אדון שוקו
עידו יחזקאלי
3 באוגוסט 2017
כדורגל
1 דק׳ קריאה
21 בספטמבר 2016. אצטדיון סיקספילדס בנורת'האמפטון לובש חג. כל 8,000 הכרטיסים למשחק כבר סולד- אאוט. ואיך לא? הקבוצה המקומית, נורת'האמפון טאון, ממעמקי הליגה השלישית (football league 1) קיבלה בהגרלה את מנצ'סטר יונייטד הגדולה. אצלם, בביתם הצנוע. קשה לתאר את ההתרגשות והחוויה האדירה שכל אוהד של הסנדלרים (כינוי הקבוצה) הרגיש באותו יום. עיר שלמה שזכתה לראות את מוריניו על הקווים, את זלאטן, רוני ורשפורד מלהטטים על הדשא ומביאים לאצטדיון ניחוחות פריימרליג מתוקים. שחקני הסנדלרים גם הם זכו להגשים חלום ולשחק מול שחקני העל של אירופה, ואף לכבוש שער שוויון מהנקודה הלבנה לפרק זמן קצר שגרם לאקסטזה ולהתפרצות שמחה נדירה, עד שאנדר הררה ורשפורד דאגו להרגיע את העניינים. בסיום, יונייטד מנצחת 1-3 את נורת'האמפון טאון וממשיכה הלאה לסיבוב הרביעי בגביע הליגה, עד לזכייה מתוקה בגמר מול סאות'המפטון. את האוהדים המקומיים התוצאה פחות הפתיעה. הם באו לראות, לחוות, לשים את הצעיף בגאווה ולראות את הקבוצה שרגילה להתמודד במאבקי כתישות באמצע-תחתית הליגה השלישית מסתכלת בלבן של העיניים של קבוצת פאר אמתית.
קרדיט: (Zimbio)
קרדיט: (sky sports)
אם לא בגביע אז איפה? ובכן, חזרה אל ארץ הקודש. גביע הטוטו המהולל, הידוע בכינוי 'גביע השוקו', כבר לא מרגש אף אחד. רגע, מתי בכלל הוא ריגש? מתי הגביע הזה גרם להתעניינות יתר מקבוצות ליגת העל והלאומית שלנו? אין שום צל של ספק שיש בעיה בגביע הזה. מצד אחד, התומכים שטוענים שזוהי הכנה אידאלית לקבוצות להתגבש, לבחון שחקנים, להריץ את ההרכב וכו'. כמו כן גם יש סכום זכייה מכובד. המנצחת זוכה ב-1,300,000 שקל, והסגנית ב-1,000,000 שקל. מן העבר השני, מתנגדי הגביע מחזיקים בדעה שעד שלא יהיה פרס 'אמיתי' כדוגמת מקום מובטח במוקדמות הליגה האירופית, אין טעם בכלל לקיים את הטורניר שבין כה וכה מראה, על פי הרכבי הקבוצות, שג'ורדי קרויף למשל, לא סבל מנדודי שינה לפני משחקה של מכבי תל אביב מול בני יהודה השבוע במסגרת המחזור הראשון של הגביע, כאשר העלה הרכב משני. אז מצד אחד יש בעייתיות עם הגביע הזה, ומצד שני אין שום סיכוי שהוא ייעלם מהמפה (התאחדות, טוטו, כסף וכו' וכו'). אז מה עושים? מסתכלים על איך עושים את זה הטובים ביותר. המודל האנגלי הוא המודל שאנחנו צריכים להסתכל עליו. אין אשליה שמכבי חיפה זו צ'לסי והפועל ב"ש היא ארסנל, אבל הכל כמובן בפרופורציות הנכונות למדינה. באנגליה, קודם כל, משחקים בשיטת נוק-אאוט החל מהסיבוב הראשון ועד חצי הגמר (אז נערך בשיטת בית/חוץ) ומשחק גמר אחד על כל הקופה. קבוצות הפריימרליג והצ'מפיונשיפ (ליגה שנייה) מצטרפות למעגל המשחקים בסיבוב השלישי ויוצרות אינספור הזדמנויות להגרלות סופר מרתקות. כאשר השדים האדומים בשנה שעברה עברו בסיבוב ה-3 את הסנדלרים מתחתית הליגה השלישית, הם זכו לארח את פפ וקבוצת המיליונים שלו בדרבי הגדול של מנצ'סטר באולד טראפורד בסיבוב ה-4 ( חואן מאטה, 0-1). זה היופי בגביע. שלב אחד אתה נגד קבוצה קטנה בעיר נידחת שמתרגשת לארח אותך, ובשלב הבא אתה כבר מארח משחק שיוצר באז גבוה ועניין רב. חוק נוסף שקיים בשיטת גביע הליגה בממלכה הוא שהזוכה מקבלת כרטיס למוקדמות הליגה האירופית, מה שכמובן מעלה את הרמה והעניין, אך עוד נגיע לשם. הביקורת הגדולה על המפעל באנגליה נובעת בעיקר מהעובדה שהוא די 'תקוע' (נשמע מוכר?). הגדולות של אנגליה עסוקות בליגה, גביע ובליגת האלופות, בעוד השאר נאבקות על מקום ריאלי בליגה שרק נהיית יותר ויותר קשה. אבל, מבט לעבר מחזיקות הגביע ב-5 שנים האחרונות מראה לנו שיונייטד, סיטי, צ'לסי וליברפול זכו להניף את הגביע השלישי בחשיבותו. אז מצד אחד יש ותמיד יהיו תלונות על המפעל בממלכה, אך מצד שני העובדות בשטח מראות תמונה די מגוונת. לצד הגעה לשלבים המתקדמים ביותר במפעל, שנתיים אחורה בזמן אל 2015 ייקח אותנו לתבוסה כואבת של ארסנל 3:0 מהדהד מלא אחרת מאשר שפילד וונסדי (צ'מפיונשיפ) בסיבוב הרביעי. אז התותחנים התמודדו עם הביקורת בהרכב ובתצוגה של השחקנים במשחק, שפילד נתנו הצגה לקהל הביתי וקיבלו זריקת עידוד אדירה להמשך, וככה בעצם המפעל מתקיים, כשהוא מלא בסיפורים. תירוצים על עומס משחקים ועייפות הוא בהחלט תירוץ טוב. אבל בשביל זה יש סגל רחב בקבוצה שרצה עונה שלמה ביחד. וכן, מותר להשתמש בכולם, אך לדעת לשאת בתוצאות.
קרדיט: (Eurosport)
בית"ר ירושלים יצאה לאשדוד למחזור ראשון בגביע הטוטו בשבוע שעבר, וניצחה 1-3. אכן פתיחה מקומית מעודדת אחרי חרפת אירופה. המשחק היה המחזור הראשון מתוך שלושה, כאשר שתי הראשונות עולות לרבע הגמר לצמד משחקי בית/חוץ ורק לאחר מכן, תודה לאלוהי הדרמה, משחקי חצאי גמר והגמר עצמו בשיטת הכל או כלום (נוק-אאוט). מסלול משעמם, מתיש, ונגד אותן קבוצות כל הזמן לא יכניס עניין לגביע הזה. לעומת זאת, דמיינו שבית"ר ירושלים מקבלת במסגרת השיטה החדשה בגביע את הפועל ירושלים לדרבי נוסטלגי, ממש אחרי הרביעייה מפלובדיב הבולגרית. או קחו למשל אפשרות שמ.ס דימונה מליגה א' עוברת סיבוב מוקדמות אחד ומארחת את יוסי בניון לסגירת מעגל מרגשת? איך שרון מימר יגיע למשחק שכזה? אני בטוח שהעניין יהיה קצת יותר גבוה מאשר 'עוד' משחק חסר סקסיות נגד אשקלון/עכו. איפה עוד תינתן הזכות לקבוצות קטנות להגשים חלום ולהתמודד מול הגדולות בארץ? עושים סטופ על גביע הטוטו ועוברים לגביע המדינה. לכאורה, שם קורות ה-הפתעות וסיפורי הסינדרלות. אבל אפשר להפסיק עם הדרמה שאופפת את המפעל השני בחשיבותו. קבוצות ליגת העל מצטרפות רק בסיבוב ח', מה שמשאיר מעט מדי קבוצות קטנות ויותר מדי קבוצות 'גדולות'. התאחדות הכדורגל הוסיפה חטא על פשע והחליטה על שיטת בית/חוץ ברבע הגמר, מה שמחסל את סיכויי הסינדרלות להמם פעמיים ברציפות קבוצות בכירות ממנה. אז שיטת הגביע מקנה כרטיס למוק' הליגה האירופית (בני יהודה מוסרת דש מסנט פטרסבורג) וזה מקובל ברוב הליגות באירופה. זכית בגביע- קבל בונוס. לכן, קצת מנותק מהמציאות לצאת בקריאה שמי שתזכה בגביע הטוטו תקבל גם היא כרטיס למוק' הליגה האירופית. מספר ההקצאות לקבוצות ישראליות מאד מוגבל. ראשונה- למוק' ליגת אלופות. שנייה, שלישית ומחזיקת גביע- מוק' ליגה אירופית. לקחת ממי שסיימה שלישית את הכרטיס לאירופה ולתת אותו לזוכה בגביע הטוטו, זוהי החלטה שעלולה לחסל את כל הפלייאוף העליון בליגה.
חזרנו למידלסברו, אנגליה. רק השנה בורו ירדה חזרה לצ'מפיונשיפ אחרי עונה בודדה בפריימרליג. קבוצה גדולה באנגליה היא לא. אך אי שם ב-2001 הוחתם מאמן צעיר ומבטיח, סטיב מקלארן שמו. מידלסברו הגיעה תחתיו עד לגמר גביע אופ"א ב2005/6, שם הפסידה לסביליה. אבל, שנה קודם זכו אוהדי הקבוצה לראות תואר ראשון אי פעם שמונף על ידי הקפטן שלהם (גארת' סאות'גייט, מאמן נבחרת אנגליה). זה קרה כאשר זכו בגמר גביע הליגה ב-2004. אז נכון, מי זוכר? אבל לכו לאוהדי מידלסברו ותשמעו טוב טוב את כל הדרך של הקבוצה עד להנפת תואר ראשון ויחיד אי פעם בתולדות המועדון מ-1876(!).
קרדיט: (Squawka)
לסיכום, גביע השוקו שלנו עומד כצל של עצמו ולא מעניין אף אחד. מאמנים מנסים שחקנים חדשים, הקהל עדיין מנומנם ונדמה שכולם במצב של lose-lose situation. אפשר וצריך לקחת את המפעל השלישי בחשיבותו ולחבר אותו לעם. אז נכון, הזוכה לא תקבל את הזכות להפסיד ליריבה גדולה ממנה בסיבוב השני או השלישי באירופה, אבל, על המפגשים המרתקים שההגרלה תזמן לנו, על מגוון המגרשים הפיקנטיים שקבוצות גדולות יגיעו אליו, העניין סביב יריבויות שכבר הספקנו לשכוח, ועל הדרך המעניינת שקבוצות יצטרכו לעבור כדי להגיע למעמד חצי גמר (הצגה כפולה שמתחילה אחר הצהריים, כמו פעם), ייתן דחיפה סופר חשובה למפעל הגוסס הזה. ההתאחדות וטוטו, צריכים ויכולים לשנות את השיטה. יותר עניין = יותר כסף = יותר כסף למנצחות. זה משהו שבהחלט יגרום לקבוצות ליגת העל לשחק בהרכבים חזקים. ומי שלא, שיישא באחריות לתגובות להפסד פוטנציאלי לקבוצות מליגות נמוכות, להלן 'הסינדרלות'. אבל הכי חשוב, לתת את הבמה לקבוצות הקטנות. לתת לשחקנים אלמונים הזדמנות חד פעמית להראות את עצמם במגרש של הגדולים. שגם להם יש מה להציע. ומי יודע, אולי ג'יימי ורדי הישראלי נמצא בכלל במכבי קריית אתא, בדרך לתת את משחק חייו בגביע הטוטו בסיבוב הרביעי נגד מכבי חיפה בסמי עופר. וגם אם בסוף לא נמצא אותו, לא שווה לנסות?
קרדיט: (Thorntons)
