ביג אל

"זה הכל להיום", מסיימת המורה את דבריה בסינכרון מושלם עם הצלצול שמבשר על סוף השיעור. התלמידים קמו מהר מהכיסאות שלהם ורצו לכיוון אולם הספורט. יש משחק חשוב היום. הרבה זמן הם חיכו למשחק נגד הכתה השנייה. לא מספיק שיש להם את הבנות הכי שוות, הם גם לא מפסיקים להתברבר בשחקנים הכי טובים שיש להם. ואת האמת? יש משהו במה שהם אומרים. גם לגבי הבנות, אבל בעיקר לגבי השחקנים שלהם. במיוחד אי אפשר להתעלם משון, שהאתלטיות שלו כל כך מדהימה שהוא אפילו מצליח להגיע לטבעת בניתור. לכתה השנייה יש גם את יוהאן, שפשוט לא מצליח להחטיא שלשות. זה סוג שחקנים שמקבלים את כל תשומת הלב מהסביבה שלהם מתי שהם משחקים.
אז מה אפשר להציע נגד הכיתה השנייה? האמת, שיש איזה שחקן אחד שהוא שונה מכולם. הוא קצת מגושם וקצת מסורבל. גבוה לגילו ולא כל כך מהיר. אין לו את ה'קוליות' של הילדים המקובלים אבל הוא יודע להתחבר עם כולם. איכשהו, הוא תמיד יודע להיות במקום הנכון בזמן הנכון. הוא פשוט הילד הזה שתמיד אפשר לסמוך עליו שיהיה שם מתי שצריך אותו. אפילו לפני המבחן הגדול בחשבון לפני שבוע, שכולם היו כל כך לחוצים ממנו, הוא הגיע רגוע ושלו ופיזר חיוך מבוייש לכולם שסימן לכל הכתה שיהיה בסדר. אפילו בערב גיבוש הכיתתי האחרון, שכולם יצאו לקמפינג ביער והתחיל לרדת גשם כל כך חזק שפירק את האוהלים של כולם, הוא פשוט היה שם עם השקט האצילי שלו ודאג לכל בעיה אפשרית שצצה. ככה בדיוק הוא היה בכדורסל. קולע מכל מקום, קוטף ריבאונדים מחונן. מבין את המשחק כמו רכז ובכלל משחק בצבע. זה הילד של הכתה, ואתם יכולם לנחש מי ניצח בסוף.

תאחלו מזל טוב לאל הורפורד, שחוגג הסופ"ש שלושים ואחד אביבים. לא כולכם שמעתם עליו, וגם מי שכן, מעטים האנשים שיקטלגו אותו כאולסטאר. אבל 9 שנים באטלנטה לאחר שנבחר שלישי בדראפט בשנת 2007 אחרי דוראנט וגרג אודן (אוי, אודן) הורפורד מראה שהוא אולסטאר מוכח. ההוקס בהנהגתו הגיעו לשיא פרנצ'ייז מועדון של 60 ניצחונות בעונה סדירה, כשהוא מעמיד ממוצעים של 15.2 נק' ו-7.2 ריבאונדים, מה שהקנה לו מעמד של אולסטאר אמיתי. הורפורד השתתף ארבע פעמים במשחק האול-סטאר של ה-NBA אך לא הצליח לסחוף את ההוקס לקרב אמיתי מול לברון וחבורתו במזרח. בתחילת העונה הנוכחית, הפורטו דומינקני אמר שלום וחתם לחוזה עצום בבוסטון ל-4 שנים תמורת 113,000,000$.

הניוזלטר של פעם בשבוע במייל

קראתי ואני מאשר/ת את תנאי השימוש

Leave this field empty if you're human:

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

הורפורד, כהרגלו, המשיך לתת את הנתונים השקטים שלו, אך בכל זאת נדמה שהסלטיקס ציפו לקצת יותר עוצמה מהסנטר שלהם. אין ספק שבסיכום העונה הראשונה שלו מחוץ לאטלנטה, הורפורד נתן פיניש מעולה בפלייאוף כשהראה משחקים גדולים, עד להתפרקות קצת מובנת, קצת מביכה מול הקאבס בגמר המזרח (זה תמיד יהיו הקאבס). העתיד בבוסטון ימשיך לסקרן את צופי הכדורסל, כקבוצה המכוונת ביום בהיר אחד להחזיר את האליפות לעיר הספורט צמאת התארים. הורפורד יהיה שם בדיוק כמו הילד המשונה מהכתה. אל הורפורד הוא קצת מגושם וקצת מסורבל. גבוה לגילו ולא כל כך מהיר. אין לו את ה'קוליות' של הילדים המקובלים אבל הוא יודע להתחבר עם כולם. ואיכשהו, הוא תמיד יודע להיות במקום הנכון בזמן הנכון.