קרבות דשא
דוד בלאייב
6 ביולי 2016
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
מעל לשבוע ימים משחקים השחקנים הטובים בעולם על אדמת אנגליה בטורניר היוקרתי ביותר בעולם הספורט הלבן. לכבוד סופ״ש, החלטתי לרכז את אירועי הטורניר. היו לנו הדחות, פרישות ופציעות, משחקים מותחים, שחקנים שהפתיעו ואכזבו וכאלו שחזרו בגדול לעולם הטניס. למי שלא מכיר, ברוכים הבאים לווימבלדון 2016.
אני באמת שלא יודע מהי ההפתעה הגדולה ביותר של הטורניר. היה לנו את מרקוס וויליס הבריטי, המדורג 772! שעבר 6 סיבובי מוקדמות, כדי להגיע לטורניר הווימבלדון ולנצח את רישארדאס ביראנקיס הלטבי המדורג 57 בעולם, 700 מקומות מעליו. היה לנו את הדחתה של אלופת הרולאן גארוס 2016 שהתקיים לפני כחודש, גאברין מוגורוזה הספרדייה המדורגת 2 בעולם, שניצחה את סרינה וויליאמס האימתנית באותו גמר על אדמת צרפת. כמובן שהיה לנו את הדחתו של דג׳וקוביץ, הסרבי המדורג 1 בעולם כבר למעלה משנתיים, כבר בסיבוב השלישי של הטורניר נגד סאם קוורי. אל תדאגו, על כל אלו אפרט בהמשך.
הייתה לנו חזרה של אחד מהשחקנים האהובים והמסכנים ביותר בעולם הטניס, חוטן מרטין דל פוטרו. הארגנטינאי שלא שיחק בשום טורניר גראנד סלאם כבר למעלה משנתיים, הגיע לסיבוב השלישי כשבדרך הוא עובר את אחד מן המועמדים להגיע לגמר הטורניר, השוויצרי סטאניסלאס וורינקה. הסיפור שלו בהחלט מעורר השראה: לא כל אחד מסוגל לא לשחק טניס במשך שנתיים אחרי פציעות שכמעט וגרמו לו להיות נכה להמשך חייו ואז לחזור ולנצח את אחד מן השחקנים הטובים ביותר בעולם. חואן מרטין דל פוטרו הוא גם אחד מן השחקנים האהובים עליי, לא רק בגלל הסיפור המרגש שלו, אלא גם כי שיטת המשחק שלו לא כל כך מזכירה שחקן גבוה. למי שלא ידע, הארגנטינאי מתנשא לגובה של כמעט 2 מטרים, אבל הוא מומחה במשחק קו אחורי אף כן. כמובן שלא ברמה של דג׳וקוביץ, אבל זה מספיק טוב.
מי ששכח, השור ממיורקה, רפאל נדאל לא משתתף בטורניר הווימבלדון. אלוף הרולאן גארוס 9 פעמים נפצע באופן אירוני בטורניר הרולאן גארוס לפני כחודש ופציעה זו גרמה לו לא להשתתף גם בטורניר הווימבלדון. הספרדי לא כל כך אוהב את משטח הדשא, אבל כאשר יש טורניר גדול והוא לא נמצא בו, יש תחושת אכזבה כלשהי, גם אם אתם לא אוהבים אותו. קיי נישיקורי היפני, המדורג 5 השנה בטורניר הווימבלדון, נאלץ לפרוש עקב פציעה במהלך משחק בסיבוב הרביעי נגד מרין צ׳יליץ׳, זוכה אליפות ארה״ב הפתוחה לשעבר. גם רישארד גאסקה נאלץ לפרוש במהלך משחק בסיבוב הרביעי. הוא שיחק נגד ג'ו ווילפריד טסונגה, ובתוצאה 4:2 פרש מהמשחק עקב כאבים חדים שהוא הרגיש.
שחכתי להזכיר את ההדחה של הפולניה עטורת התארים, המדורגת 3 בעולם אגניישקה ראדוונסקה. הפולניה, שהשתתפה בעבר בטורניר פדרציה שהתקיים בעיר התיירות הקטנה שלנו, אילת, הפסידה בסיבוב הרביעי לסלובקית קובילקובה. לאחר משחק מותח בין השתיים, הסלובקית ניצחה במערכה השלישית 9:7 ועלתה לרבע הגמר שבו היא תשחק נגד וסניצה הרוסייה, שהפתיעה בהגעתה לרבע הגמר.
אז, על מרקוס וויליס, הבריטי שהפתיע את כולם, עשיתי כתבה שמפרטת בפרטי פרטים למה שווה לעקוב אחרי השחקן הזה, בגלל מי הוא ומה הוא עשה.
אבל 2 הדברים העיקריים שאכתוב עליהם כרגע הם ההדחות של דג׳וקוביץ ושל מוגורוזה:
דג׳וקוביץ, שידוע כשחקן קו אחורי נפלא, לא הצליח לעמוד בהגשות המטורפות של סאם קוורי, שנמצא כרגע ברבע גמר הטורניר. הוא הפסיד ב-4 מערכות לאמריקאי המפתיע והודח בשלב מאוד מוקדם מבחינתו. מטרתו הייתה לזכות בטורניר כמובן, כיאה לאלוף הווימבלדון 3 פעמים בעברו ולשחקן הטוב בעולם כיום. בקשר לשחקן הטוב בהיסטוריה, יש רבים שיגידו אחרת, אבל אין אחד שהיה כל כל הרבה זמן במקום הראשון ואין אחד שזכה באותה כמות של גראנד סלאמים כמו פדרר, אבל זה לא קשור עכשיו. דג׳וקוביץ היה אמור לזכות בטורניר ולא אף אחד אחר, כי הוא הטוב ביותר כיום. הוא לא שיחק כמיטבו, ולשמחתו של הקהל הוומבלדוני הידוע כשונא הדג׳וקוביץ, הוא הפסיד. הרגע שאני אזכור מהמשחק הזה קרה לאחר המשחק, כאשר הידיעה שהסרבי הפסיד נודעה במגרש המרכזי על לוח התוצאות. כל הקהל הריע, אפילו אמו של אנדי מארי ששיחק באותו רגע במגרש זה.
כמובן שההפסד של נובאק הוא המפתיע ביותר בטורניר הזה, אבל אי אפשר להגיד שהפסדה של מוגורוזה, שהייתה מועמדת לזכייה בטורניר הוא לא מפתיע אף כן. מוגורוזה היא הפנים של הדור הצעיר והבא של הטניס העולמי. היא היחידה שאי פעם, ניצחה את סרינה וויליאמס במשחק שלה. בניגוד לוינצ׳י ושחקניות אחרות ומעטות שזכו לנצח את המפלצת האמריקאית בשם סרינה, מוגורוזה היא היחידה, שהצליחה לנצח את סרינה כאשר היא תקפה אותה, שיחקה חזק, מהיר. עולם הטניס סימן אותה כאלופת העולם לאחר פרישתה של סרינה. אבל כל עוד אי היציבות שלה ממשיך, היא לא תוכל לעשות זאת ולהגיע ליעד שאני מאמין שהיא הציבה לעצמה, להיות הכי טובה.
ציון דרך נוסף לא פחות חשוב/מרגש מכל מה שנכתב כאן הוא שונוס וויליאמס הגיעה גם היא לחצי הגמר, בפעם הראשונה מאז 2009 ויהיה מעניין לראות האם תצליח לעלות לגמר ואולי לפגוש את אחותה סרינה בדרבי הפרטי של משפחת הטניס הנפלאה הזאת.
זה היה השבוע הראשון בסך הכל, וכבר קיבלנו עשרות אירועים מדהימים שגרמו לי ואני מאמין שלכולם להצמד למסך ולעקוב אחרי הטורניר היוקרתי ביותר בעולם הטניס, הווימבלדון. כמובן שבתחילת שבוע הבא אהיה כאן כדי לסכם את כל הטורניר, מתחילתו ועד סופו, אבל עד אז, נמשיך לעקוב.
