישת רוח, ספגה פציעות קשות שאילצו אותה לעבור שיקום ארוך, חזרה בגדול על מנת לזכות בעוד שלוש אליפויות עולם ולפספס במעט מדליה אולימפית, האישה חולת האדרנלין הזו חוגגת יום הולדת 33
"בשביל להגיע (לגל) האולטימטיבי, אתה חייב לשלם את המחיר האולטימטיבי. אין בושה ב-למות כשאתה עושה את מה שאתה אוהב"
בודהי (פטריק סוויזי), מתוך סרט הקאלט "נקודת פריצה".
אז הפורטגוניסטית של הסיפור אותו נספר היום, לא נאלצה לשלם בחייה בשביל להגיע ל-"נקודת הפריצה" האישית שלה (טפו טפו), אך התשוקה שלה לספורט הימי בהחלט גבתה ממנה מחיר שהיה גורם לכל אדם ממוצע לחזור לביתו, להתכנס במצב עובר ולחיות את שארית חייו "במשחק על בטוח", אך זו לי קורזיץ והיא אינה בן אדם רגיל, היא אפילו לא ספורטאית רגילה.
גולשת הרוח הגדולה בתולדות מדינת ישראל, שזכתה באליפויות עולם והשתתפה באולימפיאדות, עברה מאז שהייתה נערה מסכת ייסורים וכאבים, בדמות מחלת דם נדירה המייצרת בוורידיה קרישי דם. לי שטופלה לאורך השנים בעזרת מדללי דם ואף בעזרת תרופות כימותרפיות, חשפה את מחלתה לציבור רק בשלב מתקדם מאוד של הקריירה הספורטיבית שלה, על מנת שלא ירחמו עליה ושישפטו אותה בהתאם לספורטאית המופלאה שהיא, ללא כוכבית.
הישארו מעודכנים
לי-אל קורזיץ נולדה היום לפני 33 שנים ביישוב חופית, אך שהייתה ילדה עקרה משפחתה למכמורת, בעיקר בגלל הקרבה של היישוב לחוף הים. את האהבה לחול בין הרגליים, לריח המשכר ולטעם המלוח של המים ספגה לי מינקות, משני הוריה. אביה ששון, הוא מציל ודייג, בעוד אמה מיקי הייתה בעבר שחיינית. כילדה היפראקטיבית שהתקשתה מאוד במסגרת הקונבנציונאלית, לי מצאה את המפלט שלה בחוף הים, כשפעמים רבות הצטרפה לאחיה תום וחבריו, שאלה הלכו לגלוש.
בגיל 7 לי הצטרפה למועדון השיט של עמק חפר, לצד חברה הטוב נמרוד משיח. לי אומנם הייתה נערת חוף בכל רמ"ח איבריה, אך גם בג'ודו היא הצטיינה, לאחר שזכתה באליפות הארץ עד גיל 14 ואף הייתה חלק מנבחרת ישראל. אך היה ברור לכל הסובבים אותה מה הוא גורלה, וכשהייתה בת 15 בחרה להתמקד באופן בלעדי בגלישת רוח. לי החלה לבלוט בתחרויות הנוער וכתוצאה מכך הוחלט לשבצה בגיל 16 וחצי בלבד, בשיט הזוגות מדגם ה-470, לצד לינור קליגר.
אומנם הזוג הצליח להגיע למקום ה-10 באירופה וה-18 בעולם, אך לי התקשתה מאוד עם העובדה שהיא אינה תלויה בעצמה בלבד, ולאחר חצי שנה הזוגיות התפרקה. לי חזרה במהירות לאימונים על הגלשן כשגל פרידמן הפך להיות מאמנה והמנטור שלה. האימונים הפכו לאינטנסיביים ומקצועיים בהרבה, כשלי יועדה להתחרות ברמות הגבוהות ביותר של הסבב הבוגר, מה שהפך למרשים בהרבה כשלי חשפה בשנת 2012, שהיא סובלת ממחלת דם קשה וחשוכת מרפא שגוררת אחריה כאבי תופת. בנוסף לכאב שנובע מהמחלה עצמה, גם התרופות שניתנו ל-לי אינן כאלו שכדאי לספורטאי לקחת. לי נאלצה לקחת מדללי דם עקב הקרישים שנוצרו בוורידים שלה, בנוסף הכדורים שנטלה מקשים להתמודד עם קור, תופעת לוואי שהופכת לקשה פי כמה שאת ספורטאית ימית שמתחרה במהלך כל השנה. מיותר לומר שרופאיה המליצו לה להתרחק מספורט תחרותי כמו מאש.
אך למרות הקושי הפיזי והתראות הרופאים, לומר למישהי כמו לי קורזיץ שהיא אינה יכולה לגלוש, זה כמו לומר לבן אדם ממוצע להפסיק לנשום. לי הגבירה את האינטנסיביות של האימונים ולמרות הכאבים החלה להתחרות בסבב העולמי. לאחר אליפות עולם מרשימה אותה סיימה במקום השביעי, אף אחד לא ציפה שהשיא יגיע כל כך מהר. אך כך היה, ובאליפות העולם של 2003 שנערכה בחופי העיר קדיס שבספרד, כשהיא בסך הכל בת 19, לי קורזיץ הפכה לגולשת הצעירה ביותר שזוכה בזהב.
לאחר שהפכה כמעט בין רגע מאלמונית, לחלק אינטגרלי מהשיח הציבורי, לי הבטיחה בזכות ההישג האדיר את היותה חלק מהנבחרת האולימפית שנסעה לאתונה. לאחר אליפות עולם ותחרות קדם אולימפית מוצלחות יחסית (מקום רביעי), לי ייצגה את ישראל בגלישת רוח בקיץ של 2004, אך סיימה במקום ה-13 בלבד. למרות המיקום המאכזב, רגע זכור מאותה אולימפיאדה היה החגיגות הנרגשות של לי, לצד המנטור גל פרידמן, לאחר שזה עבר את קו הסיום ראשון וזכה בזהב הראשון והיחיד עד כה, מבין ספורטאי ישראל.
לאחר שחזרה לארץ והצטרפה לפעולות המחאה נגד סגירת "חוף הגולשים" בבת גלים, לי חשה שחיקה ומיאוס מהפוליטיקה העוטפת את הספורט הישראלי, כמו גם קושי להתרגל לעובדה שהחליפו את הגלשן במקצה מדגם המיסטרל, לניל פרייד. המפלט הגיע בזכות חברה הטוב ארנון דגן, שהזמין את לי להצטרף אליו בהוואי, הבירה של תרבות הגלישה האוניברסלית. שם באי המופלא בעל החופים הבתוליים והנחשולים העצומים חזרה ללי ההנאה מהגלישה. שם היא הפכה שוב ל-"מחפשת אמתית" אחר הגל המושלם, אחר הריגוש האולטימטיבי.
בתום תקופת אימונים הצטרפה לצד דגן, לסבב ה-PWA. בסבב האקסטרימי בהרבה, הכולל כמה מהגולשים הטובים בעולם, לי סיפקה תצוגות מרשימות וסיימה את עונתה הראשונה במקום החמישי. אך אנשים כמו לי קורזיץ לא יכולים להגיע לרמות הריגוש המספקות אותם, ללא סבל, ובמקרה של הספורטאית המתמודדת עם כאבים מאז שהייתה בת טיפש-עשרה, מנת הקושי הגיעה בצורה דשנה למדי.
במהלך יום צילומים בחוף בהוואי, לי עברה תאונה קשה לאחר שגולש אחר נכנס בה עם החרטום של הגלשן וגרם לה לשברים בשתי צלעות ובעמוד השדרה. במהלך השבועיים בביה"ח לי התמכרה ונגמלה בעצמה ממורפיום, גמילה שכרוכה בכאבים נוספים לאשת הברזל הזו, שהסבל הפיזי הפך להיות מנת חלקה. לאחר ששוחררה מאשפוז חזרה לארץ שהיא על קביים במטרה להתחיל בשיקום.
המקום הראשון שהלכה אליו על מנת להתחיל בתהליך הקשה והמייגע, היה המקום בו הכל מתחיל ונגמר בשביל לי קורזיץ:
"הייתי נכנסת לים בלי יכולת לזוז, לאט לאט הצלחתי לשחות וחיזקתי את שרירי הגב. זה היה משהו מדהים, בתוך חודשיים נהיה לי גב של שחיינית שהחזיק את כל הצלעות. הרופאים לא האמינו".
לי קורזיץ, בראיון לעיתון הארץ.
לאחר שנה של תהליך השתקמות מייגע , שכללה עזרה גדולה מצד חברותיה לינור קליגר ומרייאנה אלבאו, לי הצליחה לחזור לגלוש ויתרה מכך, לזכות באליפות ישראל ולהעפיל לאליפות אירופה שנערכה בפולין. לאורך כל התחרות היה ברור לכל, שלי קורזיץ חזרה. הגולשת שרק התאוששה מפציעה קשה, וכזכור סובלת לאורך כל חייה מכאבים עזים, כבר הייתה בדרך למדליה, אך כשהאיצה על מנת לעקוף מצוף, גולשת מתחרה נכנסה בה והעיפה אותה לתוך המים. לאחר מספר רגעים בהם ראו שלי לא מתרוממת מעל פני המים. למזלה מאמן צרפתי שהיה באזור זינק למים, שלף את לי חסרת ההכרה והנשימה מפה לפה.
למרות שהדחף לניצחון ולמתיחת הגבולות כמעט והוביל את לי לאסון נוסף, האליפות הזו החזירה את כוכבה לזרוח ותחת הדרכתו של בן פינקשלטיין, לי חזרה להיות אחת הגולשות הטובות בעולם. באליפות העולם שנערכה בדנמרק לי כבר הייתה בדרך למדליה, אך לבסוף סיימה במקום השישי. למרות האכזבה בסיום האליפות, לי המשיכה בשלה, והמדליות לא איחרו להגיע. בגביע העולם בווימות' היא זכתה בארד, באליפות אירופה שנערכה בורגס שיפרה עמדות וזכתה במדליית הכסף, ובאליפות העולם שנערכה בפרת', אוסטרליה הקאמבק המופלא הושלם, לאחר שזכתה באליפות בפעם השנייה.
חלפה עונה ודבר לא השתנה. ההצהרה ש-לי הציבה כעובדה לגבי מטרותיה קיבלה עוד אסמכתא, לאחר שזכתה אליפות עולם נוספת, הפעם במקום שבו הכל התחיל, קדיס. כמובן שחזרתה של לי לבמה המרכזית הפכה אותה שוב לאחת התקוות האולימפיות הבולטות של העם היושב בציון. בלונדון, לי סיפקה תחרות מוצלחת לאחר שסיימה במקום הראשון בשני מקצים, ולאורך רוב התחרות הייתה בשלישייה המובילה, אך ברגע הסיום כשלה, ולבסוף סיימה במקום השישי בלבד. בראיון הסיכום לי פרצה בדמעות, כשרק אלו שמכירים אותה מבינים את הסיבה האמתית לסערת הרגשות, מה שהפך לעניין ציבורי מעט לאחר מכן.
לאחר שחזרה מהאי הבריטי, לי חשפה את עול המחלה אותו היא נושאת מאז הייתה בת 16 וגרמה לכל אוהדי הספורט בארץ לשאול שאלה אחת, איך ? איך לעזאזל נערה צעירה שסובלת באופן יומיומי מצליחה להפוך לאחת מגולשות הרוח הטובות בעולם, לאלופת עולם?!! אך זו היא לי קורזיץ, מכורה לאנדרנלין, ספורטאית מופלאה ואופטימיסטית מטבעה.
"אני לי קורזיץ וקיבלתי את החיים שלי במתנה. הדבר היחיד שאולי כואב לי הוא העובדה שאנחנו, בני האדם, לומדים להעריך את החיים רק אחרי שמשהו נורא כזה קורה לנו, אבל הלו, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא."
לי קורזיץ.
במרץ 2013, לי זכתה בפעם השלישית ברציפות והרביעית בקריירה שלה, באליפות העולם שנערכה בברזיל. לאחר מכן החליטה שהגיע הזמן לעצור ולהקדיש זמן לעצמה ולהתמודדות עם מכאוביה, בלי הלחץ והאינטנסיביות שישבו על כתפייה מאז שהייתה נערה צעירה. כיום לי לומדת באוניברסיטה ומשמשת כ-שגרירה של ארגון "אתנה", למען הספורט הנשי בישראל. לפעמים היא הולכת לדוג עם אביה, והים ממשיך להיות המקום בו היא זוכה לנירוונה הפרטית שלה.
ביום זה לי חוגגת את יום הולדתה ה-33. לי קורזיץ אומנם בחורה צעירה, אך לאורך חייה היא התמודדה בגבורה עם הקשיים שהוצבו בפניה, התאוששה ממשברים שהיו שוברים אנשים חזקים מאוד, הסבה גאווה לעצמה למשפחתה ולעמה, ובעיקר חייה את החיים שהיא רצתה, עשתה את הדבר שהיא הכי אוהבת, תוך כדי רדיפה אחר אותו רגע, למהירות שמביאים הרוח והגלים לגלשן, לאותה "נקודת פריצה".
"אני לי קורזיץ וקיבלתי את החיים שלי במתנה. הדבר היחיד שאולי כואב לי הוא העובדה שאנחנו, בני האדם, לומדים להעריך את החיים רק אחרי שמשהו נורא כזה קורה לנו, אבל הלו, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא." (אתנה)
