כבר לקראת סוף העונה שעברה נשמעו קולות מראשי הקבוצות בליגה הלאומית על דרישה להגדיל את מספר הקבוצות בליגת העל מ-12 ל-14 משמע שתי עולות ושתי יורדות כאשר כבר בסוף עונת 18/19 יעלו 3 קבוצות ותרד אחת. עד היום היה נערך בליגה הלאומית פלייאוף בדומה לזה שבליגת העל כאשר האלופה של הליגה הלאומית היא זו שעלתה לליגה הבכירה בעוד המקום האחרון בליגת העל בתום 3 סיבובים ירדה לליגת המשנה. השביתה הוכרזה כמה ימים לאחר שאיגוד הכדורסל הביע הסכמה לדרישה אך הודיע כי הגדלת הליגה הבכירה תחל רק בעונת 20/21 מה שלא התקבל בעין יפה כלל מצד מנהלת הליגה הלאומית ויתר על כן, מנהלת ליגת העל שקיבלה מנדט מטעם איגוד הכדורסל על ניהול הליגה הבכירה הביעה התנגדות להגדלת הליגה ושואפת לשמור על המתכונת הנוכחית של 12 קבוצות כאשר עולה אחת ויורדת אחת.
מנהלת הליגה הלאומית עלתה להתקפה והכריזה כי היא לא תפתח את עונת המשחקים ולא תיקח חלק בגביע המדינה שזהו הטורניר שמפגיש בין שתי הליגות הבכירות בארץ כמחאה על החלטת מנהלת ליגת העל ואיגוד הכדורסל. הטענה המרכזית של מנהלת הליגה הלאומית היא שללא עלייה וירידה של שתי קבוצות ישנה פגיעה בספורטיביות ובטובת הכדורסל הישראלי והיא מנמקת את הטענה על בסיס הזכייה של העתודה באליפות אירופה שכזכור לא מעט שחקנים מהנבחרת ובעיקר שניים מובילים (גיל בני ומייקל בריסקר) הם שחקני הליגה הלאומית בכדורסל ולכן עוגן יוחננוב (יו"ר מנהלת הלאומית) וראשי קבוצות הליגה הלאומית הרשו לעצמם לקחת קרדיט על ההישג ההיסטורי הזה ולטעון ש"הליגה הלאומית זה הכדורסל ישראלי אמיתי" קשה להתווכח עם הטענה הזו בהתחשב בעובדה שבליגה הלאומית מותר רק לשני זרים בכל רגע נתון להיות על הפרקט ולכן כתוצאה מכך יש לפחות 6 ישראלים על הפרקט בכל רגע נתון ואילו בליגת העל בדיוק ההפך כי הממוצע של בעקבות החוק הרוסי יוצר מצב של 6 זרים על הפרקט בכל רגע נתון. יוחננוב בתקשורת טען שבליגה הלאומית יש 8 ישראלים על הפרקט בכל רגע נתון ואילו בליגת העל יש 8 זרים בממוצע על הפרקט בכל רגע נתון.
בוא נבחן רגע את הטענה הזו מצד אחד זה לא אפשרי 8 זרים על הפרקט בממוצע עקב החוק הרוסי אבל נזרום ונגיד שהוא מחשיב את המתאזרחים (שהם בעלי תעודת זהות כחולה לכל דבר) כזרים ונחליק לו. מעבר לכך גם הנתון של 8 ישראלים על הפרקט בממוצע בליגה הלאומית הוא מעט הזוי בהתחשב בעובדה שבהשוואה פשוטה בעונת המשחקים 17/18 בליגה הלאומית 10 המובילים בדקות למשחק 9 מתוך 10 הם זרים כשהישראלי היחידי ברשימה הוא רוברט רותבארט במקום ה-3 ואילו בליגת העל 10 המובילים בדקות למשחק יש 3 ישראלים מתוך 10 כשבמקום הראשון עמית שמחון, ה-3 שון דאוסון וה-8 אבי בן שימול ומעט אחריהם ישראלי רביעי במקום ה-11 חואקין שוכמן כשבליגה הלאומית הישראלי השני שניתן למצוא ברשימה הוא אלכס רוזנברג במקום ה-15. רוברט רותבארט שהוא השחקן במקום ה-3 במספר הדקות בליגה הלאומית עם 26.26 דקות למשחק שווה ערך כמעט לרביב לימונד שהוא במקום ה-31 בליגת העל עם 27.2 דקות למשחק.
נמשיך עם טענה אחרת שעוגן יוחננוב העלה בתקשורת כהצדקה לשביתה וזה העניין של התקציבים, מצד אחד אני מסכים איתו שהליגה הלאומית זקוקה וראויה לקבל תקציב ומימון מגורמים ממשלתיים כגון משרד התרבות והספורט, הטוטו, איגוד הכדורסל וכן הלאה. מצד שני, יום לפני פתיחת המשחקים נזכרת שאין תקציבים? הרי כשהכרזת על שביתה טענת שמדובר רק בעניין ה-2 עולות ו-2 יורדות אז פתאום גם נושא התקצוב נכנס למשוואה? קצת תמוהה מפני שהאחד לא קשור בשני אבל אז בהמשך הראיון של יוחננוב לספורט 5 התגלתה באמת הסיבה לשביתה הרי כל הנושא של השחקן הישראלי זה רק סיפור כיסוי לעניין האמיתי שהוא בעצם השאיפה של ראשי הקבוצות שכתוצאה מ-2 עולות לליגת העל יעלה העניין של הציבור בליגה הלאומית או אם להיות ספציפיים יעלה העניין של הספונסרים ובעלי ההון להיכנס לתוך הליגה הלאומית. אם לומר את האמת החשיבה יפה והאינטרס לגיטימי אך בפועל קשה לי להאמין שלהוסיף עוד עולה לליגת העל זה מה שיגדיל הכנסות משמעותית לקבוצות הליגה הלאומית כי כמו שאמר יוחננוב מדובר בפריפריה גיאוגרפית ולכן כמות הקהל הממוצע במשחקים לא מתקרב ולו בעשירית לממוצע בליגת העל והאמת שקשה להאשים ילד בן 8 לדוגמא מרעננה שבחר לאהוד מכבי תל אביב ולא רעננה. בנוסף לכך, חלקן הלא קטן של קבוצות הלאומית נשען על כספי ציבור(עיריות) והדרישות הכלכליות לכניסה לליגה של הגדולות (על מנת באמת לקצור את הפירות הכלכליים) הן גבוהות וראינו שלא מעט קבוצות בליגה הלאומית לא מסוגלות לעמוד בהן ולראייה הפיינליסטית של גמר הליגה הלאומית לעונת 17/18 עירוני קריית גת שהתפרקה עקב בור כלכלי שהמועדון נקלע אליו בחסות העירייה שלא העבירה משכורות במשך תקופה ומי שלאחרונה הצטרפה אל הרשימה הלא ממש מכובדת של קריית גת היא אליצור אשקלון שקיבלה הודעה מאיגוד הכדורסל שהיא לא עברה את הדרישות הכלכליות לליגה הלאומית והודעה זו קיבלה גב מלא ובצדק מעוגן יוחננוב, הנקודה של קריית גת ואליצור אשקלון באה להראות שעל אף שספורטיבית האחת כמעט ועלתה לליגת העל והשנייה עלתה בספורטיביות לליגה הלאומית הן לא עמדו בקריטריונים כלכליים ולכן על אף הישגן(או כמעט במקרה של קריית גת) הספורטיבי הן לא זכו לתגמולן הספורטיבי לכן לבוא ולצעוק שבשם הספורטיביות יש לאפשר שתי עולות ושתי יורדות זה מעט אבסורד כממש לא מזמן אם באמת היו שתי עולות ושתי יורדות למעשה הספורטיביות הייתה נפגעת מעצם העובדה שקריית גת לא הייתה יכולה לעלות ויורדת מליגת העל או לחלופין מקום 3 מהליגה הלאומית הייתה זוכה לכך באופן לא ספורטיבי. נכון שלא כל קבוצות הליגה הלאומית אמורות להענש על ניהול רע של קריית גת או אשקלון אך גם הטענה ששתי עולות מהלאומית זה קריטי לשחקן הישראלי הוא מוזר כי שחקן ישראלי מוביל בליגה הלאומית ימצא לעצמו קבוצה בליגת העל להתפתח בה או לחלופין קבוצה מהליגה הלאומית שעולה לליגת העל תגדיל את מספר הזרים שלה כפי שקרה בנס ציונה לפני שנתיים וכפי שקרה העונה בהפועל באר שבע על מנת להתאים את עצמן לליגה והשחקן הישראלי שוב ידחק לפינה.
טענה נוספת ומרכזית של עוגן יוחננוב היא שיש תמיכה גורפת בשביתה של קבוצות הלאומית גם מכלל ראשי הקבוצות גם מאיגוד הכדורסל וגם מאיגוד המאמנים אך אם לבחון את המקרים בשבועות האחרונים ניתן לראות שיש סדק מאוד גדול בתמיכה ואחדות השביתה לאחר שמכבי חיפה, אחת מהקבוצות שמסומנת כפייבוריטית לעלייה פרשה מן השביתה באופן מוצהר, איגוד הכדורסל הדיח את קבוצות הלאומית מן גביע המדינה והוציא הודעה מפורשת שאם הקבוצות לא ישובו במהרה לשחק ינקטו סנקציות ופעולות מטעם איגוד הכדורסל כנגד הקבוצות השובתות. נותרנו רק עם איגוד המאמנים שאגב איבד כל לגיטמציה להביע תמיכה כזו מפני שהודעת התמיכה של איגוד המאמנים הוכרזה ללא כל הצבעה/משאל בקרב המאמנים שכבר הביעו מחאה על התנהלות איגוד המאמנים וראשיה ויתרה מכך אין לאיגוד זה שום כוח או השפעה על החלטות כאלו ואחרות ולכן הודעת התמיכה הזו אינה רלוונטית.
הישארו מעודכנים
מנהלת הליגה הלאומית נכנס לפלונטר מפני שאין לו תמיכה מבפנים או מבחוץ וחמור מכך גם קהל האוהדים של קבוצות הלאומית וליגת העל מביע התנגדות לשביתה ואופן ניהולה שכן מי שהכי נפגע כתוצאה מהשביתה זו הליגה הלאומית עצמה ואוהדי הכדורסל בארץ אך מה שלא פחות גרוע הוא שאף גורם חיצוני בדמות משרד התרבות והספורט או מי שעומד בראשו השרה מירי רגב לא מושיתים יד לראשי הליגה הלאומית על מנת לרדת מן העץ עליו עלו כפי שנעשה עם ארגון השחקנים בשביתה המפורסמת רגע לפני הפלייאוף של עונת 17/18.
