הפעם האחרונה שממפיס הגיעה לפלייאוף הייתה בשנת 2016-17, לקראת סוף עידן ה"גריט אנד גריינד" הקשוח והבלתי מתפשר של הקבוצה מטנסי. את 2018 התחילה הקבוצה בלי זאק רנדולף וטוני אלן, הסמלים הגדולים של אותו גריט אנד גריינד. במהלכה פוטר המאמן דייוויד פיזדייל, ובסופה הקבוצה הציגה מאזן חלש של 22-60, שהספיק לה למקום הלפני אחרון במערב. העונה הזאת הראתה את חוסר הרלוונטיות של ממפיס אחרי שמונה עונות פלייאוף רצופות, והגריזלים החלו לחשב מסלול מחדש.
בדראפט 2018 ממפיס קיבלה את הבחירה הרביעית. היה זה דראפט מלא בפוטנציאל, עם שחקנים כמו לוקה דונצ'יץ', טריי יאנג ודיאנדרה אייטון, ולממפיס נשאר לבחור סנטר שהראה ניצוצות של חד קרן (סנטר עם יכולות של גארד), ג'ארן ג'קסון ג'וניור שמו. הבחירה הזאת הייתה הצעד הראשון של בניה מחדש, של עידן חדש המגיע לממפיס.
עונת 2018-19 עדיין לא הייתה עונה מוצלחת מבחינת ממפיס. הם סיימו במקום ה-12 במערב עם מאזן של 33-49. באמצע העונה כבר הבינו בממפיס שנותר רק כיוון אחד ללכת אליו, והעבירו את הסנטר מארק גאסול – שנהפך להיות שם נרדף לממפיס – לטורונטו, תמורת יונאס ולנצ'ונאס ועוד כמה חוזים נגמרים. עם המאזן הגרוע וקצת עזרה מאלילת הלוטרי, ממפיס הצליחה להשיג את הבחירה השנייה בדראפט 2019 – קרש הקפיצה שלהם חזרה לרלוונטיות.
את קיץ 2019 החלה ממפיס עם פיטורים של ג'יי בי ביקרסטאף, והחלפתו במאמן אחר שמגיע מקבוצה צעירה אחרת שסיימה בנייה מחדש מוצלחת לא מזמן – טיילור ג'נקינס מהבאקס. את תפקיד העוזר קיבל מאמן שניסה לבנות מחדש את מכבי – נבן ספאחיה. כיוון שהייתה להם הבחירה השנייה בדראפט, בחירה שיועדה לג'ה מוראנט הנהדר, הם הרשו לעצמם לוותר על החתיכה האחרונה בפאזל של ממפיס הישנה – מייק קונלי, אותו העבירו בטרייד ליוטה תמורת ג'יי קראודר, גרייסון אלן, קייל קורבר, בחירת סיבוב ראשון ב-2019, ובחירת סיבוב ראשון ב-2020. בנוסף ממפיס החתימה את טיוס ג'ונס, האריכה את החוזה של ולאנצ'ונאס, והשיגה בטריידים את ג'וש ג'קסון, דיאנטוני מלטון ואנדרה איגודלה. בעזרת בחירה מספר 21 בדראפט, אותה קיבלו מיוטה עבור קונלי, הביאו הגריזליס את ברנדון קלארק, שחקן מלהיב שירד כמה בחירות בגלל גיל וגודל.
ממפיס הצליחה לעשות סדר בפגרה המבולגנת של קיץ 2019, ונשארה עם ליבה שמראה הרבה פוטנציאל לרוץ יחד בעתיד. בין השחקנים הללו יש התאמה מעולה:
הישארו מעודכנים
ג'ה מוראנט – כוכב על כבר בעונת הרוקי שלו. אתלטי מאוד, מעולה בלתקוף את הטבעת ויודע לנהל משחק ברמה גבוהה, בנוסף לשליטה מעולה בכדור ומסירות יפות שלא יביישו את ג'ייסון וויליאמס. לא סתם הגיע למקום השני בדראפט ומוביל במירוץ לרוקי העונה.
ג'ארן ג'קסון ג'וניור – סנטר/פאוור פורוורד שמשחק כמו גארד. הוא קולע שלשות מכל מצב ומכל מקום במגרש באחוזים טובים (39.7), ולאט לאט מוסיף למשחק שלו גם משחק פנים. אחרי עונה ראשונה מלאה בפציעות ובעיות בעבירות, ג'קסון ג'וניור עשה קפיצת מדרגה גדולה בעונתו השניה.
ברנדון קלארק – זורק מעולה עם יכולת סיום מפתיעה בטבעת, חיבור טוב עם ג'ה ובעיקר הגנה מפחידה.
את משחק הפנים שחסר לג'קסון משלים ג'ונאס ולנסיונס, הסנטר שהגיע בעבור גאסול, ומאפשר לג'קסון לשחק בחוץ כגבוה ו"לוותר" על הריבאונד. בל נשכח את דילון ברוקס, שמראה יכולת משחק מעולה, מלטון עם ההגנה היוצאת דופן, קרואדר, טיוס ג'ונס ועוד.
על הקווים עומד טיילור ג'נקינס, לו ניתנה הזדמנות מעולה עליה לא התכוון לוותר. ג'נקינס הוא התגלמות המהפך שעובר ה-NBA. מאמן צעיר, שמאוד מאמין באנליטיקס ושלשות. עם קבוצה מהירה, צעירה ואנרגטית, ג'נקינס יצר שיתוף פעולה מעולה בין מוראנט לג'ארן ג'קסון, בו כל אחד עושה את התפקיד ההפוך כביכול – מוראנט תוקף את הטבעת בזמן שג'קסון זורק שלשות. בעזרת תרגילים כאלה, התאמה יוצאת דופן בין השחקנים, עונות מעולה של ג'ה מוראנט (17.6, 6.9, 3.5), ג'קסון ג'וניור (16.9, 4.7), ברנדון קלארק (12, 5.8 ב62.3 אחוזים מהשדה), ועוד הרבה עזרה מכל השאר, ממפיס הגיעה לטרייד דדליין במאזן 25-26 וציפיות גבוהות. הבעיה הייתה החתיכה בפאזל שלא התאימה – אנדרה איגודאלה, שמאז שהגיע בפגרה סירב לשחק בממפיס. ממפיס העבירה אותו עם סולומון היל וג'יי קראודר לקבוצה מלהיבה אחרת, מיאמי היט, תמורת דיון וויטרס, ג'סטיס ווינסלו וגורגי דיאנג. כך הם השיגו לעצמם עוד קצת נסיון, ועד הקורונה הצליחו להוביל את עצמם למאזן מכובד של 32-33 ומקום שמיני במערב. ומה הלאה?
לאחרונה התפרסם מתווה החזרה למשחק (שלטענת בריאן ווינדהורסט, פרשן ידוע, נועדה להכניס את זיון וויליאמסון והפליקנס לפלייאוף, כנראה על חשבון ממפיס), שבו ניתנת הזדמנות ל-6 קבוצות שמחוץ לפלייאוף כרגע להגיע אליו – בהן חמשת הקבוצות שנושפות בעורפה של ממפיס ומנסות להגיע במקומה. המתווה כולל שמונה משחקי עונה רגילה ואז פלייאוף. ממפיס תנסה להילחם ולהגיע לפלייאוף, ובכך לשים חותמת על הצלחת הבניה מחדש ותחילת עידן של היילייטס על חשבון קשיחות, הגנה ועבודה קשה.
